chatgpt
צילום: טוויטר

מספר המשתמשים ב-ChatGPT זינק ב-25%

אלטמן בדיון בסנאט: מספר המשתמשים השבועיים של ChatGPT עלה ל-500 מיליון, צמיחה של 25% מאז פברואר;  וגם - האם OpenAI בדרך להפוך לענקית הבאה של האינטרנט?


אדיר בן עמי | (3)

מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, חשף נתונים מרשימים על הצלחת ChatGPT בעדות שמסר בפני ועדת הסנאט האמריקאי. לדבריו, מספר המשתמשים השבועיים בשירות הבינה המלאכותית המוביל זינק בכ-25% מאז פברואר, ועומד כיום על למעלה מ-500 מיליון משתמשים מדי שבוע. מדובר בתוספת של 100 מיליון משתמשים בהשוואה לנתונים שהציגה הנהלת החברה לפני כשלושה חודשים.


הדיון בוועדת הסנאט, שכותרתו "ניצחון במרוץ הבינה המלאכותית: חיזוק יכולות ארה"ב בתחום המחשוב והחדשנות", אורגן על ידי הסנאטור טד קרוז, וכלל שורה של מנהלים בכירים מעולם הטכנולוגיה. בין המשתתפים הנוספים בדיון היו ליסה סו, מנכ"לית AMD, מייקל אינטרטור, מנכ"ל חברת CoreWeave, ובראד סמית', נשיא מיקרוסופט.


מטרת השימוע המיוחד הייתה לבחון כיצד ניתן להסיר חסמים רגולטוריים בתחום הבינה המלאכותית כדי "להבטיח את עליונותה של ארה"ב במהפכה התעשייתית העולמית של המאה ה-21". הדיון נועד גם להדגיש את החשיבות האסטרטגית שמייחסים מחוקקים אמריקאים לתחום הבינה המלאכותית כגורם מפתח בתחרות הטכנולוגית העולמית.


בעדותו, התמקד אלטמן בתפקיד המכריע שתשחק הבינה המלאכותית בעתיד שוק העבודה האמריקאי, והדגיש את המחויבות של OpenAI לסייע לארצות הברית להוביל בתחום. הוא הציג חזון אופטימי לעתיד שבו טכנולוגיות בינה מלאכותית מאפשרות התקדמות כלכלית וחברתית משמעותית.


"עתיד זה יכול להיות בהיר כמעט באופן בלתי נתפס," הצהיר אלטמן בעדותו המוכנה מראש, "אך רק אם ננקוט צעדים ממשיים להבטיח שגרסה של בינה מלאכותית בהובלה אמריקאית, המבוססת על ערכים דמוקרטיים כמו חופש ושקיפות, תגבר על גרסה סמכותנית." הוא הוסיף כי "הסיכונים לא יכולים להיות גבוהים יותר, והקונגרס צודק שארצות הברית חייבת להוביל את הדרך."

הנתונים שהציג אלטמן על הצמיחה המהירה במספר המשתמשים של ChatGPT חושפים את ההאצה בקצב אימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בקרב הציבור הרחב. הפופולריות הגוברת של הפלטפורמה מחזקת את עמדתה של OpenAI כמובילה מרכזית בתחום הרותח הזה.

האם OpenAI בדרך להפוך לענקית הבאה של האינטרנט?

הצמיחה של צ'אטבוטים באה על חשבון מנועי החיפוש – וגוגל מתחילה להרגיש את הלחץ; למעשה ובהמשך לנתוני הצמיחה המרשימים שהציג סם אלטמן, נראה שמשהו עמוק ודרמטי קורה מתחת לפני השטח של הרשת: אנשים מתחילים לשאול את ChatGPT במקום לחפש בגוגל. אם המגמה הזו תימשך, ייתכן שנעמוד בפני חילופי שלטון דיגיטליים – לא פחות. חברת OpenAI, שהוקמה כפרויקט אקדמי בשנת 2015, נולדה מתוך חשש אמיתי: מה יקרה אם טכנולוגיה חכמה תגיע לידיים הלא נכונות. אבל מאז, אותה מעבדה שהתחילה בלי כוונות רווח הפכה למוקד כוח אמיתי. שותפות עם מיקרוסופט, גיוס של עשרות מיליארדים, והובלה טכנולוגית בכל הקשור למודלים שפתיים כמו GPT.

קיראו עוד ב"BizTech"

באפריל 2025 החברה השלימה סבב השקעה אדיר בגובה 40 מיליארד דולר, מה שהקפיץ את השווי שלה ל־300 מיליארד. מדובר בזינוק חד שהופך אותה לאחת השחקניות הפרטיות החזקות ביותר בעולם, וממקם אותה לצד שמות כמו SpaceX ו־ByteDance. הבינה המלאכותית הצליחה לשנות את הדרך שבה אנשים צורכים מידע. מעל 500 מיליון משתמשים פועלים בכלי המרכזי של צ'אטGPT ובסה"כ יותר מ־800 מיליון משתמשים פעילים בשבוע (נכון למאי 2025) פונים אל ChatGPT כדי לקבל תשובות מהירות, ניסוחים, המלצות, קוד תכנות, ואפילו ייעוץ אישי. עבור חלק מהם, החיפוש המסורתי מרגיש פתאום איטי ומיושן.

