הנפקות למוסדיים בלבד: עד כמה זה כדאי לחברות?
לצד השוק הסחיר באיגרות החוב הקונצרני מתנהל לו שוק הנפקות המיועד ללקוחות מוסדיים בלבד. בהנפקות מסוג זה הציבור מנוע מלהשתתף, וברוב המקרים גם אינו יכול לסחור באותן איגרות גם לאחר ההנפקה.
לאחר ההנפקה האיגרות נסחרות ב"רצף מוסדיים" אשר הינה מערכת מסחר באיגרות חוב שהונפקו למשקיעים מוסדיים ללא תשקיף, ולכן הציבור אינו רשאי לסחור בהן. מערכת מסחר זו מאפשרת לגופים המוסדיים לסחור באיגרות אלה בינם לבין עצמם.
להלן דוגמאות למספר הנפקות מסוג זה אשר הציבור היה מנוע מלהשתתף בהן:
- נתיבי גז . חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל הינה חברת בבעלות מלאה של המדינה והיא אחראית על הקמה ותפעול של מערכת ההלכה הארצית לגז טבעי.
החברה הנפיקה סדרה צמודה של כ-500 מיליון שקלים אשר נפרעת בשנת 2033 בדירוג AA ובריבית של 2.95%. (מרווח של 150 נקודות מעל הממשלתי). החברה הינה חברה פרטית, לכן הנפיקה אג"ח המיועד למוסדיים בלבד. במקרה מסוג זה החברה מסתפקת במזכר הנפקה בלבד, דומה לתשקיף, אך לא עובר אישור רשות ניירות ערך ולא מפורסם בפומבי. הוא שמור אצל הנאמן להנפקה בלבד. במקרה מסוג זה לחברה יש חיסכון בעלויות של הנפקה ציבורית, המידע שלה נשאר חסוי, ופחות חשופה לרגולציה.
- אדמה . החברה הרחיבה את סדרת אדמה אגח ד בכ-500 מליון שקלים נוספים. סדרה זו כבר נסחרה בבורסה, האיגרת הינה שקלית למח"מ של שנה וחצי ובדירוג A+. גם פה האיגרת יועדה למשקיעים מוסדיים בלבד, אך במקרה זה הסיבה הייתה שונה - לחברה לא היה תשקיף מדף בתוקף, לכן לא הייתה יכולה להרחיב את הסדרה לציבור הרחב.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- חברת חשמל . בדומה לאדמה, גם לחברת חשמל אין תשקיף מדף בתוקף, לכן הנפיקה סדרה של כ-870 מיליון שקלים במח"מ 9.5 שנים בתשואה צמודה של 3.8% (מרווח של 270 נקודות מעל הממשלתי). חברת חשמל מדורגת בדירוג של AA-.
כמובן שחברת חשמל הייתה יכולה להוציא תשקיף חדש ולהנפיק לציבור, אך יש לזכור כי הכנת תשקיף הינה תהליך ארוך הנמשך כ-3 חודשים, כאשר מנגד הנפקה פרטית הינה תהליך קצר בהרבה.
בי קום . החברה הנפיקה בחו"ל כ-800 מיליון דולר במח"מ של 4.75 שנים בתשואה דולרית של קרוב ל-7%. החברה מדורגת A בארץ ו-BB- בדירוג בינלאומי. החברה נתנה לבעלי האג"ח שיעבוד על גרעין השליטה בבזק.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תמר בונד (אבנר יהש + דלק קידוחים יהש). תמר בונד הנפיקה בחו"ל חמש סדרות אג"ח בהיקף כספי של כ-2 מיליארד דולר. האיגרות דורגו בדרוג של AA מקומי ו-BBB- בדירוג בינלאומי. הסדרות היו ממח"מ של 2.6 שנים ועד מח"מ של כ-9 שנים, ובתשואות של 2.8% בקצר וכ-5.4% באיגרת הארוכה. האיגרות הארוכות הונפקו במרווח של כ-250 נקודות מעל הממשלתיות.
כנראה שתמר בונד יצאה להנפיק בחו"ל ולא בארץ בגלל ההיקף הענק של ההנפקה, שהיה יכול להיות קצת גדול על השוק המקומי. בין החברות הנוספות אשר הנפיקו סדרות למשקיעים מוסדיים ניתן למנות את פתאל ודיביאס.
בסך הכל בחצי השנה האחרונה הונפקו למוסדיים איגרות חוב פרטיות בהיקף של כ-13 מיליארד שקלים. יש לזכור כי בהנפקות לא סחירות קהל היעד הינו מצומצם יותר, ולכן החברות משלמות פרמיה שמתבטאת בריבית גבוהה יותר מאשר בשוק הסחיר.
לדוגמא, בנתיבי גז ההנפקה נסגרה במרווח של כ-150 נקודות. אם נשווה את נתיבי גז לתעשייה אווירית, שגם היא חברה ממשלתית בדירוג זהה, נראה כי האג"ח הסחירה של תעשייה אוירית נסחרת במרווח של 34 נקודות בלבד. אומנם המח"מ בנתיבי גז ארוך יותר, אך הוא מסביר רק חלק מההפרש.
לסיכום, לחברה המעוניינת להנפיק איגרות חוב כדאי לשקול הנפקה סחירה לציבור במרווח נמוך יותר מאשר בהנפקה פרטית, זאת על מנת להשיג חיסכון בהוצאות המימון.
- 4.yaniv78 22/05/2014 09:58הגב לתגובה זוכל הכבוד לאריק- מנהל השקעות מצויין. ב.פ
- 3.שאלה לאריק 21/05/2014 17:42הגב לתגובה זואם מותר לך לענות
- 2.כתבה יפה (ל"ת)אבינועם 21/05/2014 10:01הגב לתגובה זו
- 1.רגולציה = שחיתות! 21/05/2014 08:49הגב לתגובה זותשקיף בתל-אביב יכול להגיע ל1000 עמוד. קרצוצים על גבי קרצוצים גם מעבר לתשקיף - והכי מצחיק אף אחד פרט לתובעים סדרתיים ופקידים ברשות לא מסתכלים על כל הדיווחים הללו - יש שם כל כך הרבה מוץ שזה בלתי יעיל בעליל לתמחר את האגרות דרך הדיווחים. צריך לבטל את מכלול הרגולציה הפוגעני - כך שיהיה קל יותר להנפיק אגרת סחירה.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
