מספר המשתמשים ב-ChatGPT זינק ב-25%
אלטמן בדיון בסנאט: מספר המשתמשים השבועיים של ChatGPT עלה ל-500 מיליון, צמיחה של 25% מאז פברואר; וגם - האם OpenAI בדרך להפוך לענקית הבאה של האינטרנט?
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, חשף נתונים מרשימים על הצלחת ChatGPT בעדות שמסר בפני ועדת הסנאט האמריקאי. לדבריו, מספר המשתמשים השבועיים בשירות הבינה המלאכותית המוביל זינק בכ-25% מאז פברואר, ועומד כיום על למעלה מ-500 מיליון משתמשים מדי שבוע. מדובר בתוספת של 100 מיליון משתמשים בהשוואה לנתונים שהציגה הנהלת החברה לפני כשלושה חודשים.
הדיון בוועדת הסנאט, שכותרתו "ניצחון במרוץ הבינה המלאכותית: חיזוק יכולות ארה"ב בתחום המחשוב והחדשנות", אורגן על ידי הסנאטור טד קרוז, וכלל שורה של מנהלים בכירים מעולם הטכנולוגיה. בין המשתתפים הנוספים בדיון היו ליסה סו, מנכ"לית AMD, מייקל אינטרטור, מנכ"ל חברת CoreWeave, ובראד סמית', נשיא מיקרוסופט.
מטרת השימוע המיוחד הייתה לבחון כיצד ניתן להסיר חסמים רגולטוריים בתחום הבינה המלאכותית כדי "להבטיח את עליונותה של ארה"ב במהפכה התעשייתית העולמית של המאה ה-21". הדיון נועד גם להדגיש את החשיבות האסטרטגית שמייחסים מחוקקים אמריקאים לתחום הבינה המלאכותית כגורם מפתח בתחרות הטכנולוגית העולמית.
בעדותו, התמקד אלטמן בתפקיד המכריע שתשחק הבינה המלאכותית בעתיד שוק העבודה האמריקאי, והדגיש את המחויבות של OpenAI לסייע לארצות הברית להוביל בתחום. הוא הציג חזון אופטימי לעתיד שבו טכנולוגיות בינה מלאכותית מאפשרות התקדמות כלכלית וחברתית משמעותית.
- העתיד על פי OpenAI: עט AI ועולם עם פחות מסכים
- אנתרופיק, SpaceX ו-OpenAI מתחממות: האם שוק ההנפקות האמריקאי בדרך לשיא חדש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עתיד זה יכול להיות בהיר כמעט באופן בלתי נתפס," הצהיר אלטמן בעדותו המוכנה מראש, "אך רק אם ננקוט צעדים ממשיים להבטיח שגרסה של בינה מלאכותית בהובלה אמריקאית, המבוססת על ערכים דמוקרטיים כמו חופש ושקיפות, תגבר על גרסה סמכותנית." הוא הוסיף כי "הסיכונים לא יכולים להיות גבוהים יותר, והקונגרס צודק שארצות הברית חייבת להוביל את הדרך."
הנתונים שהציג אלטמן על הצמיחה המהירה במספר המשתמשים של ChatGPT חושפים את ההאצה בקצב אימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב הציבור הרחב. הפופולריות הגוברת של הפלטפורמה מחזקת את עמדתה של OpenAI כמובילה מרכזית בתחום הרותח הזה.
האם OpenAI בדרך להפוך לענקית הבאה של האינטרנט?
הצמיחה של צ'אטבוטים באה על חשבון מנועי החיפוש – וגוגל מתחילה להרגיש את הלחץ; למעשה ובהמשך לנתוני הצמיחה המרשימים שהציג סם אלטמן, נראה שמשהו עמוק ודרמטי קורה מתחת לפני השטח של הרשת: אנשים מתחילים לשאול את ChatGPT במקום לחפש בגוגל. אם המגמה הזו תימשך, ייתכן שנעמוד בפני חילופי שלטון דיגיטליים – לא פחות. חברת OpenAI, שהוקמה כפרויקט אקדמי בשנת 2015, נולדה מתוך חשש אמיתי: מה יקרה אם טכנולוגיה חכמה תגיע לידיים הלא נכונות. אבל מאז, אותה מעבדה שהתחילה בלי כוונות רווח הפכה למוקד כוח אמיתי. שותפות עם מיקרוסופט, גיוס של עשרות מיליארדים, והובלה טכנולוגית בכל הקשור למודלים שפתיים כמו GPT.
- כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
- אחרי ביקור המנכ"ל: פאלו אלטו במגעים לרכישת KOI ב-350-400 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל...
באפריל 2025 החברה השלימה סבב השקעה אדיר בגובה 40 מיליארד דולר, מה שהקפיץ את השווי שלה ל־300 מיליארד. מדובר בזינוק חד שהופך אותה לאחת השחקניות הפרטיות החזקות ביותר בעולם, וממקם אותה לצד שמות כמו SpaceX ו־ByteDance. הבינה המלאכותית הצליחה לשנות את הדרך שבה אנשים צורכים מידע. מעל 500 מיליון משתמשים פועלים בכלי המרכזי של צ'אטGPT ובסה"כ יותר מ־800 מיליון משתמשים פעילים בשבוע (נכון למאי 2025) פונים אל ChatGPT כדי לקבל תשובות מהירות, ניסוחים, המלצות, קוד תכנות, ואפילו ייעוץ אישי. עבור חלק מהם, החיפוש המסורתי מרגיש פתאום איטי ומיושן.
