הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
רדיט
צילום: Brett Jordan on Unsplash

אלפי פורומים הוחשכו: המחלוקת שמאיימת לקרוע את רדיט

ההחלטה של הנהלת פלטפורמת הפורומים לגבות תשלום ממתחי אפליקציות צד שלישי, עוררה מחאת ענק והשבתה של פורומים רבים ברשת; ברקע השאלה למי מגיע הקרדיט על הצלחת החברה?
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה מחאה רדיט רשתות חברתיות

אלפי פורומים ברדיט (Reddit) הפסיקו לפעול היום כמחאה כנגד החלטת הנהלת פלטפורמת המדיה החברתית, לגבות עמלות מאפליקציות צד שלישי עבור גישה לפלטפורמה.

מחאת הגולשים באה לידי ביטוי באמצעות "הפסקות מרצון", המגבילות את תוכן הקבוצות מלהיות גלוי לציבור. מחאות אלו, משפיעות על כמה מהקהילות המקוונות הגדולות ביותר של רדיט, כולל קבוצות פופולריות המוקדשות למוזיקה, היסטוריה, ספורט ומשחקי וידאו. ההפגנות כוללות לא מעט פורמים עם לפחות 10 מיליון מנויים, כמו גם אלפי פורומים קטנים יותר.

המחאות מצד הגולשים מגיעות על רקע הכעס הרב של המשתמשים כלפי התוכנית עליה הכריזה החברה לאחרונה, הכוללת כוונה לגבות עמלות של מיליוני דולרים מאפליקציות צד שלישי, שרוצות לגשת לפלטפורמה. החלטה שכבר אילצה כמה מיצרניות האפליקציות המובילות של Reddit להודיע על סגירה בשל חוסר היכולת שלהן לעמוד בעלויות החדשות, שאמורות להתחיל כבר בחודש הבא. העימות בין הנהלת החברה, לבין המשתמשים והמפתחים שלה, עשוי להשפיע על האופן שבו היא מתנהלת, שכן על פי הדיווחים היא פועלת לקראת הנפקה לציבור בהמשך השנה.

במשך שנים, משתמשי רדיט יכלו לעיין בפוסטים, לכתוב תגובות ולשתף תמונות ווידאו באמצעות אפליקציות של צד שלישי. אולם כעת, רדיט דורשת תשלומים גדולים מיצרניות אפליקציות כדי לשמור על אותה רמת גישה דרך ממשק תכנות האפליקציות שלה (API), בצעד שמטרתו ככל הנראה לייצר רווחים גבוהים יותר. בשבוע שעבר אמר כריסטיאן סליג, מפתח אפליקציית אפולו הפופולרית, כי החברה רצה לגבות ממנו 20 מיליון דולר בשנה כדי שהאפליקציה שלו תמשיך לפעול. מאוחר יותר אמר שאין לו ברירה אלא לסגור את האפליקציה.

על פי חלק מהמבקרים של המהלך העמלות הגבוהות של הפלטפורמה יהרגו את כל התחרות מול האפליקציה המרכזית של החברה, שזכתה לביקורת מצד משתמשים רבים על כך שהיא איטית. חשש נוסף הוא שהמהלכים יחסלו את קהילת המתנדבים המסתמכת על כלים של צד שלישי כדי לבצע את מלאכת ניהול הפורומים, אותה מאצילה החברה על המשתמשים ולא על עובדים שלה.

מנגד, יש מי שסבורים שזו זכותה של החברה לקבוע מחירים משלה עבור גישה ל-API, וכי מדובר בעסק הזכאי לשלוט באופן שבו משתמשים ניגשים לנתונים בפלטפורמה שהיא מספקת "רדיט צריך להיות עסק שמקיים את עצמו, וכדי לעשות זאת, אנחנו לא יכולים עוד לסבסד גופים מסחריים הדורשים שימוש בנתונים בקנה מידה גדול", כתב מנכ"ל החברה בהודעה למשתמשי הפורמים.

מקרה דומה התרחש לאחרונה עת החליטו בטוויטר, תחת הבעלים החדש אילון מאסק, להקים חומת תשלום עבור נתונים, במטרה לפתח מקורות הכנסה חדשים ולחזק את קופת החברה. אך כמו במקרה של רדיט גם המהלך של טוויטר עורר ביקורות מצד יצרניות אפליקציות של צד שלישי, חוקרי חדשות כזב (Fake news) ובעלי חשבונות בשירות הציבורי שאמרו שהמהלך יפגע בשקיפות ובנגישות. טוויטר הגיבה לביקורת על ידי הוספת נדבך חדש לתוכנית בתשלום שלה.

אלא שמרד המשתמשים ברדיט עשוי להתברר כחמור ויעיל יותר יעיל לאור ההסתמכות הגדולה של הרשת על חברי הקהילה לצורך תחזוקה בסיסית של האתר. המאבק אינו מוגבל רק לרדיט, כשברקע ויכוח רחב יותר על מי יוצר את הערך ברשתות החברתיות, ומי זוכה לקצור את הפירות. ברקע ספקנות ציבורית גוברת כלפי פלטפורמות טכנולוגיות גדולות שהפכו דומיננטיות כלכלית באמצעות איסוף וניצול של מידע אישי של אנשים רבים.

קיראו עוד ב"BizTech"

מצד אחד ניצבים מנהלי החברה ובעלי המניות העתידיים שלה, אשר סבורים שהערך של החברה נובע מהתשתית שהאתר מספק לניהול השיחות בו. הפעלת תשתית זו, שמירה על מה שמאוחסן שם וחיוב עבור גישה לנתונים הקנייניים הללו מייצרת ערך שרדיט סבורה שצריך לבוא לידי ביטוי בקופתה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 13/06/2023 01:32
    הגב לתגובה זו
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק תכנות

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIטראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AI

אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B

מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ ויזה לארה"ב

״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב. 

האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.

מהי תכנית H-1B?

תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.

האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.

חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.

להמשך הכתבה לחץ כאן