שנה וחצי לאחר שרשות השידור איימה לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג, גוף תקשורת משמעותי נוסף, מביע חוסר שביעות רצון מתוצאות המדידה של הוועדה. במכתב שהעביר היום (יום ד') ערוץ 9, דורש עו"ד דב אברמוביץ ממשרד עורכי הדין שמרון מלכו פרסקי מהוועדה להקים גוף חיצוני ובלתי תלוי לבדיקת נתוני הרייטינג.

מאז החל טורניר היורו, טענו בצ'רלטון ובערוץ 9 כי נתוני הוועדה מקפחים אותם. מסקר שערך ערוץ 9 והגיע לאחרונה לידי אייס, עולה כי על פי סקר אינטרנטי שערך מכון 'הגל החדש' עולה כי 38.3% ענו שצפו במשחק בין הולנד לגרמניה שהתקיים ב-13 ביוני. נתוני הרייטינג הרשמיים עמדו על 13.5% בלבד. גם בצ'רלטון הצביעו על משחק זה כבעייתי, בסקר משלהם שפורסם לאחרונה בתקשורת. עלפי הסקר של ערוץ 9, עולה עוד כי כמעט 405 צפו ממנו בבית, 16.4% צפו במשחק עם חברים, ו-7.6% צפו בו בבר או מועדון, מה שגם מצביע על צפייה מרובת אנשים.

* לעמוד הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

במסגרת הבדיקות שנערכו במהלך 2012, בין השאר על ידי פרופ' קמיל פוקס, נתגלו לדברי ערוץ 9 כשלים ואי התאמות בעבודת הוועדה. לדברי פרופ' פוקס, "לא ניתן להסביר את הירידה החדה בשיעורי הצפייה בקרב אוכלוסיית העולים 18+... לעומת קבוצת הביקורת, אלא בשינוי משמעותי ומובהק סטטיסטית בתת הפאנל של העולים מבריה"מ לשעבר, כך שאחוזי הצפייה של הפאנל הזה עשויים לאמוד בצורה מוטה מאד את הרגלי הצפייה של אוכלוסיית היעד".

מתחיל השנה ביצעו מספר גורמים, בראשות פרופ' פוקס וד"ר אלק אפשטיין, מומחה לסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית, בדיקות לגבי נתוני הצפייה של הערוץ. בסופו של דבר גילו הממצאים, לדברי הערוץ, עיוות משמעותי על פיו המגזר דובר הרוסית כלל לא נמדד.

במכתב שנשלח הבוקר למנהלי הוועדה, נכתב כי בשנתיים האחרונות חל שינוי בלתי מוסבר בנתוני הוועדה המתייחסים לערוץ 9 ולאוכלוסיית העולים דוברי-רוסית, שאין לו הסבר סביר. "לפני כשנתיים, בתחילת עונת שידורי סתיו-חורף 2010, נרשמו תמורות בלתי צפויות ובלתי מוסברות בשיעורי הצפייה המתייחסים לערוץ 9 בפרט, ולאוכלוסיית העולים דוברי רוסית בכלל", נכתב, "נתוני הוועדה מצביעים על תמונה מעוותת ובלתי סבירה, לפיה אוכלוסיית העולים חדלה כביכול, לפתע פתאום, בחודש אוקטובר 2010, לצפות בשידורי טלוויזיה בכלל, וזאת בניגוד לשאר חלקי האוכלוסייה. כל זאת בשעה שלא חלה כל תמורה דמוגרפית, סוציולוגית או אחרת שהייתה יכולה להסביר שינוי דרמטי כזה". פער בלתי מוסבר זה לכאורה, החריף אף יותר בשנת 2011.

הוועדה למדרוג דוגמת מדי בוקר את נתוני הצפייה ב-580 בתי אב, שנמדדים על ידי מכשיר הפיפל-מיטר. מדי שנה מוחלפים רבע מהנמדדים. הנדגמים מיצגים את האוכלוסייה הישראלית המגזר היהודי, המגזר הערבי, גברים, נשים, ילדים ובוגרים בני 18 פלוס. מבדיקה שערך פרופ' פוקס על פני 93 החודשים שקדמו שלפני אוקטובר 2010, מול החודשים שמאז, עולה כי בעוד שבתקופה שלפני כן, שיעור הצפייה של האוכלוסייה דוברת הרוסית עמד באופן קבוע על כ-5% יותר משיעור הצפייה באוכלוסייה הכללית שאינה דוברת רוסית, הרי שמאוקטובר ירד הפער ל-3%, ובשנת 2011 הפך להיות נמוך מזה שבכלל האוכלוסייה. "לא ניתן להסביר את הירידה החדה, בשנתיים האחרונות, בשיעורי הצפייה בקרב אוכלוסיית העולים לעומת קבוצת הביקורת", כתב פרופ' פוקס, "אלא בשינויים משמעותיים ומובהקים סטטיסטית בתת הפאנל האמור לייצג את אוכלוסיית העולים, כך שאחוזי הצפייה של הפאנל הזה עשויים לאמוד בצורה מוטה מאד את הרגלי הצפייה של אוכלוסיית היעד".

במקביל, ד"ר אפשטיין הצביע על קשיים במדגם העולים. ב-7 השנים האחרונות עלו לישראל כ-100 אלף עולים, שלא זכו לביטוי במדגם הנבדק על ידי הוועדה למדרוג.