למרות שכר גבוה פי 7 האח של חדוה בר לא ויתר לה, למה?
דיסקונט דירקטוריון המפקח על הבנקים הפיקוח על הבנקים חדווה בר יאיר אבידן יורם נוה כלל ביטוח כלל ביטוח ופיננסים שכר בכירים דר' חדוה בר רצתה להתמנות לתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט. היא הייתה המפקחת על הבנקים ולפני כן סמנכ"לית בנק לאומי. היא מכירה את המערכת מצוין מבפנים, ומן הסתם הייתה יכולה לתרום לבנק דיסקונט לא מעט בקשרים, במחשבות מקוריות, במידע על המתחרים ודרכי הפעולה שלהם (היא לא בבנק לאומי כבר עשור אבל ידע זה כח, וכמפקחת על הבנקים לשעבר זה עוד יותר משמעותי).
אבל בר נאלצה לוותר על התפקיד מאחר שאחיה, יאיר בר טוב, הוא דירקטור חיצוני (דח"צ) בחברת ביטוח כלל ביטוח שמחזיקה ב-6.6% ממניות בנק דיסקונט והחשש בפיקוח על הבנקים הוא שייווצר ניגוד עניינים בין בר ובין אחיה, כששניהם נמצאים בעמדות מפתח בדיסקונט וכלל. בפיקוח על הבנקים לא קיבלו את טענותיה של בר וחוות הדעת שהביאה, אלה ניסו להסביר למפקח שלבנק דיסקונט אין גרעין שליטה (אין בעל בית דומיננטי) ולכן אין זיקה אסורה וכלל ביטוח לא מנהלת ומשפיעה על התנהלות בנק דיסקונט, ומעבר לכך - בר טוב הוא דח"צ, כלומר לא מינוי פנימי של כלל ביטוח ולכן הוא לא כפוף בהכרח לאינטרסים של כלל. בסופו של דבר, בפיקוח על הבנקים בהובלת יאיר אבידן הסבירו לבר בעדינות שהיא תוכל להתמנות עם אחיה יתפטר מדירקטוריון כלל. בר ניסתה אבל אחיה לא הסכים לעזוב את תפקיד הדח"צ שלו. מן הסתם הוא שמח בהישגים של עצמו ולא מעוניין לוותר לאחותו.
האם לא עדיף לקבל שכר גבוה פי 7?
ההתנהלות של בר טוב קצת מוזרה. אין ספק שהתגמול של בר, אם הייתה הופכת ליו"ר דיסקונט, היה גבוה משמעותית מזה שמקבל אחיה בכלל ביטוח. אפילו אם היא הייתה מעבירה לו חלק מהמשכורת עדיין השכר היה גבוה יותר. כלומר בשקלול הכולל בני המשפחה היו מרוויחים שכר הרבה יותר גבוה. אבל בכל זאת האח לא הסכים לוותר.
יו"ר הדירקטוריון היוצא של דיסקונט, שאול קוברינסקי, נהנה בשנה האחרונה מתגמול יו"ר דירקטוריון בגובה של 3.16 מיליון שקל בשנה (כמעט הכל במזומן) ובשנה שלפניה הוא קיבל 2.9 מיליון שקל. סביר להניח שהתגמול של חדוה בר היה צפוי להיות דומה, אם לא גבוה יותר (בכפוף לחוק מגבלת שכר הבכירים בתאגידים בנקאיים).
מהצד השני - כלל ביטוח שילמה בשנה האחרונה לכל הדירקטורים שלה תגמול כולל של 3.61 מיליון שקל, לא הרבה מעבר לשכר שבר הייתה מקבלת כיו"ר הדירקטוריון. בכלל יש 8 חברי דירקטוריון (לא כולל היו"ר שמקבל שכר נפרד), כך שכל אחד מהם קיבל בממוצע 451 אלף שקל בשנה. במילים אחרות - השכר של בר היה אמור להיות גבוה פי 7. האם זה לא משתלם יותר לבני משפחת בר-טוב?
