אינטל מפרידה את אינטל קפיטל לקרן עצמאית: "גישה למקורות הון חדשים"
מה המשמעות של המהלך על מניית אינטל?
אינטל אינטל ממשיכה בצעדי ההתייעלות וההתרכזות שלה ומכריזה על הפרדת זרוע ההשקעות שלה, אינטל קפיטל, לקרן הון סיכון עצמאית. המהלך, שצפוי לצאת לפועל במחצית השנייה של 2025, יאפשר לקרן לפעול תחת שם חדש ולהשיג מימון ממשקיעים חיצוניים, תוך שמירה על אינטל כמשקיעה מרכזית. המהלך גם יביא למיקוד בפעילות אינטל הגדולה.
לא ברור מה שוויה של אינטל קפיטל, אך נראה שמדובר בהשקעות שמוערכות בשווי נוכחי של מאות רבות של מיליוני דולרים ואף מעבר לכך. הפיצול שאמור להיות כספין אוף וחלוקה לבעלי המניות הקיימים לא ישפיע דרמטית כי אחריח הכל, למרות הירידה במניית אינטל היא עדיין שווה כ-80 מיליארד דולר. עם זאת, יודגש כי לא ברור מה השווי של החזקותיה של אינטל קפיטל וכן שלא נמסר באופן ברור איך נערכת אינטל לפצל ואיך לחלק לבעלי מניותיה את התמורה.
גישה למקורות הון חדשים
"אינטל קפיטל תיהנה מגישה למקורות הון חדשים להרחבת הפעילות שלה, ואילו אינטל תמשיך להרוויח משותפות אסטרטגית ופרודוקטיבית לטווח הארוך," אמר דיוויד זינסנר, מנכ"ל משותף זמני ו-CFO של אינטל. המהלך מהווה לדעת החברה "תסריט מנצח לשני הצדדים".
עם יותר מ-5 מיליארד דולר בניהול, אינטל קפיטל השקיעה מאז 1991 ביותר מ-1,800 חברות בתחומים כמו סיליקון, מכשירים, ענן וטכנולוגיות מתקדמות. גם בישראל נחשבת הקרן לשחקן מרכזי בזירת ההשקעות, עם השקעות בסטארטאפים מובילים כמו אוברוולף, אורקיד סקיוריטי ו-AI21.
- האם אינטל "גנבה" מידע סודי מ-TSMC? סערה בתעשיית השבבים
- חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרויקטים עדכניים ותכנון לעתיד
רק השבוע, אורקיד סקיוריטי, חברת הזנק העוסקת באבטחת זהות, הודיעה על גיוס של 36 מיליון דולר בסבב גיוס בהובלת אינטל קפיטל וקבוצת Team8. השקעה זו מדגישה את המשך המעורבות של הקרן בשווקים גלובליים גם לקראת המעבר לעצמאות.
במהלך החדש, אינטל מצפה להרחיב את יכולת הקרן להתחרות בשוק באמצעות גישה למקורות מימון נוספים, וכל זאת מבלי לפגוע במערכת היחסים האסטרטגית בין החברה לקרן.
הפעילות של אינטל קפיטל כקרן עצמאית צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2025. צוות הקרן הנוכחי יועבר לחברה החדשה, שתפעל תחת שם חדש. החברה תמשיך להשקיע בטכנולוגיות חדשניות ולתמוך ביזמים מבטיחים בתחומים מגוונים.
- הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...
שאלות ותשובות על המהלך
מה המשמעות של הפרדת אינטל קפיטל?
הפרדת הקרן לקרן עצמאית מאפשרת לה גישה למקורות הון חדשים, תוך שמירה על אינטל כמשקיעה מרכזית.
כיצד זה ישפיע על ההשקעות של אינטל קפיטל?
הקרן תמשיך לפעול בתחומים טכנולוגיים מובילים ולהשקיע בסטארטאפים מבטיחים, עם אפשרות להתרחבות משמעותית הודות להון חיצוני.