תעשיות שלמות כבר מרגישות את ההשפעה. אתרי תמיכה למתכנתים, פורומים טכניים, חברות חינוך אונליין ואפילו קמעונאיות – כולם סופגים ירידה בתנועה או בהכנסות, בגלל נטישת הגולשים לטובת פתרונות מבוססי AI.

גוגל מגיבה, אבל האימפריה נסדקת - גוגל עדיין שולטת בשוק מנועי החיפוש, עם נתח עולמי של כמעט 90%, אבל לראשונה מאז 2015 – היא מאבדת נתח שוק. יותר ויותר שאילתות זולגות למתחרות: Bing, שכולל את ChatGPT, ולשירותים חדשים מבוססי בינה מלאכותית כמו Claude ו־Mistral. הסימן הכי בולט לכך? כמעט שליש מהאמריקאים מדווחים שהם משתמשים בצ'אטבוטים במקום במנוע חיפוש.

גוגל מנסה לא להגיב בפאניקה, אבל אין ספק שהיא נערכת. היא השיקה את Gemini, שילבה בינה מלאכותית בתוצאות החיפוש, ושיפרה את מנוע הקניות שלה. גם אמזון לא יושבת בשקט – ומשקיעה בשילוב AI בתוך מנועי ההמלצות שלה. 

למרות ההצלחה האדירה, יש מי שמזהירים: OpenAI, שהוקמה כדי לפזר את הכוח, עלולה להפוך לכוח מרוכז בעצמה. ככל שהחברה נכנסת ליותר תחומים – מהחינוך ועד קמעונאות – כך גוברת הדאגה שתיווצר תלות טכנולוגית חדשה, אולי אפילו מסוכנת. במקביל, עולות גם שאלות על איכות המידע, אתיקה ובקרה. לדוגמה, בתחום הבריאות, משתמשים אמנם פונים ל־ChatGPT כדי להבין תסמינים, אבל רופאים מזהירים: אין תחליף לאבחון אנושי.


שאלות ותשובות על OpenAI והחיפוש באינטרנט?

האם ChatGPT באמת מחליף את גוגל?

לא לגמרי, אבל זה בהחלט קורה. בכל פעם שמישהו שואל שאלה בצ'אט במקום בגוגל – זה צעד קטן לקראת שינוי עמוק בהרגלים. המהירות, הפשטות והדיוק היחסי הופכים את הבוטים לאלטרנטיבה אמיתית.

האם יש מקום לשני הענקיות יחד?

בטווח הקצר – כן. כלים שונים עונים על צרכים שונים. אבל ככל שהבינה המלאכותית הופכת לחלק אינטגרלי מהחיים הדיגיטליים, הקווים בין חיפוש, תוכן, שירות ומסחר הולכים ומיטשטשים.

מה ההבדל בין ChatGPT לגוגל?

גוגל מחזירה תוצאות מהאינטרנט, ו־ChatGPT מייצר תשובה אחת, מבוססת על מידע שכבר עבר עליו. זה מהיר, ישיר – אבל לא תמיד מעודכן. כל אחד מהם מתאים לשימושים שונים.

האם OpenAI יכולה להפוך למונופול?

כן – ויש מי שמודאגים מכך. החברה מחזיקה בטכנולוגיה עוצמתית, שזוכה למימון כמעט בלתי מוגבל. אם לא יקומו חלופות חזקות – היא עלולה לרכז כוח רב מדי בתחום רגיש.

איך כל זה ישפיע עלינו בטווח הארוך?

ייתכן שבעתיד נתקשר עם מידע דרך שיחה, ולא דרך הקלדה או חיפוש. הדפדפן ייהפך לאישי, המלצות יהיו מותאמות לגמרי, והאינטרנט – לפחות כמו שאנחנו מכירים אותו – ייראה אחרת לגמרי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 10/05/2025 22:35
    הגב לתגובה זו
    בתור אחד שהיה לו צאט GPT ואחכ עברתי לקופיילוט הקופיילוט לדעתי הרבה יותר ידידותי למשתמש והתשובות שלו התצוגה נוחה לקריאה מאשר GPT גם יש לו כאן ביקרות חיובית לא נופלות מGPT 4.7 בגוגל פליי בנוסף הוא יוצר לך תמונות וטבלאות וכו ללא הגבלה כמו GPT אלא אם משלמים לצאט שם לחברה שמפתחת 73 שקל לחודש.. לטעמי ..
  • 2.
    אנונימי 09/05/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    המדיע cgpt הוא ברמה נמוכה מאד ואינו תחליף לגוגל אלה תחליף גרוע לעצלנים.תשאלו אותו שאלות על מניות ותראו איזה רמה נמוכה הוא מציג.
  • 1.
    אנונימי 08/05/2025 22:47
    הגב לתגובה זו
    אני מסכימה. בעבר השתמשתי בגפט רק פעמיים רחוקות כי לא סמכתי על האמינות שלו. לאחרונה הוא משתפר מאד וכמעט ולא מוציא תגובות שגויות כך שהוא בהחלט מחליף את רוב החיפושים שלי בגוגל בצורה יעילה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