תעשיות שלמות כבר מרגישות את ההשפעה. אתרי תמיכה למתכנתים, פורומים טכניים, חברות חינוך אונליין ואפילו קמעונאיות – כולם סופגים ירידה בתנועה או בהכנסות, בגלל נטישת הגולשים לטובת פתרונות מבוססי AI.
גוגל מגיבה, אבל האימפריה נסדקת - גוגל עדיין שולטת בשוק מנועי החיפוש, עם נתח עולמי של כמעט 90%, אבל לראשונה מאז 2015 – היא מאבדת נתח שוק. יותר ויותר שאילתות זולגות למתחרות: Bing, שכולל את ChatGPT, ולשירותים חדשים מבוססי בינה מלאכותית כמו Claude ו־Mistral. הסימן הכי בולט לכך? כמעט שליש מהאמריקאים מדווחים שהם משתמשים בצ'אטבוטים במקום במנוע חיפוש.
גוגל מנסה לא להגיב בפאניקה, אבל אין ספק שהיא נערכת. היא השיקה את Gemini, שילבה בינה מלאכותית בתוצאות החיפוש, ושיפרה את מנוע הקניות שלה. גם אמזון לא יושבת בשקט – ומשקיעה בשילוב AI בתוך מנועי ההמלצות שלה.
למרות ההצלחה האדירה, יש מי שמזהירים: OpenAI, שהוקמה כדי לפזר את הכוח, עלולה להפוך לכוח מרוכז בעצמה. ככל שהחברה נכנסת ליותר תחומים – מהחינוך ועד קמעונאות – כך גוברת הדאגה שתיווצר תלות טכנולוגית חדשה, אולי אפילו מסוכנת. במקביל, עולות גם שאלות על איכות המידע, אתיקה ובקרה. לדוגמה, בתחום הבריאות, משתמשים אמנם פונים ל־ChatGPT כדי להבין תסמינים, אבל רופאים מזהירים: אין תחליף לאבחון אנושי.
שאלות ותשובות על OpenAI והחיפוש באינטרנט?
האם ChatGPT באמת מחליף את גוגל?
לא לגמרי, אבל זה בהחלט קורה. בכל פעם שמישהו שואל שאלה בצ'אט במקום בגוגל – זה צעד קטן לקראת שינוי עמוק בהרגלים. המהירות, הפשטות והדיוק היחסי הופכים את הבוטים לאלטרנטיבה אמיתית.
האם יש מקום לשני הענקיות יחד?
בטווח הקצר – כן. כלים שונים עונים על צרכים שונים. אבל ככל שהבינה המלאכותית הופכת לחלק אינטגרלי מהחיים הדיגיטליים, הקווים בין חיפוש, תוכן, שירות ומסחר הולכים ומיטשטשים.
מה ההבדל בין ChatGPT לגוגל?
גוגל מחזירה תוצאות מהאינטרנט, ו־ChatGPT מייצר תשובה אחת, מבוססת על מידע שכבר עבר עליו. זה מהיר, ישיר – אבל לא תמיד מעודכן. כל אחד מהם מתאים לשימושים שונים.
האם OpenAI יכולה להפוך למונופול?
כן – ויש מי שמודאגים מכך. החברה מחזיקה בטכנולוגיה עוצמתית, שזוכה למימון כמעט בלתי מוגבל. אם לא יקומו חלופות חזקות – היא עלולה לרכז כוח רב מדי בתחום רגיש.
איך כל זה ישפיע עלינו בטווח הארוך?
ייתכן שבעתיד נתקשר עם מידע דרך שיחה, ולא דרך הקלדה או חיפוש. הדפדפן ייהפך לאישי, המלצות יהיו מותאמות לגמרי, והאינטרנט – לפחות כמו שאנחנו מכירים אותו – ייראה אחרת לגמרי.
- 3.אנונימי 10/05/2025 22:35הגב לתגובה זובתור אחד שהיה לו צאט GPT ואחכ עברתי לקופיילוט הקופיילוט לדעתי הרבה יותר ידידותי למשתמש והתשובות שלו התצוגה נוחה לקריאה מאשר GPT גם יש לו כאן ביקרות חיובית לא נופלות מGPT 4.7 בגוגל פליי בנוסף הוא יוצר לך תמונות וטבלאות וכו ללא הגבלה כמו GPT אלא אם משלמים לצאט שם לחברה שמפתחת 73 שקל לחודש.. לטעמי ..
- 2.אנונימי 09/05/2025 13:47הגב לתגובה זוהמדיע cgpt הוא ברמה נמוכה מאד ואינו תחליף לגוגל אלה תחליף גרוע לעצלנים.תשאלו אותו שאלות על מניות ותראו איזה רמה נמוכה הוא מציג.
- 1.אנונימי 08/05/2025 22:47הגב לתגובה זואני מסכימה. בעבר השתמשתי בגפט רק פעמיים רחוקות כי לא סמכתי על האמינות שלו. לאחרונה הוא משתפר מאד וכמעט ולא מוציא תגובות שגויות כך שהוא בהחלט מחליף את רוב החיפושים שלי בגוגל בצורה יעילה

כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
