הנפקות למוסדיים בלבד: עד כמה זה כדאי לחברות?
לצד השוק הסחיר באיגרות החוב הקונצרני מתנהל לו שוק הנפקות המיועד ללקוחות מוסדיים בלבד. בהנפקות מסוג זה הציבור מנוע מלהשתתף, וברוב המקרים גם אינו יכול לסחור באותן איגרות גם לאחר ההנפקה.
לאחר ההנפקה האיגרות נסחרות ב"רצף מוסדיים" אשר הינה מערכת מסחר באיגרות חוב שהונפקו למשקיעים מוסדיים ללא תשקיף, ולכן הציבור אינו רשאי לסחור בהן. מערכת מסחר זו מאפשרת לגופים המוסדיים לסחור באיגרות אלה בינם לבין עצמם.
להלן דוגמאות למספר הנפקות מסוג זה אשר הציבור היה מנוע מלהשתתף בהן:
- נתיבי גז . חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל הינה חברת בבעלות מלאה של המדינה והיא אחראית על הקמה ותפעול של מערכת ההלכה הארצית לגז טבעי.
החברה הנפיקה סדרה צמודה של כ-500 מיליון שקלים אשר נפרעת בשנת 2033 בדירוג AA ובריבית של 2.95%. (מרווח של 150 נקודות מעל הממשלתי). החברה הינה חברה פרטית, לכן הנפיקה אג"ח המיועד למוסדיים בלבד. במקרה מסוג זה החברה מסתפקת במזכר הנפקה בלבד, דומה לתשקיף, אך לא עובר אישור רשות ניירות ערך ולא מפורסם בפומבי. הוא שמור אצל הנאמן להנפקה בלבד. במקרה מסוג זה לחברה יש חיסכון בעלויות של הנפקה ציבורית, המידע שלה נשאר חסוי, ופחות חשופה לרגולציה.
- אדמה . החברה הרחיבה את סדרת אדמה אגח ד בכ-500 מליון שקלים נוספים. סדרה זו כבר נסחרה בבורסה, האיגרת הינה שקלית למח"מ של שנה וחצי ובדירוג A+. גם פה האיגרת יועדה למשקיעים מוסדיים בלבד, אך במקרה זה הסיבה הייתה שונה - לחברה לא היה תשקיף מדף בתוקף, לכן לא הייתה יכולה להרחיב את הסדרה לציבור הרחב.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- חברת חשמל . בדומה לאדמה, גם לחברת חשמל אין תשקיף מדף בתוקף, לכן הנפיקה סדרה של כ-870 מיליון שקלים במח"מ 9.5 שנים בתשואה צמודה של 3.8% (מרווח של 270 נקודות מעל הממשלתי). חברת חשמל מדורגת בדירוג של AA-.
כמובן שחברת חשמל הייתה יכולה להוציא תשקיף חדש ולהנפיק לציבור, אך יש לזכור כי הכנת תשקיף הינה תהליך ארוך הנמשך כ-3 חודשים, כאשר מנגד הנפקה פרטית הינה תהליך קצר בהרבה.
בי קום . החברה הנפיקה בחו"ל כ-800 מיליון דולר במח"מ של 4.75 שנים בתשואה דולרית של קרוב ל-7%. החברה מדורגת A בארץ ו-BB- בדירוג בינלאומי. החברה נתנה לבעלי האג"ח שיעבוד על גרעין השליטה בבזק.
- מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה...
- תמר בונד (אבנר יהש + דלק קידוחים יהש). תמר בונד הנפיקה בחו"ל חמש סדרות אג"ח בהיקף כספי של כ-2 מיליארד דולר. האיגרות דורגו בדרוג של AA מקומי ו-BBB- בדירוג בינלאומי. הסדרות היו ממח"מ של 2.6 שנים ועד מח"מ של כ-9 שנים, ובתשואות של 2.8% בקצר וכ-5.4% באיגרת הארוכה. האיגרות הארוכות הונפקו במרווח של כ-250 נקודות מעל הממשלתיות.
כנראה שתמר בונד יצאה להנפיק בחו"ל ולא בארץ בגלל ההיקף הענק של ההנפקה, שהיה יכול להיות קצת גדול על השוק המקומי. בין החברות הנוספות אשר הנפיקו סדרות למשקיעים מוסדיים ניתן למנות את פתאל ודיביאס.
בסך הכל בחצי השנה האחרונה הונפקו למוסדיים איגרות חוב פרטיות בהיקף של כ-13 מיליארד שקלים. יש לזכור כי בהנפקות לא סחירות קהל היעד הינו מצומצם יותר, ולכן החברות משלמות פרמיה שמתבטאת בריבית גבוהה יותר מאשר בשוק הסחיר.
לדוגמא, בנתיבי גז ההנפקה נסגרה במרווח של כ-150 נקודות. אם נשווה את נתיבי גז לתעשייה אווירית, שגם היא חברה ממשלתית בדירוג זהה, נראה כי האג"ח הסחירה של תעשייה אוירית נסחרת במרווח של 34 נקודות בלבד. אומנם המח"מ בנתיבי גז ארוך יותר, אך הוא מסביר רק חלק מההפרש.
לסיכום, לחברה המעוניינת להנפיק איגרות חוב כדאי לשקול הנפקה סחירה לציבור במרווח נמוך יותר מאשר בהנפקה פרטית, זאת על מנת להשיג חיסכון בהוצאות המימון.
- 4.yaniv78 22/05/2014 09:58הגב לתגובה זוכל הכבוד לאריק- מנהל השקעות מצויין. ב.פ
- 3.שאלה לאריק 21/05/2014 17:42הגב לתגובה זואם מותר לך לענות
- 2.כתבה יפה (ל"ת)אבינועם 21/05/2014 10:01הגב לתגובה זו
- 1.רגולציה = שחיתות! 21/05/2014 08:49הגב לתגובה זותשקיף בתל-אביב יכול להגיע ל1000 עמוד. קרצוצים על גבי קרצוצים גם מעבר לתשקיף - והכי מצחיק אף אחד פרט לתובעים סדרתיים ופקידים ברשות לא מסתכלים על כל הדיווחים הללו - יש שם כל כך הרבה מוץ שזה בלתי יעיל בעליל לתמחר את האגרות דרך הדיווחים. צריך לבטל את מכלול הרגולציה הפוגעני - כך שיהיה קל יותר להנפיק אגרת סחירה.

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.