"ל-OpenAI יש חור תזרימי של 207 מיליארד דולר"

ניתוח של HSBC מלמד שלמובילה בתחום ה-AI יש יותר שימושים ממקורות והיא תצטרך לגייס הון, חוב או להקטין את התשלומים שלה בדרכים יצירתיות (כמו הנפקת מניות)

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה OpenAI סם אלטמן HSBC

HSBC פרסם ניתוח כלכלי מקיף, המעריך כי OpenAI עומדת בפני פער מימון עצום של כ־207 מיליארד דולר עד שנת 2030. הפער נובע בעיקר מהוצאות אדירות על תשתיות ענן, חוות שרתים, רכישת קיבולות עיבוד גדולות וחוזי שכירות ארוכי טווח. הניתוח, שפורסם על ידי צוות אנליסטים של הבנק בהובלת ניקולס קוט־קוליסון, מבוסס על חוזים קיימים של OpenAI עם ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט (250 מיליארד דולר) ואמזון (38 מיליארד דולר), וכן עם אורקל (300 מיליארד דולר). עלויות אלה צפויות להגיע ל־1.4 טריליון דולר בחישוב כולל עד 2033, כולל 620 מיליארד דולר על השכרת מרכזי נתונים בלבד.

הדוח מדגיש כי ללא זרימת מזומנים חדשה, OpenAI תיתקל בבעיית מזומנים, אך האנליסטים מסבירים שלחברה יש אפשרויות כמו גיוסים ועסקאות שונות עם לקוחות וספקים. למעשה, ההשקעה הענקית בתשתיות היא הבעיה של חלק גדול מהחברות בתחום. הן משקיעות בידיעה שהתשואה רחוקה. ראינו כאן את הפער הענק בין ההשקעות של כל ענקיות הטק בתשתיות AI ובין התשואה הנמוכה שהן יפיקו בשנים הבאות - מה מאיים על מהפכת ה-AI?


OpenAI, מדווחת על כ־800 מיליון משתמשים חודשיים ועדיין תזרים המזומנים הנוכחי שלילי כשלא מפורסם עד כמה הוא שלילי, אך סיכוי טוב שמדובר על כמה עשרות מיליארדי דולרים. האנליסטים מציינים כי אפילו בתסריטים אופטימיים, כולל כיסוי 10% משוק הפרסום הדיגיטלי, ההכנסות לא יכסו את ההוצאות.

הפער בין המקורות לשימושים מבוסס על התחייבויות קונקרטיות. HSBC מעריכה כי עלויות החישוב לבדן יגיעו ל־792 מיליארד דולר בין סוף 2025 ל־2030, כאשר OpenAI שואפת ל־36 גיגאוואט של כוח חישוב, כמות חשמל שמספיקה לכ־27 מיליון בתים פרטיים, שווה ערך לצריכת מדינה בגודל טקסס. חוזי השכירות מתפרסים על פני שנים רבות, והם כוללים תשלומים קבועים ללא קשר לביקוש בפועל. במקביל, ההכנסות, מדמי מנוי (כ־20 דולר לחודש למשתמשים בתשלום), API לשירותים עסקיים ושירותים נוספים, צפויות לצמוח ל־213 מיליארד דולר ב־2030, אך זה עדיין משאיר פער מצרפי של 207 מיליארד.


האפשרויות לסגירת הפער הן כאמור גיוס הון דרך סבבי השקעה פרטיים או מוסדיים, כפי שקרה בסבב האחרון של 40 מיליארד דולר בהערכת שווי של 300 מיליארד. אפשרות נוספת - הלוואות מבנקים או אגרות חוב, עם שעבוד על נכסים כמו דאטה סנטרים, אך HSBC מזהיר כי שוק החוב הנוכחי קשה לחברות טכנולוגיה לא רווחיות. שלישית, הגדלת הכנסות: מעבר למודלים כמו פרסום ממוקד AI, ושירותים לארגונים וכלים לעסקים. אפשרות נוספת - משא ומתן מחדש על חוזים, הפחתת קיבולת או מעבר לחישובים פנימיים יעילים יותר. וגם כאמור אפשרות של השקעה בתמורה לסחורה ושירותים - אנבידיה השקיעה בחברה  ותספק לה שבבי AI שחלק מהעסקה.