אינטל מפרידה את אינטל קפיטל לקרן עצמאית: "גישה למקורות הון חדשים"
מה המשמעות של המהלך על מניית אינטל?
אינטל אינטל ממשיכה בצעדי ההתייעלות וההתרכזות שלה ומכריזה על הפרדת זרוע ההשקעות שלה, אינטל קפיטל, לקרן הון סיכון עצמאית. המהלך, שצפוי לצאת לפועל במחצית השנייה של 2025, יאפשר לקרן לפעול תחת שם חדש ולהשיג מימון ממשקיעים חיצוניים, תוך שמירה על אינטל כמשקיעה מרכזית. המהלך גם יביא למיקוד בפעילות אינטל הגדולה.
לא ברור מה שוויה של אינטל קפיטל, אך נראה שמדובר בהשקעות שמוערכות בשווי נוכחי של מאות רבות של מיליוני דולרים ואף מעבר לכך. הפיצול שאמור להיות כספין אוף וחלוקה לבעלי המניות הקיימים לא ישפיע דרמטית כי אחריח הכל, למרות הירידה במניית אינטל היא עדיין שווה כ-80 מיליארד דולר. עם זאת, יודגש כי לא ברור מה השווי של החזקותיה של אינטל קפיטל וכן שלא נמסר באופן ברור איך נערכת אינטל לפצל ואיך לחלק לבעלי מניותיה את התמורה.
גישה למקורות הון חדשים
"אינטל קפיטל תיהנה מגישה למקורות הון חדשים להרחבת הפעילות שלה, ואילו אינטל תמשיך להרוויח משותפות אסטרטגית ופרודוקטיבית לטווח הארוך," אמר דיוויד זינסנר, מנכ"ל משותף זמני ו-CFO של אינטל. המהלך מהווה לדעת החברה "תסריט מנצח לשני הצדדים".
עם יותר מ-5 מיליארד דולר בניהול, אינטל קפיטל השקיעה מאז 1991 ביותר מ-1,800 חברות בתחומים כמו סיליקון, מכשירים, ענן וטכנולוגיות מתקדמות. גם בישראל נחשבת הקרן לשחקן מרכזי בזירת ההשקעות, עם השקעות בסטארטאפים מובילים כמו אוברוולף, אורקיד סקיוריטי ו-AI21.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרויקטים עדכניים ותכנון לעתיד
רק השבוע, אורקיד סקיוריטי, חברת הזנק העוסקת באבטחת זהות, הודיעה על גיוס של 36 מיליון דולר בסבב גיוס בהובלת אינטל קפיטל וקבוצת Team8. השקעה זו מדגישה את המשך המעורבות של הקרן בשווקים גלובליים גם לקראת המעבר לעצמאות.
במהלך החדש, אינטל מצפה להרחיב את יכולת הקרן להתחרות בשוק באמצעות גישה למקורות מימון נוספים, וכל זאת מבלי לפגוע במערכת היחסים האסטרטגית בין החברה לקרן.
הפעילות של אינטל קפיטל כקרן עצמאית צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2025. צוות הקרן הנוכחי יועבר לחברה החדשה, שתפעל תחת שם חדש. החברה תמשיך להשקיע בטכנולוגיות חדשניות ולתמוך ביזמים מבטיחים בתחומים מגוונים.
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
שאלות ותשובות על המהלך
מה המשמעות של הפרדת אינטל קפיטל?
הפרדת הקרן לקרן עצמאית מאפשרת לה גישה למקורות הון חדשים, תוך שמירה על אינטל כמשקיעה מרכזית.
כיצד זה ישפיע על ההשקעות של אינטל קפיטל?
הקרן תמשיך לפעול בתחומים טכנולוגיים מובילים ולהשקיע בסטארטאפים מבטיחים, עם אפשרות להתרחבות משמעותית הודות להון חיצוני.
מה יקרה עם צוות הקרן הנוכחי?
צוות אינטל קפיטל הנוכחי יעבור לחברה החדשה, והפעילות העסקית תימשך
ללא שינויים משמעותיים.
איך הקרן משפיעה על השוק בישראל?
אינטל קפיטל פועלת בישראל באמצעות צוות מקומי ומשקיעה בסטארטאפים מובילים, כמו אורקיד סקיוריטי, AI21 ועוד.
מה היתרון של המהלך לאינטל?
אינטל מקבלת גישה להשקעות אסטרטגיות לטווח הארוך, תוך שיפור היעילות הפיננסית של החברה.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
הייטק חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
