בית אבות
צילום: DALLE

מעבר לבית אבות: כך תחסכו עשרות אלפי שקלים

כמה זה עולה, מה אפשרויות המימון, מה אפשר לקבל מהמדינה, ואיך זה מתנהל בישראל בהשוואה לעולם. היועץ דנחי דוד מציג סקירה מקיפה על המהלך ועל איך כדאי לבצעו

נושאים בכתבה בית אבות

המעבר לבית אבות או לדיור מוגן הוא החלטה מורכבת ורב-ממדית, שמשפיעה הן על הרווחה האישית והן על המצב הכלכלי של הקשיש ומשפחתו. בשיחה עם דנחי דוד, גמלאי משרד ראש הממשלה בעצמו, גרונטולוג ויועץ מומחה לענייני גיל הזהב, קיבלנו סקירה מקיפה על ההשלכות הכלכליות של המעבר.


העלויות: מספרים שמאחורי ההחלטה

עלות המעבר לבית אבות משתנה בהתאם למיקום, לשירותים הניתנים ולמצבו הרפואי של הקשיש. לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2024:

לדוגמא, משפחתה של רחל, קשישה בת 87 שסבלה מנפילה והפכה לסיעודית, בחרה בבית אבות במחלקה סיעודית במרכז הארץ. העלות החודשית עמדה על 14,000 ש"ח. אולם לאחר שהמשפחה מימשה את זכאותה ל"קוד משרד הבריאות," השתתפותה ירדה ל-4,000 ש"ח בלבד.


מימון פרטי: האחריות על המשפחה

כאשר קשישים אינם זכאים לסיוע ממשלתי, הם נאלצים להתמודד עם העלויות באופן עצמאי. בשונה מהתפיסה שמובילה למכירת נכסים, פתרון נפוץ יותר הוא לקיחת משכנתא הפוכה – כלי פיננסי המאפשר לקשיש להישאר בבעלותו על הנכס תוך שהוא מממן את עלויות בית האבות.


יתרונות המשכנתא ההפוכה:


סיוע ממשלתי: הפתרונות והאתגרים

המדינה מציעה מספר דרכים להקל על משפחות וקשישים במימון עלויות בית האבות:

·         קוד משרד הבריאות:
מימון זה מסייע בעיקר לקשישים במצב סיעודי או תשושי נפש, והוא תלוי במבחן הכנסות. בעוד שמעמד הביניים מוצא את עצמו לעיתים ללא זכאות, הקוד מקטין משמעותית את העלויות לקשישים זכאים.
לדוגמה: קשיש הזכאי לקוד יכול לשלם 3,000-4,000 ש"ח בחודש בלבד, לעומת 12,000-16,000 ש"ח ללא סיוע.

·         גמלת סיעוד:
תמיכה זו ניתנת על ידי ביטוח לאומי לקשישים שזקוקים לעזרה בתפקוד יומיומי. ניתן להשתמש בה גם לצורך סיוע חיצוני בבית אבות, אך סכום הגמלה אינו מכסה את כלל העלויות.

 


בית אבות
בית אבות - קרדיט: DALLE


השוואה בינלאומית: ישראל מול העולם

בהשוואה למדינות מערביות אחרות, מימון המדינה בישראל נמוך משמעותית.

השוואה בינלאומית: בישראל, מימון המדינה בתחום זה עומד על כ-1.8% מהתמ"ג, בעוד שבמדינות OECD אחרות הממוצע הוא 2.5%. המשמעות: חלק גדול מהנטל הכלכלי נופל על המשפחות.


סיכונים כלכליים: ממה להיזהר?

שחיקת חסכונות: דוד מספר על משפחתו של יעקב, בן 90, שבחרו בדיור מוגן יוקרתי בשרון מבלי להתחשב בתקציב המשפחתי. בתוך ארבע שנים, חסכונותיו אזלו, והוא נאלץ לעבור לבית אבות ציבורי בפריפריה. "שחיקת החסכונות הייתה בלתי נמנעת, בגלל היעדר תכנון כלכלי מראש," מסביר דוד.

הוצאות בלתי צפויות: מעבר לבית אבות טומן בחובו הוצאות נוספות, כמו טיפולים רפואיים פרטיים או שירותים מיוחדים שאינם כלולים במחיר הבסיסי.


רווחים כלכליים: איך המעבר יכול לשפר את המצב?

למרות הסיכונים, המעבר לבית אבות עשוי להניב יתרונות כלכליים:

דוגמה: משפחתו של משה, בן 88, מכרה את דירתו ב-2.5 מיליון ש"ח. סכום זה השקיעו באפיק מניב, כך שהריבית השנתית מכסה את העלויות החודשיות של בית האבות, ומשה אף נהנה מהכנסה פנויה.


טיפים מעשיים: איך לתכנן כלכלית?

דוד מציע מספר צעדים לתכנון נכון:


מבט קדימה: שינויי מדיניות באופק

דנחי דוד מציין שהמדינה בוחנת רפורמות שיקלו על קשישים ומשפחותיהם, כמו הרחבת הסיוע למעמד הביניים והקמת קרנות ייעודיות לכיסוי הוצאות בלתי צפויות.

שורה תחתונה:
"מעבר לבית אבות יכול להיות צעד כלכלי מאתגר, אבל עם תכנון נכון אפשר להפוך אותו להזדמנות לשיפור איכות החיים," מסכם דנחי.

 הכתבה באדיבות דנחי דוד יד לקשיש - טלפון 0522544307

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה