למרות שכר גבוה פי 7 האח של חדוה בר לא ויתר לה, למה?
דיסקונט דירקטוריון המפקח על הבנקים הפיקוח על הבנקים חדווה בר יאיר אבידן יורם נוה כלל ביטוח כלל ביטוח ופיננסים שכר בכירים דר' חדוה בר רצתה להתמנות לתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט. היא הייתה המפקחת על הבנקים ולפני כן סמנכ"לית בנק לאומי. היא מכירה את המערכת מצוין מבפנים, ומן הסתם הייתה יכולה לתרום לבנק דיסקונט לא מעט בקשרים, במחשבות מקוריות, במידע על המתחרים ודרכי הפעולה שלהם (היא לא בבנק לאומי כבר עשור אבל ידע זה כח, וכמפקחת על הבנקים לשעבר זה עוד יותר משמעותי).
אבל בר נאלצה לוותר על התפקיד מאחר שאחיה, יאיר בר טוב, הוא דירקטור חיצוני (דח"צ) בחברת ביטוח כלל ביטוח שמחזיקה ב-6.6% ממניות בנק דיסקונט והחשש בפיקוח על הבנקים הוא שייווצר ניגוד עניינים בין בר ובין אחיה, כששניהם נמצאים בעמדות מפתח בדיסקונט וכלל. בפיקוח על הבנקים לא קיבלו את טענותיה של בר וחוות הדעת שהביאה, אלה ניסו להסביר למפקח שלבנק דיסקונט אין גרעין שליטה (אין בעל בית דומיננטי) ולכן אין זיקה אסורה וכלל ביטוח לא מנהלת ומשפיעה על התנהלות בנק דיסקונט, ומעבר לכך - בר טוב הוא דח"צ, כלומר לא מינוי פנימי של כלל ביטוח ולכן הוא לא כפוף בהכרח לאינטרסים של כלל. בסופו של דבר, בפיקוח על הבנקים בהובלת יאיר אבידן הסבירו לבר בעדינות שהיא תוכל להתמנות עם אחיה יתפטר מדירקטוריון כלל. בר ניסתה אבל אחיה לא הסכים לעזוב את תפקיד הדח"צ שלו. מן הסתם הוא שמח בהישגים של עצמו ולא מעוניין לוותר לאחותו.
האם לא עדיף לקבל שכר גבוה פי 7?
ההתנהלות של בר טוב קצת מוזרה. אין ספק שהתגמול של בר, אם הייתה הופכת ליו"ר דיסקונט, היה גבוה משמעותית מזה שמקבל אחיה בכלל ביטוח. אפילו אם היא הייתה מעבירה לו חלק מהמשכורת עדיין השכר היה גבוה יותר. כלומר בשקלול הכולל בני המשפחה היו מרוויחים שכר הרבה יותר גבוה. אבל בכל זאת האח לא הסכים לוותר.
יו"ר הדירקטוריון היוצא של דיסקונט, שאול קוברינסקי, נהנה בשנה האחרונה מתגמול יו"ר דירקטוריון בגובה של 3.16 מיליון שקל בשנה (כמעט הכל במזומן) ובשנה שלפניה הוא קיבל 2.9 מיליון שקל. סביר להניח שהתגמול של חדוה בר היה צפוי להיות דומה, אם לא גבוה יותר (בכפוף לחוק מגבלת שכר הבכירים בתאגידים בנקאיים).
מהצד השני - כלל ביטוח שילמה בשנה האחרונה לכל הדירקטורים שלה תגמול כולל של 3.61 מיליון שקל, לא הרבה מעבר לשכר שבר הייתה מקבלת כיו"ר הדירקטוריון. בכלל יש 8 חברי דירקטוריון (לא כולל היו"ר שמקבל שכר נפרד), כך שכל אחד מהם קיבל בממוצע 451 אלף שקל בשנה. במילים אחרות - השכר של בר היה אמור להיות גבוה פי 7. האם זה לא משתלם יותר לבני משפחת בר-טוב?