מה יקרה עם צוות הקרן הנוכחי?
צוות אינטל קפיטל הנוכחי יעבור לחברה החדשה, והפעילות העסקית תימשך
ללא שינויים משמעותיים.
איך הקרן משפיעה על השוק בישראל?
אינטל קפיטל פועלת בישראל באמצעות צוות מקומי ומשקיעה בסטארטאפים מובילים, כמו אורקיד סקיוריטי, AI21 ועוד.
מה היתרון של המהלך לאינטל?
אינטל מקבלת גישה להשקעות אסטרטגיות לטווח הארוך, תוך שיפור היעילות הפיננסית של החברה.
לוגו של qwen, מתוך האתרעליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
ענקית הטכנולוגיה הסינית מציגה כניסה מרשימה לזירת הבינה המלאכותית עם Qwen, אפליקציה רב־תחומית לשוק המקומי והבינלאומי, ומאותתת על כיוון אסטרטגי חדש
עליבאבא, מהחברות הגדולות והמשפיעות ביותר בסין, נערכת לכניסה מלאה לעידן הבינה המלאכותית עם אפליקציית Qwen, אפליקציה חדשה־ישנה שהושקה מחדש השבוע והצליחה לרשום למעלה מ־10 מיליון הורדות בתוך שבעה ימים בלבד. מדובר בהישג בולט בשוק דינמי ותחרותי, שבו ענקיות כמו OpenAI, גוגל ומטא קובעות את הקצב, אם כי בסין עצמה שירותים אלה מוגבלים או חסומים לגמרי.
במילים אחרות, עליבאבא בונה לעצמה פלטפורמה עצמאית, מקומית אך בעלת שאיפות גלובליות. כאשר Qwen מיועדת להיות אפליקציית AI שתוכל לשמש בעתיד לא רק כעוזר אישי חכם, אלא גם כנקודת כניסה לשירותים המרכזיים של הקבוצה, לרבות קניות אונליין, מפות, בריאות, לימודים ועוד.
שילוב שירותים תחת ממשק אחיד
המהלך של עליבאבא כולל לא רק את השקת Qwen אלא גם מיתוג מחדש ואיחוד של כמה אפליקציות קיימות תחת שם אחד. מדובר באסטרטגיה של קונסולידציה טכנולוגית שמטרתה להפוך את Qwen למערכת הפעלה קטנה לעולם השירותים של עליבאבא. במקום להתפזר בין עשרות אפליקציות, המשתמש יקבל גישה מרוכזת לכלים אישיים ומקצועיים, עם תיווך של בינה מלאכותית.
לפי החברה, השירותים שייכנסו בהדרגה לאפליקציה כוללים כלי פרודוקטיביות, משלוחי אוכל, חיפוש מבוסס מיקום, שירותי נסיעות, תמיכה לימודית, הדרכה בריאותית וכמובן – פלטפורמות הסחר המקוונות של הקבוצה, בראשן טאו-באו.
- יותר מ־900 מתקנים: קנה המידה האמיתי של AWS נחשף
- תיקון זמני או שינוי בסנטימנט למניות ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכך, עליבאבא שואפת לשלב את היכולות של מודלי שפה מתקדמים עם תשתית רחבה של שירותים קיימים, כדי ליצור ממשק שמבין את המשתמש וגם יודע לפעול בשמו.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גוגל שולחת משתמשים לעמודי אינטרנט, ללא תשלום, שמקושרים לפרסומות גוגל שמשולמות על ידי מפרסמים. אבל משתמשים בדרך כלל רוצים מידע, לא עמודי אינטרנט. עמודי אינטרנט הם רק אמצעי להשגת מידע. והנה הפאנץ' של ורדי "אם משתמשים מאבדים את המוטיבציה לבקר בעמודי אינטרנט, אז מפרסמים מאבדים את המוטיבציה לשלם עבור פרסומות גוגל. אם אנחנו יכולים למצוא מידע על ידי שאילת AI גנרטיבי, מי צריך את הרשת?"
