האם התפשטות הקורונה תיצור גלי עלייה וחזרה לארץ?
נכון לתחילת קיץ 2020, יש יותר סימני שאלה סביב הקורונה מאשר תשובות חד-משמעיות, וזהו המצב גם בנושא העלייה לארץ: האם אכן מספר היהודים שיהגרו לישראל יזנק בעשרות אחוזים? האם עשרות אלפי ישראלים שנמצאים בעיצומו של רילוקיישן יוותרו על החלום? האם המדינה ערוכה לקלוט את הבאים והחוזרים?
גם חצי שנה אחרי שאכילת עטלף (או פנגולין, ואולי בכלל בעל חיים אחר) בסין הובילה למגפה עולמית, אנחנו רחוקים מלדעת הכל על הקורונה. קשה עדיין לדעת כיצד ישפיע האירוע הדרמטי על החיים שלנו, גם בטווח הקרוב ובוודאי בטווח הארוך יותר - אבל לפי המומחים של סוניגו, חברת שילוח בינלאומי ותיקה ומוערכת, מסתמנות מגמות משמעותיות ומעניינות. לגבי העלייה לישראל ההערכה הרווחת היא שצפוי זינוק של ממש.
במקביל מתריעים הגורמים העוסקים בנושא כי נדרשת היערכות מושכלת ובעיקר מתוכננת היטב, כזו שלוקחת בחשבון את כל האספקטים של המעבר ממדינה למדינה, כדי שהרצון לחיות בישראל יוכל להתממש באופן מיטבי.
כמה עולים חדשים מגיעים לישראל בשנה רגילה ומה קורה ב-2020?
בין 2014 ל-2019 עלו לארץ בין 26,000 ל-35,000 בני אדם בכל שנה, אבל 2020 היא כמובן הכל חוץ משנה רגילה. בינואר ובפברואר עדיין לא הורגשה השפעת הנגיף אצלנו, ומספר העולים החדשים היה דומה לזה של החודשים המקבילים ב-2019. במרץ, כשהשמיים נסגרו בהדרגה, כבר חלה צניחה דרמטית: מ-2,905 ל-1,240 בלבד. גם באפריל ובמאי עדיין היה קשה מאוד להגר לישראל, והמספרים בהתאם: רק כ-500 באפריל ובמאי פחות מאלף (במאי 2019, לשם השוואה, עלו לארץ 3,673 בני אדם).
הנתונים הנמוכים מובנים מאליהם, ובכל מקרה השאלה היותר מעניינת היא מה צפוי במחצית השנייה של השנה. תשובות ודאיות כאמור אין, שכן אנחנו עדיין לא יודעים עד כמה תתאפשר תנועה חופשית של בני אדם בין מדינות – אבל אנשי משרד הקליטה והסוכנות היהודית מעריכים כי בסוף 2020 יעמוד מספר העולים החדשים על כ-50,000. לפי הערכה זו תוך 6 חודשים יגיעו יותר מ-40,000 יהודים, כלומר יותר מכפול מבפרק הזמן המקביל ב-2019, ולכן אין ספק שנדרשת היערכות מקיפה (פירוט בהמשך).
- משפחות קורבנות ה-7 באוקטובר תובעות את מייסד בינאנס
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באילו מדינות העניין בעלייה לישראל גדול במיוחד?
סנונית ראשונה לגל רחב ההיקף ניתן לראות בהסכם שנחתם בין אל על לארגון "נפש בנפש", שמסייע ליהודי צפון אמריקה להגר לישראל. לפי ההסכם, תפעיל חברת התעופה הלאומית במהלך הקיץ 14 טיסות מיוחדות מניו יורק, ועליהן כאלף עולים חדשים.
לפי נתוני הסוכנות היהודית, גם בצרפת יש עניין הולך וגובר בעלייה לישראל, עם עלייה של 400% (!) במספר התיקים שנפתחו במאי 2020 (בהשוואה למאי 2019). בבריטניה נפתחו 500 תיקים בחודש אחד, לעומת 700 בשנה "רגילה" שלמה, וגם במדינות דרום אמריקה ניתן לזהות התעניינות גבוהה מבעבר.
בסך הכל המגמה המסתמנת היא שבמדינות שבהן מגפת הקורונה היכתה בעוצמה רבה, הרצון לעזוב גדול במיוחד. על-פי ההערכות בין 60% ל-80% מהיהודים שפותחים תיק עלייה גם יממשו את הרצון לחיות בישראל.
האם הקורונה ניפצה את חלום הרילוקיישן?
מגמה נוספת שכבר הפכה למובהקת היא ויתור על חלום הרילוקיישן, או לפחות דחייה שלו עד שאפשר יהיה לדעת כיצד יתנהלו החיים במציאות שאחרי הקורונה.
