צילום: Freepik
צילום: Freepik

האם הדלת האחורית של החברה שלכם פתוחה לרווחה?

השקעתם הכל בעסק שלכם: פיתוח מוצר, שיווק, גיוס העובדים הטובים ביותר - אבל מה אם בזמן שאתם בונים את החזית, השארתם פרצה קריטית שעלולה לגרום לכם לנזקים עצומים? וגם, סיפור אמיתי: לא תאמינו איך הגדרה פשוטה שלא עולה שקל - עלתה לחברה מאות אלפי דולרים

נושאים בכתבה סייבר

בעולם שבו מתקפת סייבר היא לא שאלה של "אם" אלא של "מתי", עסקים רבים מדי פועלים תחת תחושת ביטחון מזויפת. הם מאמינים שהם "קטנים מדי" כדי לעניין את ההאקרים, או שהאנטי-וירוס הבסיסי מספיק - זו טעות שעלולה לעלות ביוקר.
רוב מתקפות הסייבר דומות במידה רבה לרוב הפריצות לבתים בשכונה שלכם - הפורצים מסתובבים בשכונה ומחפשים את הבית שהפריצה אליו תהיה הכי משתלמת - זה שבאופן יחסי הכי קל לפרוץ אליו. בעולם העסקי, זה אפילו קל יותר: הפורצים שולחים "לשכונה" כלים אוטומטיים שמחפשים עבורם, 24/7 את החברה שהכי קל לפרוץ אליה. 

מדוע סקר סיכוני סייבר הוא חובה לכל חברה?

שאלו את עצמכם בכנות: האם אתם יודעים מהן נקודות התורפה שלכם במערכות המידע? מהו הנכס הדיגיטלי הכי יקר שלכם, ואיך הוא מוגן? מה יקרה ברגע האמת, כשמייל פישינג מתוחכם אחד יצליח לעקוף את ההגנות?
אם אין לכם תשובות חד-משמעיות, אתם לא לבד. כאן נכנס לתמונה סקר סיכוני סייבר. תחשבו עליו כמו על בדיקת דם יסודית ומקיפה לעסק. אתם לא מחכים ללחץ בחזה (חס וחלילה) כדי לבקש מהרופא בדיקות דם. סקר סיכונים פרואקטיבי נותן לכם תמונת מצב שמאפשרת לטפל בבעיות כשהן עוד קטנות וניתנות לניהול, לפני שהן הופכות למשבר קיומי.


ועכשיו, זה יותר דחוף מתמיד: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

כל זה היה נכון כבר מזמן, אבל כעת עם תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – הסיכונים התרחבו לחזית נוספת. תקנות הגנת הפרטיות כבר אינן בגדר המלצה או חשש מרגולטור שיעשה לכם "נו נו נו" – עכשיו לרשות הגנת הפרטיות יש כוח וכלים לאכוף את יישומן ולהטיל קנסות משמעותיים על חברות שלא יעמדו בהן ועיצומים כספיים שעלולים להגיע למיליוני שקלים במקרים של דליפת מידע. סקר סיכונים מקצועי בודק, כחלק בלתי נפרד, גם את הפערים שלכם מול תקנות הגנת הפרטיות.


לא רק רשימת בעיות וסיכונים, אלא מפת דרכים לביטחון דיגיטלי

אז אם סקר הסיכונים הוא בדיקת דם מעמיקה - הדוח שתקבלו בסופו הוא הפענוח המדויק של "הרופא המומחה". זהו לא מסמך טכני שרק מומחי אבטחת מידע יבינו, אלא פשוט כלי עבודה. המטרה היא לא להציף אתכם בבעיות, אלא לתת לכם בהירות ושליטה.

סקר סיכונים מקצועי מתחלק לכמה שלבים:

טרגדיית סייבר – סיפורו של V שעלה ביוקר

כאן המקום לחזור לסיפור האמיתי שהבטחנו. במסגרת סקר שערכה פורס מאז'ור בחברה די מוכרת בישראל, עוד לפני שהוגש הדוח הסופי – זוהתה בעיה קריטית, אבל כזאת שממש קל לפתור, חיני-חינם, רק לסמן V באיזשהו הגדרה במערכת.
אבל למרבה הצער אפילו את ההמלצה הפשוטה הזאת חברה לא יישמה – כעבור חודשים ספורים הפרצה קראה להאקר והחברה לצוות התגובה של פורס מאז'ור שיציל אותה. זה הסתיים באירוע סייבר חמור ונזקים ישירים של מאות אלפי דולרים. אבל זה עדיין לא נגמר, נגד החברה מתנהלות כמה תביעות משפטיות על פגיעה בפרטיות ונזקים אחרים שנגרמו ללקוחות.

למה דווקא פורס מאז'ור?

המומחים של פורס מאז'ור לא רק כותבים דוחות – הם נמצאים בשטח. כחלק מצוות התגובה לאירועי סייבר של החברה, הם פוגשים יום-יום את התוצאות ההרסניות של סיכונים שהתממשו. הידע הזה, מהשטח, מאפשר ליישם סקר סיכונים שמבוסס על ניסיון אמיתי, ולא רק על תיאוריה.
כשנקראים להציל חברה ממתקפת סייבר - יודעים בדיוק איפה לחפש את מה שמישהו אחר לא ידע למצוא.


אל תחכו שהסיכון יהפוך למשבר יקר

הגנה על החברה שלכם זה לא עניין טכנולוגי, זוהי החלטה ניהולית של צמצום סיכונים. סגירת הדלת האחורית מתחילה בצעד אחד פשוט.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רישרד הננפלד בעלים של loan4all ומיקוד משכנתאות. צילום: רישרד הננפלד loan4allרישרד הננפלד בעלים של loan4all ומיקוד משכנתאות. צילום: רישרד הננפלד loan4all

הריבית ירדה, החזר ההלוואות נשאר גבוה: המלכודת שהבנקים לא רוצים שתכירו. איום דצמבר 2025

מדוע ירידת הריבית לא מורגשת לציבור, כיצד הבנקים עושים מזה הון, ומה הצעדים שחייבים לנקוט לפני סוף השנה כדי לחסוך עשרות אלפי שקלים



נושאים בכתבה הלוואה

רישרד הננפלד, מנכ"ל מיקוד משכנתאות ומייסד פלטפורמת Loan4all, חושף:

מדוע ירידת הריבית הבסיסית לא מורגשת לציבור, כיצד הבנקים עושים הון מהעניין, ומה הצעדים שחייבים לנקוט לפני סוף 2025 כדי לחסוך עשרות אלפי שקלים.

האמת? ירידת הריבית שהודיעו עליה בבנק ישראל לא שווה כלום עבור הלקוח הממוצע.

הריבית הבסיסית ירדה קצת, עכשיו היא 4.25%, וזה אמור להיות חיובי, אבל בחיים האמיתיים הפער רק גדל. שוק המשכנתאות מתחיל לזוז, בקושי, אבל האשראי הצרכני? הוא נשאר קשיח באופן חריג. והבנקים? הם עושים הון מהבלבול הזה.

אני רואה את זה יום יום. ציבור מבולבל. דיברתי עם רישרד הננפלד , יועץ משכנתאות ותיק ומנכ"ל חברת "מיקוד משכנתאות", וניסיתי לפצח את הפרדוקס: למה הבנקים ממשיכים לגבות ריביות כה גבוהות, מי מרוויח פה מהאי-וודאות, ומה הפלטפורמה שלנו (Loan4all) עושה נגד מלכודת האשראי הזו.