בניגוד לתחזיות: שוק האג"ח בעולם זינק בינואר, "זה היה חודש חריג"

בניגוד לכל מה שציפו המומחים לפני חודש, שוקי המניות בעולם רשמו ביצועים חלשים בעוד שהאג"חים במדינות המפותחות זינקו
ידידיה אפק | (2)
נושאים בכתבה אג"ח ארה"ב

אולי זה בהשפעת מזג האויר הקיצוני בארה"ב, ואולי פשוט הגיע הזמן לקצת שינוי אוירה. כך או כך, אף אחד לא היה יכול לצפות לפתיחת שנה כזו בשוק האג"ח. בניגוד מוחלט למה שראינו ב-2013, שוקי המניות ברחבי העולם איבדו גובה בחודש האחרון בעוד שמדד אגרות החוב רשמו את פתיחת השנה הטובה ביותר מאז 2008.

הרוב המוחלט של האסטרטגים בבתי ההשקעות וגופי המחקר המליצו עם תחילתה של 2014 להישמר ולא להתקרב לשוק האג"ח, כאשר הפד' צפוי לצמצם את רכישות האג"ח מדי חודש וכלכלות העולם צוברות תאוצה. יתכן שאף לא אחד מתוך אותם אסטרטגים צפה את המשבר שהיכה במספר מדינות בשווקים המתעוררים, ובמיוחד בסין, ארגנטינה וטורקיה.

"אין שאלה שזה תפס אותנו לא מוכנים", אמר לרשת בלומברג ניל אזוס, מייסד חברת המחקר Rareview Macro. "זה כואב". מדד שוק האג"ח העולמי של בנק אוף אמריקה מריל לינץ' הוסיף 1.4% בחודש ינואר, בזמן שמדד MSCI כל המדינות העוקב אחר מאות מניות ממדינות רבות בעולם איבד 3.5%. מחירי הסחורות איבדו בממוצע 0.9%, מלבד מחיר הזהב שדווקא טיפס 3.3% לאחר השנה הגרועה ביותר מזה 32 שנה.

האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בארה"ב נסחר בתשואת שיא שנתית בגובה 3.04% בראשון לינואר, אך מאז ירדה התשואה ב-10.5% לרמה של 2.69%. תשואת ה-BUND הגרמני סיפקה ביצועים טובים עוד יותר, עם שיפור של 17.9% בחודש האחרון לתשואה של 1.61%. אצלנו טיפס מדד האג"ח הממשלתי כללי בכ-0.5% מתחילת השנה, כאשר דווקא האג"ח במח"מ ארוך מספק ביצועים טובים יותר, בניגוד להמלצות הכלכלנים. מדד ת"א 25 סיכם את חודש ינואר בנפילה של 2.25%.

"זה היה חודש ינואר שונה מאוד", אמר ג'וזף קווינלן, אסטרטג בכיר בחטיבת ההשקעות הפרטית של בנק אוף אמריקה. "אנחנו בדיוק על חוד הסכין עם הצמצום ברכישות האג"ח של הפד' שינוי אדיר במדיניות המוניטרית. היינו צריכים לשים עין על השווקים המתעוררים כל הדרך, יש שם חולשה".

המגמה הטובה בשוק האג"ח באה לאחר שמשקיעים ברחבי העולם העדיפו להסיט את הכסף שהיה מושקע בנכסים מסוכנים, כמו מניות ואג"ח בשווקים מתפתחים, לעבר נכסים בסיכון נמוך כמו אג"ח בדירוג גבוה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אהרון 31/01/2014 14:32
    הגב לתגובה זו
    משברים ברובם לא צפויים ובאים משום מקום
  • 1.
    אלי 31/01/2014 12:54
    הגב לתגובה זו
    גיח צחיקי לספקולנטים למיניהם
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.