- דיסקונט ונימבל משיקים פתרון דיגיטלי חדש להקדמת תשלומים לעסקים
- פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חישוב מקביל - שכר של דירקטור חיצוני נקבע על פי תגמול שנתי קבוע וכן תגמול על כל ישיבת דירקטוריון שבה משתתף חבר הדירקטוריון. התגמול השנתי המקסימאלי הוא כ-150 אלף שקל והשכר לכל ישיבה הוא כ-6,000 שקל לכל היותר. בר טוב בהחלט פעיל בדירקטוריון כלל. הוא חבר בדירקטוריון מאז אוקטובר 2021, הוא משמש כיו"ר ועדת הביקורת, התגמול, ועדת טכנולוגיות ומידע וחבר בוועדת המאזן. הוא השתתף בכל 51 ישיבות הדירקטוריון שקיימה כלל ביטוח במהלך השנה שעברה (2022), וגם ב-29 ישיבות של הוועדות שבהן הוא חבר. בהחלט פעילות ענפה ומכובדת. ועדיין, השכר שלו היה נמוך משמעותית מזה של אחותו.
אז נכון שהוא טוען שהתפקיד חשוב לו, אבל עד כדי כך שהוא מוותר על תגמול משותף של 3.2 מיליון שקל (ולצורך העניין הוא היה מגלגל לכיסו כ-1 מיליון אם בר הייתה מעבירה לו שליש ממשכורתה) כדי לקבל 450 אלף שקל?
מעבר לשני התארים שהוא מחזיק, יאיר בר טוב הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כך שהוא יודע מתמטיקה ומכיר את המספרים הללו מן הסתם לא פחות טוב מאיתנו. האם הוא בונה על המשך פיתוח הקריירה שלו במקומות נוספים ומשום כך לא רוצה לוותר על תפקידו הנוכחי? האם יש לו עוד תפקידים והזדמנויות באופק? יש לו גם תואר ראשון בהנדסת מחשבים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכן תואר שני בהנדסת מחשבים מהטכניון. הוא כיהן כדירקטור חיצוני בחברת Cyren וכיהן כמנכ"ל חברת סייבר BISEC וכסמנכ"ל פיתוח עסקי אסיה פסיפיק בחברת Cyberproof (בבעלות Global-UST). החל מאוגוסט 2021 הוא גם מכהן כדירקטור חיצוני באידומו.
- מנורה בשינוי מבני שיחזק את הקשר עם סוכני הביטוח
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
כיום בר היא סמנכ"לית בפלטפורמת המסחר הישראלית eToro, שרצתה להנפיק בגל ההנפקות האחרון בוול סטריט לפי שווי מנופח של 10 מיליארד דולר, ובינתיים ביטלה את ההנפקה ומסתפקת בשווי של 3.5 מיליארד דולר. בר מתוגמלת בצורה טובה, כסמנכ"לית בחברת הייטק גדולה כמו איטורו.
- 7.ישראל ישראלי 27/04/2023 00:10הגב לתגובה זוסתם מינוי מטופש של יוני.לא עשתה כלום ולא תרמה כלום.אפשר לוותר מחר על שירותיה.אם כבר, דנה גרוס היתה תותחית שם. חבל שלא הצליחו להשאירה.
- 6.ששון 26/04/2023 22:36הגב לתגובה זולא מכיר את משפחת בר אבל אולי זו לא משפחה מושלמת ביחסים?
- 5.יוני 25/04/2023 13:18הגב לתגובה זובסהכ סתם מסוכסכים. לא מפרגנים איד לשני
- 4.מני 25/04/2023 12:22הגב לתגובה זועם הסטוריה כזאת לא צריך לחפור הרבה.
- 3.חדוה 25/04/2023 12:12הגב לתגובה זולא מנעה מכירת בנק אגוד לבנק מזרחי.. מעניין למה?
- 2.הייתה חרפה ובושה כמפקחת (ל"ת)מפקח גד'ט 25/04/2023 11:36הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 25/04/2023 11:35הגב לתגובה זוכנראה שאין אחווה במשפחה.
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
לאומי מניית בנק לאומי לאומי 2.27% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
מסחר אקטיבי AIהבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?
שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.
מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.
עלות תועלת
הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.
בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.
ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק
עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערך המוסף
בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות
מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.