למגמה זו שני מרכיבים: ישראלים שתכננו לצאת לחו"ל והתוכנית הוקפאה, וישראלים שכבר חיו מעבר לים ופיתחו את הקריירה שלהם ואת עצמם - ובעקבות התפרצות המגפה מיהרו לשוב לארץ. בחלק גדול מהמקרים מדובר באילוץ: ההאטה בפעילות הכלכלית בכל המדינות המפותחות וברוב הענפים שלחה לא מעט עובדים, כולל בתפקידים נחשקים ונחשבים, לחל"ת. במקביל קשה הרבה יותר לקבל את האישורים הנדרשים לצורך עבודה בחו"ל, וכך למשל ביוני חתם דונלד טראמפ על הארכת איסור ההגירה לארצות הברית על בסיס ויזת עבודה עד לסוף 2020. האיסור הוטל כבר באפריל, ורלוונטי גם לאנשי מקצוע מיומנים בתחומי ההייטק, הארכיטקטורה, ההנדסה ועוד.
עוד סיבה לוויתור, בין אם הזמני ובין אם לצמיתות, על חלום הרילוקיישן היא הצורך האנושי הבסיסי להיות בסביבה מוכרת כשהמציאות עוברת טלטלה דרמטית. חשוב לציין כי מי ששב לארץ אחרי שהות של 5 שנים ומעלה בחו"ל זוכה להטבה יקרת ערך: פטור מוחלט ממס הכנסה במשך 5 שנים ופטור ממס על רווחי הון במשך 10 שנים. לפי נתונים שאספה סוניגו, אחת החברות המובילות בארץ בתחום השילוח הבינלאומי, מספר התושבים החוזרים הוכפל ואף למעלה מכך מאז שהקורונה נכנסה לחיינו בהשוואה לשנים קודמות.
מה כוללת ההיערכות לגלי העלייה והחזרה לארץ?
כפי שלמדנו מהמאבק בנגיף עצמו, חובה להיערך היטב לכל גל שהוא, וכמובן שהכלל הזה תקף גם כשמדובר בגל חיובי של עולים חדשים ותושבים חוזרים.
שרת הקליטה והעלייה, פנינה תמנו שטה, שמעריכה כי גם ב-2021 תימשך מגמת הגידול במספר העולים, הדגישה את המחסור בדירות ובפרט במסגרת הדיור הציבורי. כמו כן התריעה השרה, שנכנסה לתפקיד בעיצומו של משבר הקורונה, את התיאום הלקוי בין כל הגופים שאמורים לטפל בנושא (משרד הקליטה, הרשויות המקומיות, משרד החינוך, הסוכנות היהודית, ארגוני עולים שונים ועוד).
אתגר בולט נוסף שצפוי לארגונים העוסקים בעלייה הוא להשלים במהירות את הפן הבירוקרטי, ובפרט לנוכח העובדה שנציגויות ישראל בחו"ל פועלות תחת מגבלות שונות.
מה חשוב לדעת לגבי שילוח התכולה לארץ?
הגידול הניכר הצפוי בעלייה לישראל ובחזרה אליה מחייב כל אדם שעומד לעשות את הצעד המשמעותי להיערך מראש גם בהיבטים הפרקטיים - ובפרט שילוח תכולת ביתו לארץ.
בהקשר זה כדאי לדעת כי בחודשים החולפים נרשמו עיכובים מסוימים, גם עקב שביתה איטלקית שהתרחשה בנמל אשדוד, וגם עקב הצמצום הדרסטי של הטיסות (צמצום שפגע כמובן גם בהובלות האוויריות). כיום השילוח מתנהל כרגיל, כמובן עם הקפדה על ההנחיות הבריאותיות הרלוונטיות בכל מקום - אבל לנוכח הזינוק הצפוי בביקוש לשירותי הובלת תכולה לישראל, מומלץ להקדים את הטיפול בנושא, ועוד יותר להפקיד אותו בידי חברת שילוח בעלת ניסיון רב ויכולות מקצועיות מוכחות דוגמת סוניגו.
זקוקים לייעוץ בנושא עליה לישראל ורילוקיישן?
פנו אל המומחים של סוניגו
מספר הטלפון שלנו הוא: 08-6111222
כתובת המייל שלנו: [email protected]
צילום: Pexelsהלוואה לבעלי BDI שלילי – מה צריך לדעת לפני שמבקשים?
