הנפקות למוסדיים בלבד: עד כמה זה כדאי לחברות?

אריק פרץ, מנהל מחלקת תאגידים, מנורה פיננסים, מפרט את השיקולים של חברות במשק להנפיק איגרות חוב למשקיעים מוסדיים בלבד
אריק פרץ | (4)

לצד השוק הסחיר באיגרות החוב הקונצרני מתנהל לו שוק הנפקות המיועד ללקוחות מוסדיים בלבד. בהנפקות מסוג זה הציבור מנוע מלהשתתף, וברוב המקרים גם אינו יכול לסחור באותן איגרות גם לאחר ההנפקה.

לאחר ההנפקה האיגרות נסחרות ב"רצף מוסדיים" אשר הינה מערכת מסחר באיגרות חוב שהונפקו למשקיעים מוסדיים ללא תשקיף, ולכן הציבור אינו רשאי לסחור בהן. מערכת מסחר זו מאפשרת לגופים המוסדיים לסחור באיגרות אלה בינם לבין עצמם.

להלן דוגמאות למספר הנפקות מסוג זה אשר הציבור היה מנוע מלהשתתף בהן:

- נתיבי גז . חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל הינה חברת בבעלות מלאה של המדינה והיא אחראית על הקמה ותפעול של מערכת ההלכה הארצית לגז טבעי.

החברה הנפיקה סדרה צמודה של כ-500 מיליון שקלים אשר נפרעת בשנת 2033 בדירוג AA ובריבית של 2.95%. (מרווח של 150 נקודות מעל הממשלתי). החברה הינה חברה פרטית, לכן הנפיקה אג"ח המיועד למוסדיים בלבד. במקרה מסוג זה החברה מסתפקת במזכר הנפקה בלבד, דומה לתשקיף, אך לא עובר אישור רשות ניירות ערך ולא מפורסם בפומבי. הוא שמור אצל הנאמן להנפקה בלבד. במקרה מסוג זה לחברה יש חיסכון בעלויות של הנפקה ציבורית, המידע שלה נשאר חסוי, ופחות חשופה לרגולציה.

- אדמה . החברה הרחיבה את סדרת אדמה אגח ד בכ-500 מליון שקלים נוספים. סדרה זו כבר נסחרה בבורסה, האיגרת הינה שקלית למח"מ של שנה וחצי ובדירוג A+. גם פה האיגרת יועדה למשקיעים מוסדיים בלבד, אך במקרה זה הסיבה הייתה שונה - לחברה לא היה תשקיף מדף בתוקף, לכן לא הייתה יכולה להרחיב את הסדרה לציבור הרחב.

- חברת חשמל . בדומה לאדמה, גם לחברת חשמל אין תשקיף מדף בתוקף, לכן הנפיקה סדרה של כ-870 מיליון שקלים במח"מ 9.5 שנים בתשואה צמודה של 3.8% (מרווח של 270 נקודות מעל הממשלתי). חברת חשמל מדורגת בדירוג של AA-.

כמובן שחברת חשמל הייתה יכולה להוציא תשקיף חדש ולהנפיק לציבור, אך יש לזכור כי הכנת תשקיף הינה תהליך ארוך הנמשך כ-3 חודשים, כאשר מנגד הנפקה פרטית הינה תהליך קצר בהרבה.

בי קום . החברה הנפיקה בחו"ל כ-800 מיליון דולר במח"מ של 4.75 שנים בתשואה דולרית של קרוב ל-7%. החברה מדורגת A בארץ ו-BB- בדירוג בינלאומי. החברה נתנה לבעלי האג"ח שיעבוד על גרעין השליטה בבזק.

קיראו עוד ב"אג"ח"

- תמר בונד (אבנר יהש + דלק קידוחים יהש). תמר בונד הנפיקה בחו"ל חמש סדרות אג"ח בהיקף כספי של כ-2 מיליארד דולר. האיגרות דורגו בדרוג של AA מקומי ו-BBB- בדירוג בינלאומי. הסדרות היו ממח"מ של 2.6 שנים ועד מח"מ של כ-9 שנים, ובתשואות של 2.8% בקצר וכ-5.4% באיגרת הארוכה. האיגרות הארוכות הונפקו במרווח של כ-250 נקודות מעל הממשלתיות.

כנראה שתמר בונד יצאה להנפיק בחו"ל ולא בארץ בגלל ההיקף הענק של ההנפקה, שהיה יכול להיות קצת גדול על השוק המקומי. בין החברות הנוספות אשר הנפיקו סדרות למשקיעים מוסדיים ניתן למנות את פתאל ודיביאס.

בסך הכל בחצי השנה האחרונה הונפקו למוסדיים איגרות חוב פרטיות בהיקף של כ-13 מיליארד שקלים. יש לזכור כי בהנפקות לא סחירות קהל היעד הינו מצומצם יותר, ולכן החברות משלמות פרמיה שמתבטאת בריבית גבוהה יותר מאשר בשוק הסחיר.

לדוגמא, בנתיבי גז ההנפקה נסגרה במרווח של כ-150 נקודות. אם נשווה את נתיבי גז לתעשייה אווירית, שגם היא חברה ממשלתית בדירוג זהה, נראה כי האג"ח הסחירה של תעשייה אוירית נסחרת במרווח של 34 נקודות בלבד. אומנם המח"מ בנתיבי גז ארוך יותר, אך הוא מסביר רק חלק מההפרש.

לסיכום, לחברה המעוניינת להנפיק איגרות חוב כדאי לשקול הנפקה סחירה לציבור במרווח נמוך יותר מאשר בהנפקה פרטית, זאת על מנת להשיג חיסכון בהוצאות המימון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    yaniv78 22/05/2014 09:58
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לאריק- מנהל השקעות מצויין. ב.פ
  • 3.
    שאלה לאריק 21/05/2014 17:42
    הגב לתגובה זו
    אם מותר לך לענות
  • 2.
    כתבה יפה (ל"ת)
    אבינועם 21/05/2014 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 21/05/2014 08:49
    הגב לתגובה זו
    תשקיף בתל-אביב יכול להגיע ל1000 עמוד. קרצוצים על גבי קרצוצים גם מעבר לתשקיף - והכי מצחיק אף אחד פרט לתובעים סדרתיים ופקידים ברשות לא מסתכלים על כל הדיווחים הללו - יש שם כל כך הרבה מוץ שזה בלתי יעיל בעליל לתמחר את האגרות דרך הדיווחים. צריך לבטל את מכלול הרגולציה הפוגעני - כך שיהיה קל יותר להנפיק אגרת סחירה.
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.