האמי ה-74; "יורשים" עם 2 פרסים יוקרתיים ,"הלוטוס הלבן" עם 9 זכיות
האמי ה-74 נערך הלילה בלוס אנג'לס והמחיש את מה שהיה ידוע לכולם - HBO היא רשת הטלוויזיה ויצואנית התוכן כנראה המשמעותית ביותר בארצות הברית מבחינת סדרות. הסדרה המדוברת ביותר של החברה, "יורשים" קטפה את התואר "סדרת הדרמה הטובה ביותר" (פרס אשר נחשב האיכותי ביותר בטקס) בנוסף לשחקן המשנה הטוב ביותר - מת'יו מקפדיין. הסדרה עלתה לשידור לראשונה בשנת 2018 ומתמקדת במאבקים במשפחה השולטת בעולם התקשורת והבידור. הסדרה מתעסקת בעיקר במי ישלוט בתאגיד המשפחתי לנוכח מצבו הרעוע של האב המנהל את החברה ולסדרה עד כה 3 עונות. הישג נוסף ל-HBO היה כאשר זנדאיה זכתה בפעם השניה ברציפות בפרס עבור השחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסדרה "אופוריה", אשר מבוססת על הסדרה הישראלית של רון לשם.
הסדרה הבאה שמשכה את אור הזרקורים היא "הלוטוס הלבן". הסדרה זכתה בתשעה פרסים, בין היתר על המיני סדרה הטובה ביותר, תסריט ובימוי הסדרה ושחקני המשנה הטובים ביותר. הסדרה של אפל טי.וי "טד לאסו" בלטה גם היא עם שלושה פרסים על הסדרה הקומית הטובה ביותר,השחקן הקומי הטוב ביותר - ג'ייסון סודאקיס ושחקן המשנה הקומי הטוב ביותר - ברט גולדשטיין, שזה בפרס בפעם השניה ברציפות. אחת הסדרות המדוברות ביותר השנה, גם היא מבית היוצר של אפל טי.וי - "ניתוק" דווקא לא הצליחה לעמוד בציפיות ולא זכתה אפילו בפרס אחד.
את הטקס הנחה קיינן תומפסון, שעבר בצורה חלקה וללא תקלה לעומת פרסי האוסקר, אז סטר השחקן וויל סמית למנחה והשחקן כריס רוק מול כל העולם לאחר שהוא סיפר בדיחה על אשתו החולה של סמית. אחת ההפתעות הגדולות של הערב הייתה הזכייה של השחקן לי ג'ונג-ג'נאי, השחקן הראשי בסדרת "משחקי הדיונון", בפרס השחקן הטוב ביותר בקטגורית הדרמה. לי עשה היסטוריה והפך לשחק האסייתי הראשון שזוכה אי פעם בפרס הזה. יוצר הסדרה - וואנג דונג-יוק, זכה גם הוא בפרס בקטגוריית בימוי הדרמה. היוצר הפך את הסדרה שלו לסדרה הלא דוברת אנגלית הראשונה שמגיעה להיות מועמדת לפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר בטקס האמי.
בקטגוריות שחקניות המשנה זכו ג'ין סמארט, על תפקידה בסדרה "Hacks", וג'ניפר קולדיג', על תפקידה בלוטוס הלבן. את הפרס עבור השחקן הראשי במיני סדרה קיבל מייקל קיטון על תפקידו ב"Dopesick". את הפרס עבור השחקנית הראשית באותה קטגוריה קיבלה אמנסה סיפרייד המשחקת בסדרת "הנושרת". בקטגוריית שחקנית המשנה בסדרת דרמה זכתה ג'וליה גארנר שמשחקת את האם בסדרת "אוזרק".
- 1.הלוטוס הלבן זה שלמות. (ל"ת)אלף 13/09/2022 12:57הגב לתגובה זו
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.
