ישראייר
צילום: עידו וכטל

ישראייר מלונאות: רוכשת מלונות ביוון עם שותף ב-40 מיליון אירו

ישראייר עצמה תשקיע במיזם המשותף כ-10 מיליון אירו, והיא עושה זאת במקביל להתחלת המסחר הצפויה בבורסה בשבועות הקרובים "אנחנו רואים גידול אדיר בזרם התיירים הישראלים ליוון"
נתנאל אריאל | (2)

אם מגיפת הקורונה לימדה משהו חברות זה לא לסמוך רק על תחום פעילות אחד. חברות לא משנות די.אן.אי ביום אחד, אבל הן בהחלט יכולות להתרחב מעבר לתחום המקורי שלהן. כך גם ישראייר - שצפויה להתחיל להיסחר בקרוב - פורשת כנפיים גם מחוץ לתחום התעופה ורוצה לקבע רגל נוספת. חברת התעופה רוכשת יחד עם מלונות בראון שלושה מלונות וכן אתר נופש ביוון ב-40 מיליון אירו, כאשר ישראייר תשקיע 10 מיליון אירו מתוכם.

מלון אחד נמצא במרכז אתונה, ליד התיאטרון של המדינה. מלון נוסף נמצא גם הוא באתונה ליד המוזיאון הארכיאולוגי, ומלון שלישי ייפתח במרכז העיר בעוד שנה וחצי. בנוסף, רכשו החברות ריזורט באי אוויה, השני בגודלו ביוון, ומחובר באמצעות גשר אל המדינה.

במסגרת השת"פ הלקוחות יוכלו להזמין חבילות נופש ביוון, כולל טיסות ישירות לבתי המלון שיופעלו תחת מלונות בראון. החברה מפעילה מלונות בוטיק באתונה וריזורטים בכרתים ובאי אוויה הסמוך לאתונה. בשתי החברות מקווים שהשת"פ יעלה יפה ומקווים להרחיב את שיתף הפעולה למלונות נוספים בעתיד, ביוון ואולי במדינות נוספות. החברות מקוות כי החזרה לשגרה תיטיב גם עם תחום המלונאות ויתרמו לרווחים של שתיהן.

רמי לוי בעל השליטה ברמי לוי שיווק השקמה ובישראייר אמר על רקע ההסכם: "שילוב היתרונות של החברות יאפשר להוזיל את המחיר לנופש הישראלי ולהציע מוצרים איכותיים במחירים אטרקטיביים ללקוחותינו."

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר: "השותפות היא חלק מהאסטרטגיה העסקית שלנו להתמקד במוצר התיירותי, ולגוון ללקוחותינו את אפשרויות החופשה ביעדים אליהם ישראייר טסה. אנו עמלים כל העת על הרחבת המוצרים הסינרגטיים לפעילות הקיימת שלנו".

ניר ויצמן, בעלים משותף של קבוצת מלונות בראון: "אנחנו רואים גידול אדיר בזרם התיירים הישראלים ליוון". מלונות בראון יוצגו בעסקה על ידי עו״ד רון בר-ניר ממשרד מ. פירון.

 

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2022 ישראייר הציגה חזרה לרווחיות. החברה רשמה שיפור בהכנסות ל-56.5 מיליון דולר, לעומת 44.9 מילון דולר ברבעון הקודם ו-11.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, ההכנסות ממוצרים נלווים לטיסה, בהן הושבה, כבודה, ועוד, זינקו לכ-7% מסך ההכנסות של החברה בהשוואה לכ-3% בשנת 2019. ישראייר גם רשמה רווח גולמי של 4.7 מיליון דולר ובשורה התחתונה רווח נקי של 1.77 מיליון דולר - לעומת הפסדים ברבעון הקודם והמקביל, היא גם צופה המשך שיפור ברבעון הקרוב לאור העליה בפעילות בחודשים אפריל-מאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

השליטה בישראייר (75%) עברה בשנה שעברה לקבוצת BGI (נתח של 51%) של רמי לוי וחיים שלום, כשלוי מחזיק באופן פרטי 24%. השניים רכשו את השליטה בחברה בתמורה ל-162 מיליון שקל במסגרת כינוס הנכסים של קבוצת אי.די.בי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד מהעם 02/06/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    כולם עוד פעם ליוון ? אולי הגיע הזמן לקצת גיוון ?
  • 1.
    גיא קולק 01/06/2022 18:08
    הגב לתגובה זו
    תודות וברכות לישראטל ולרמי לוי
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?