אינטל מפרידה את אינטל קפיטל לקרן עצמאית: "גישה למקורות הון חדשים"
מה המשמעות של המהלך על מניית אינטל?
אינטל ממשיכה בצעדי ההתייעלות וההתרכזות שלה ומכריזה על הפרדת זרוע ההשקעות שלה, אינטל קפיטל, לקרן הון סיכון עצמאית. המהלך, שצפוי לצאת לפועל במחצית השנייה של 2025, יאפשר לקרן לפעול תחת שם חדש ולהשיג מימון ממשקיעים חיצוניים, תוך שמירה על אינטל כמשקיעה מרכזית. המהלך גם יביא למיקוד בפעילות אינטל הגדולה.
לא ברור מה שוויה של אינטל קפיטל, אך נראה שמדובר בהשקעות שמוערכות בשווי נוכחי של מאות רבות של מיליוני דולרים ואף מעבר לכך. הפיצול שאמור להיות כספין אוף וחלוקה לבעלי המניות הקיימים לא ישפיע דרמטית כי אחריח הכל, למרות הירידה במניית אינטל היא עדיין שווה כ-80 מיליארד דולר. עם זאת, יודגש כי לא ברור מה השווי של החזקותיה של אינטל קפיטל וכן שלא נמסר באופן ברור איך נערכת אינטל לפצל ואיך לחלק לבעלי מניותיה את התמורה.
גישה למקורות הון חדשים
"אינטל קפיטל תיהנה מגישה למקורות הון חדשים להרחבת הפעילות שלה, ואילו אינטל תמשיך להרוויח משותפות אסטרטגית ופרודוקטיבית לטווח הארוך," אמר דיוויד זינסנר, מנכ"ל משותף זמני ו-CFO של אינטל. המהלך מהווה לדעת החברה "תסריט מנצח לשני הצדדים".
עם יותר מ-5 מיליארד דולר בניהול, אינטל קפיטל השקיעה מאז 1991 ביותר מ-1,800 חברות בתחומים כמו סיליקון, מכשירים, ענן וטכנולוגיות מתקדמות. גם בישראל נחשבת הקרן לשחקן מרכזי בזירת ההשקעות, עם השקעות בסטארטאפים מובילים כמו אוברוולף, אורקיד סקיוריטי ו-AI21.
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרויקטים עדכניים ותכנון לעתיד
רק השבוע, אורקיד סקיוריטי, חברת הזנק העוסקת באבטחת זהות, הודיעה על גיוס של 36 מיליון דולר בסבב גיוס בהובלת אינטל קפיטל וקבוצת Team8. השקעה זו מדגישה את המשך המעורבות של הקרן בשווקים גלובליים גם לקראת המעבר לעצמאות.
במהלך החדש, אינטל מצפה להרחיב את יכולת הקרן להתחרות בשוק באמצעות גישה למקורות מימון נוספים, וכל זאת מבלי לפגוע במערכת היחסים האסטרטגית בין החברה לקרן.
הפעילות של אינטל קפיטל כקרן עצמאית צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2025. צוות הקרן הנוכחי יועבר לחברה החדשה, שתפעל תחת שם חדש. החברה תמשיך להשקיע בטכנולוגיות חדשניות ולתמוך ביזמים מבטיחים בתחומים מגוונים.
- כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
- אחרי ביקור המנכ"ל: פאלו אלטו במגעים לרכישת KOI ב-350-400 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל...
שאלות ותשובות על המהלך
מה המשמעות של הפרדת אינטל קפיטל?
הפרדת הקרן לקרן עצמאית מאפשרת לה גישה למקורות הון חדשים, תוך שמירה על אינטל כמשקיעה מרכזית.
כיצד זה ישפיע על ההשקעות של אינטל קפיטל?
הקרן תמשיך לפעול בתחומים טכנולוגיים מובילים ולהשקיע בסטארטאפים מבטיחים, עם אפשרות להתרחבות משמעותית הודות להון חיצוני.
מה יקרה עם צוות הקרן הנוכחי?
צוות אינטל קפיטל הנוכחי יעבור לחברה החדשה, והפעילות העסקית תימשך
ללא שינויים משמעותיים.
איך הקרן משפיעה על השוק בישראל?
אינטל קפיטל פועלת בישראל באמצעות צוות מקומי ומשקיעה בסטארטאפים מובילים, כמו אורקיד סקיוריטי, AI21 ועוד.
מה היתרון של המהלך לאינטל?
אינטל מקבלת גישה להשקעות אסטרטגיות לטווח הארוך, תוך שיפור היעילות הפיננסית של החברה.

כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
