NSO מערערת על 168 מיליון דולר של פיצויים "לא חוקיים"
"משמעות ההחלטה היא למחוק כמעט לחלוטין את נכסי החברה", מסרה NSO וטענה שההחלטה חורגת מסמכותה כשעל נזק של כ-450 אלף דולר היא פוסקת פיצויים בשווי פי 376 מהנזק
NSO לפני כחודש, קבע חבר מושבעים כי חברת הסייבר והרוגלות הישראלית, NSO Group, תשלם לווטסאפ פיצויים בסך 167 מיליון דולר בעקבות אירוע מ-2019 שבו NSO ניצלה חולשות אבטחה כדי למכור את רוגלת פגסוס, שהותקנה על כ-1,400 עיתונאים ופעילים פוליטיים שונים.
כעת,
החברה מערערת על ההחלטה של בית המשפט הפדרלי המחוזי בקליפורניה וטוענת כי
מדובר בפסק דין "שערורייתי", "בלתי חוקי בעליל" ו"בלתי חוקתי בהגזמתו". החברה מבקשת מהשופט הממונה להפחית את סכום הפיצויים או לחלופין להורות על משפט חוזר.
חברת NSO תשלם לפייסבוק 168 מיליון דולר בגלל שפרצה לווטסאפ
עורכי הדין של NSO טענו כי סכום הפיצויים העונשיים (167 מיליון דולר) "חורג בהרבה מהמקסימום החוקי המותר בתיק מסוג זה". והסבירו כי הסכום העונשיים מפר את ההנחיה שלפיה אין לפסוק סכום הגדול יותר פי ארבעה מהפיצוי הרגיל, שבמקרה זה עמד על 444,719 דולר. עוד טענו עורכי הדין כי הפיצוי שנפסק נובע מתוך השאיפה "להביא את NSO לפשיטת רגל מתוך עוינות כללית לפעילות העסקית שלה, ולא כתוצאה מהתנהגות הספציפית שבגינה ניתן היה לפסוק פיצוי עונשי בתיק הזה".
ווטסאפ , לעומת זאת, אינה מתכוונת לוותר וטוענת ש-NSO מנסה להתחמק מאחריות וטוענת שחבר המושבעים, שהם אזרחי ארה"ב, בחרו להעניש את NSO על ההתקפה
הבלתי חוקית שביצעה בשנת 2019 נגד חברה אמריקאית ומשתמשיה. NSO, כאמור, היא חברה ישראלית. "נשיב לבית המשפט בהתאם, תוך שאנו ממשיכים לפעול להשגת צו מניעה קבוע שימנע מחברת הריגול הזו לתקוף שוב את ווטסאפ ואת משתמשינו.". ווטסאפ גם טענה שהמהנדסים שלה השקיעו זמן רב
בעדכון תיקונים כדי למנוע מתקפות חדשות של NSO.
- לא רק פוליטי: בכירים בתעשיה מהווים גם הם מטרה לתוכנת פגסוס
- סערת הרוגלות הגיעה לכנסת; ח"כ רוטמן: "חייבים להקים ועדת חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני המשפט, NSO מסרה לשופטת הפדרלית שהמוצר שלה נמכר בעיקר למדינות וממשלות שמשתמשות בו כדי לנטרל טרור ופשע, אבל לטענת השופטת במקרה של ווטסאפ רוב הפריצות היו לדיפלומטים, פעילים פוליטים ועיתונאים.
השופטת מנעה הגשה של ראיות שמוכיחות כי הרוגלה משמשת ללוחמה בטרור ובפשע, היות ולטענתה אין זה המקרה של משתמשי הווטסאפ.
עוד לפני הערעור מסרה החברה הצהרה, "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה שלנו חשובה במניעה של פשעים חמורים וטרור ועליה להיות מיושמת באחריות על ידי סוכנויות ממשלה מוסמכות", ובמהלך הערעור הגישה חברת NSO מסמך לבית המשפט ובו נאמר: "הטכנולוגיה שעליה מבוסס המוצר פעלה באופן זמני על ידי שליחת הודעות בלתי מזיקות דרך שרתי וואטסאפ והדבר אינו פסול מוסרית".
חשוב לציין שההצלחה המשפטית של מטא במקרה ווטסאפ פותחת חלון גם עבור אפל, אמזון, אנדרויד וחברות בינלאומיות נוספת שפגסוס ניצלה לרעה את הפלטפורמות שלהם כדי לפרוץ ולהזריק את הרוגלה אליהן. אותן חברות גיבו את התביעה
של ווטסאפ , והגישו מסמכים משפטיים שתמכו בה.
- 1.אזרח 04/06/2025 09:07הגב לתגובה זוהיא פרנסה של עסק אחר
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"
ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)
HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.
הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?
OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.
הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.
- OpenAI מתרחבת והשותפות מממנות: כך החברה מתקדמת לעבר AGI
- גוגל מאיימת על OpenAI ומפילה את סופטבנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.