היום קיימים פתרונות רבים שמאפשרים לקבל הלוואה בצורה שקופה, אחראית ומותאמת אישית, גם למי שסווג כבעל BDI שלילי. מה האפשרויות ומה חשוב לבדוק
עבור לא מעט אנשים, הדו"ח הפיננסי שלהם אותו BDI שכל כך הרבה תלוי בו הופך להיות מכשול ממשי. מצב שבו פרטים ישנים, טעויות עבר, עיכובים בתשלומים או אירועים חד־פעמיים משפיעים על האפשרות לקבל מימון, גורם להרבה אנשים להרגיש חסרי אונים. אבל חשוב לדעת שהיום המציאות שונה ממה שהייתה בעבר. גם מי שמוגדר כבעל BDI שלילי יכול לקבל הלוואה, ולעיתים בתנאים טובים יותר ממה שניתן לדמיין.
מערכת המימון בישראל התפתחה משמעותית, ויחד איתה גם הפתרונות שמאפשרים לאנשים לצאת ממעגל כלכלי בעייתי ולבנות מסלול חדש. כדי לעשות זאת נכון, צריך להבין מה באמת משפיע על הדו"ח, אילו אפשרויות קיימות ומה חשוב לבדוק לפני שמבקשים הלוואה בפועל.
מה זה BDI שלילי ולמה זה כל כך משפיע?
BDI הוא למעשה צילום מצב פיננסי שמציג איך התנהל החשבון בשנים האחרונות: האם היו צ'קים שחזרו, האם היו תיקים בהוצאה לפועל, האם קיימים חובות פתוחים, האם נרשמו עיכובים בתשלומים ועוד. הבעיה היא שהדוח אינו תמיד משקף את המציאות הנוכחית. הרבה אנשים הסדירו את חייהם, חזרו לעבוד, התייצבו כלכלית – אך הדו"ח ממשיך להציג אירועים שקרו לפני שנים.
במצבים כאלה האפשרות לקבל הלוואה לבעלי BDI שלילי הופכת לרלוונטית במיוחד, משום שהמערכת הבנקאית מבוססת על נתונים היסטוריים בלבד ולא על השינוי האמיתי שקרה בחיי הלקוח.
- מחיקת רישום BDI שלילי ושיפור נתוני האשראי – האם פעולות אלו אפשריות?
- צפי לגידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שגם אם הדוח אינו חיובי, יש פתרונות פיננסיים חוץ־בנקאיים שבוחנים את האדם ולא רק את המסמך. גופי המימון החדשים שמו דגש על יכולת ההחזר הנוכחית ולא על טעויות עבר.
יעל חיו. צילום: מיכה בריקמןאיך לנהל משא ומתן בין שתי חברות גלובליות?
משא ומתן בינלאומי הוא אחד האתגרים המורכבים בעולם העסקי, שדורש מודעות תרבותית, אינטליגנציה רגשית ועומק אסטרטגי. כך תעשו זאת נכון
הטקטיקה הנכונה לגישור עסקי אמיתי
בעידן שבו עסקים חוצים גבולות, תרבויות ושפות, ניהול משא ומתן בין שתי חברות גלובליות הוא אחד האתגרים הרגישים והמורכבים ביותר בעולם העסקי. זהו לא רק תהליך של סגירת עסקה - אלא של ניהול יחסי כוח, תרבות, ואמון בין ארגונים שמדברים בשפות שונות - לעיתים גם במובן המטאפורי.
כדי להבין איך עושים זאת נכון, כדאי להקשיב לגישה של יעל חיו (Yael Chayu) - מומחית בינלאומית לניהול משא ומתן עסקי מורכב, שמלווה מזה עשור הנהלות של חברות ענק כמו Intel, SAP, Dell, Pfizer ו־AWS.
להבין את השפה שמאחורי השפה
במשא ומתן גלובלי, הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שהשפה היא העניין. אבל האתגר האמיתי הוא התרבות שמאחוריה.
הבדלים בתפיסת סמכות, זמן, אמון ולחץ יוצרים לעיתים יותר מורכבות מהפערים הפיננסיים עצמם. חברה אמריקאית עשויה לחתור לסגירה מהירה ומדויקת, בעוד ששחקנית אסייתית תעדיף תהליך איטי, מבוסס על מערכת יחסים ואמון אישי.
- ״סין תאכל אותה״: סין מורידה מכסים על יבוא אמריקאי בענפים מסוימים
- בול מסחר הולכת להסדר חוב - המניה קורסת 30% והאג"ח בתשואה של 180%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, לפני שמדברים על תנאים ומספרים - יש להבין את הקודים התרבותיים: איך מתקבלות החלטות? מי באמת בעל ההשפעה בחדר? עד כמה מקובל לומר “לא” במפורש?
הקשבה לדקויות הללו מפחיתה מתיחות עסקית - ומאפשרת גישור עוד לפני שהפערים נחשפים.
