ניסוי של ג'נרל מוטורס מציג: עתיד הפרסום הדיגיטלי במכוניות

ניטור מידע על העדפות האזנה לרדיו, של 90 אלף מאזינים במשך 3 חודשים, יצר מאגר מידע מפולח שג'נרל מוטורס מנסה לתרגם למודל הכנסות מפרסום
משה בנימין |

במשך 3 חודשים בסוף שנת 2017, יצרנית הרכב ג'נרל מוטורס האזינה, אספה וניטרה מידע של כ-90 אלף נהגים שהשתמשו ברכביה שבהם הותקנו מערכות רדיו ומולטימדיה מבוססי WiFi. הנהגים, מאזור לוס אנג'לס ושיקגו, הביעו את הסכמתם להשתתף בניסוי "הוכחת היתכנות" שעליו מתכננת ג'נרל מוטורס לבסס מודל הכנסות חדש, לצד מכירות הרכב, של פרסום מטורגט על גבי רדיו דיגיטלי. 

GM ניטרה את העדפות ההאזנה של עשרות אלפי הנהגים כדי למצוא קשר בין התחנה או התכנית שלה האזינו למוצרים שהם רכשו. המידע שנאסף כלל פילוח מפורט עד לרמת הווליום, התחנה המואזנת, איזור המיקוד, זמן ההאזנה, הרגע שבו החליפו תחנה, הפרסומת שבגללה העבירו תחנה ועוד.

לאחר איסוף ועיבוד המידע, GM יכולה לבנות פרופילים של הנהגים שיוצגו למפרסמים ותחנות רדיו עבור טירגוט של פרסום מדויק ככל האפשר. עד כמה מדויק? עד לרמה שבה החברה יודעת שנהג מסוים האזין לתחנה המשדרת מוסיקת קאנטרי בזמן שנסע באזור מסוים ואז עצר ורכש פריט מסוים ברשת בתי קפה ספציפית - די והותר פרטים שבהם מפרסמים יוכלו להיעזר כדי לדייק במסר הפרסומי.

הפרסום ברדיו הדיגיטלי נמצא בפריחה בשנים האחרונות תודות לשירותים כגון ספוטיפיי, אפל מיוזיק, Deezer ועוד. עם זאת, איסוף מידע שכזה על העדפות ההאזנה של נהגים במערכות רדיו דיגיטליות צפוי להחזיר תקציבים דווקא לתחנות הרדיו המסורתיות שייהנו מיתרונות הביג דאטה, תוך כדי שעוגת הפרסום ברדיו גדלה בסך הכל.  

הטכנולוגיה המודרנית שמוצאת את דרכה אל תוך המכוניות המיוצרות כיום דוחפת את שוק הרכב והנהגים (השבויים) לידיה של תעשיית הפרסום הדיגיטלית במהלך בלתי נמנע. התנועה הזאת מואצת כאשר מוסיפים למשוואה את תעשיית הרכב האוטומטי שעושה כיום את צעדיה הראשונים ונמצאת כבר בשלב הבטא שלה - תעשייה שבספה תייתר את תפקידו של בעל הרכב כנהג ותותיר לו זמן ופנאי להאזנה ואפילו צפייה בתכנים תוך כדי נסיעה. 

נתון מרתק שעלה במחקר של חברת מקינזי מגלה כי רכבים שבהם מותקנת מערכת מולטימדיה מקוונת מייצרים מדי יום דאטה בהיקף של 600GB, נתון השווה ל-100 שעות וידאו ב-HD כל 60 דקות. על פי האנליסטים של מקינזי דור המכוניות האוטומטיות צפוי לספק מדי יום דאטה בהיקף של פי 150 מכך. הערך הכספי של מידע זה יהיה שווה בשנת 2030 כ-1.5 טריליון דולר. על פי מחקרים בעולם, שוק כלי הרכב המחוברים צפוי להגיע לכ-219 מיליארד דולר עד לשנת 2025, גידול של 14.8% לעומת שנת 2017. 

בישראל כבר נעשו בשנים האחרונות ניסיונות של יבואני רכב, בשילוב תחנות רדיו, לשווק מכוניות שבהם מותקנת מערכת מולטימדיה בילט אין עם אפליקציות רדיו מובנות. הדבר הקרוב ביותר לרדיו דיגיטלי שמקדם מודל מסחרי של הכנסות מפרסום הוא ספוטיפיי שהושק בישראל בשנה שעברה והציע מסלול חינמי מבוסס פרסום. על פי נתוני חברת ADIO שמנהלת את מכירות הפרסום בספוטיפיי, עיקר המאזינים הוא בגילאי 18-45 (76% מסך המאזינים) וליבת מאזינים היא בגילאי 18-34 (מילניאלס), עם ממוצע האזנה יומי (מרשים) של כ-155 דקות. 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

מבין המותגים בישראל שכבר מריצים קמפייינים ב-Spotify ניתן למצוא את: Samsung, קוקה קולה, AXE, בזק, yes, מכללת אחווה, בנק דיסקונט, יקבי רמת הגולן, משרד הכלכלה, משרד הפנים, פיאט, מאזדה, פורד ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים.
ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.