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- דיסקונט ברווח של 1.12 מיליארד שקל ברבעון; תשואה להון של 13.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חישוב מקביל - שכר של דירקטור חיצוני נקבע על פי תגמול שנתי קבוע וכן תגמול על כל ישיבת דירקטוריון שבה משתתף חבר הדירקטוריון. התגמול השנתי המקסימאלי הוא כ-150 אלף שקל והשכר לכל ישיבה הוא כ-6,000 שקל לכל היותר. בר טוב בהחלט פעיל בדירקטוריון כלל. הוא חבר בדירקטוריון מאז אוקטובר 2021, הוא משמש כיו"ר ועדת הביקורת, התגמול, ועדת טכנולוגיות ומידע וחבר בוועדת המאזן. הוא השתתף בכל 51 ישיבות הדירקטוריון שקיימה כלל ביטוח במהלך השנה שעברה (2022), וגם ב-29 ישיבות של הוועדות שבהן הוא חבר. בהחלט פעילות ענפה ומכובדת. ועדיין, השכר שלו היה נמוך משמעותית מזה של אחותו.
אז נכון שהוא טוען שהתפקיד חשוב לו, אבל עד כדי כך שהוא מוותר על תגמול משותף של 3.2 מיליון שקל (ולצורך העניין הוא היה מגלגל לכיסו כ-1 מיליון אם בר הייתה מעבירה לו שליש ממשכורתה) כדי לקבל 450 אלף שקל?
מעבר לשני התארים שהוא מחזיק, יאיר בר טוב הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כך שהוא יודע מתמטיקה ומכיר את המספרים הללו מן הסתם לא פחות טוב מאיתנו. האם הוא בונה על המשך פיתוח הקריירה שלו במקומות נוספים ומשום כך לא רוצה לוותר על תפקידו הנוכחי? האם יש לו עוד תפקידים והזדמנויות באופק? יש לו גם תואר ראשון בהנדסת מחשבים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכן תואר שני בהנדסת מחשבים מהטכניון. הוא כיהן כדירקטור חיצוני בחברת Cyren וכיהן כמנכ"ל חברת סייבר BISEC וכסמנכ"ל פיתוח עסקי אסיה פסיפיק בחברת Cyberproof (בבעלות Global-UST). החל מאוגוסט 2021 הוא גם מכהן כדירקטור חיצוני באידומו.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
כיום בר היא סמנכ"לית בפלטפורמת המסחר הישראלית eToro, שרצתה להנפיק בגל ההנפקות האחרון בוול סטריט לפי שווי מנופח של 10 מיליארד דולר, ובינתיים ביטלה את ההנפקה ומסתפקת בשווי של 3.5 מיליארד דולר. בר מתוגמלת בצורה טובה, כסמנכ"לית בחברת הייטק גדולה כמו איטורו.
- 7.ישראל ישראלי 27/04/2023 00:10הגב לתגובה זוסתם מינוי מטופש של יוני.לא עשתה כלום ולא תרמה כלום.אפשר לוותר מחר על שירותיה.אם כבר, דנה גרוס היתה תותחית שם. חבל שלא הצליחו להשאירה.
- 6.ששון 26/04/2023 22:36הגב לתגובה זולא מכיר את משפחת בר אבל אולי זו לא משפחה מושלמת ביחסים?
- 5.יוני 25/04/2023 13:18הגב לתגובה זובסהכ סתם מסוכסכים. לא מפרגנים איד לשני
- 4.מני 25/04/2023 12:22הגב לתגובה זועם הסטוריה כזאת לא צריך לחפור הרבה.
- 3.חדוה 25/04/2023 12:12הגב לתגובה זולא מנעה מכירת בנק אגוד לבנק מזרחי.. מעניין למה?
- 2.הייתה חרפה ובושה כמפקחת (ל"ת)מפקח גד'ט 25/04/2023 11:36הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 25/04/2023 11:35הגב לתגובה זוכנראה שאין אחווה במשפחה.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל
קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות.
המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים.
פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית.
הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר.
- לא רק מימושים: פימי רוכשת שליטה משותפת בכרמקס ב-85 מיליון דולר
- פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).
