ענת שקד נקסייט
צילום: נקסייט

נקסייט גייסה 67 מיליון דולר

מערכת ביזפורטל |

בזמן שבו קמעונאים מגדילים את השקעותיהם בכלים דיגיטליים לחנויות, נקסייט מציעה פלטפורמת דאטה המאפשרת חוויית קנייה עצמאית ללא צורך באיש צוות, ומותאמת אישית עבור חנויות פיזיות, על סמך נתוני זמן אמת. החברה גייסה עד כה 100 מיליון דולר לפלטפורמת המסחר שלה, שמעניקה לחנויות קמעונאיות פיזיות מידע כמו זה שיש לשחקני איקומרס. מדובר בפלטפורמה לאיסוף ועיבוד מידע בחנויות בזמן אמת.

 

החברה השלימה סבב גיוס הון שלישי של 67 מיליון דולר, בהובלת Pitango Growth ו-Saban Ventures ובהשתתפות המשקיעים הקיימים Battery Ventures, Intel Capital, Pitango First ו-Vertex Ventures. 

 

חברת נקסייט, שנוסדה על-ידי ענת שקד וליאור שקד, פיתחה פלטפורמת נתונים שמקשרת מוצרים פיזיים לענן. הפלטפורמה מאפשרת למותגים להגדיל את ההכנסות מחנויות פיזיות ולקבל בזמן אמת ניתוח של נתוני מסלול המכירה (sales funnel), בהם משתמשים בדרך כלל במסחר האלקטרוני. העיבוד של נתוני המיקום, הזמינות והביצועים של מוצרים, יחד עם דפוסי הקנייה של הלקוחות, מאפשר לנקסייט לספק תובנות מעשיות כדי למקסם את המכירות למטר רבוע של החנות. תג ה-NanoBT (בלוטות') של החברה, עליו יש לה פטנטים רשומים, התג הראשון מסוגו ללא סוללה, מוצמד למוצרים ומעניק ללקוחות חוויית קנייה חלקה ונוחה, כולל אפשרות לתשלום עצמאי באמצעות הטלפון הנייד ללא מעורבות איש צוות, החזרת מוצרים בקלות ואיסוף נוח בשיטת איסוף בקליק, מקדם מכירות בערוצים מרובים ומסונכרנים (אומני-צ'אנל) ומשדרג את חוויית הלקוח בחנות.

 

לפי תחזית של חברת פורסטר, החנויות הפיזיות ימשיכו להיות אחראיות לרוב המכירות הקמעונאיות בארה"ב בעתיד הנראה לעין, והקמעונאים מחפשים דרכים לשפר את זירת המכירה הפיזית כדי לאפשר את הדור הבא של חוויית הקנייה ללקוחות. עם זאת, הגישה לנתוני התנהגות וחוויית הלקוחות בחנויות הפיזיות עדיין מוגבלת. זה גורם לחוסר יכולת להבין מה מקדם את הלקוח לעניין ומעורבות בתהליך הקנייה ואיך ניתן לשפר את ביצועי החנות. מעבר לכך, פתרונות ניהול המלאי הקיימים בדרך כלל דורשים שעות רבות של עבודה ידנית מעובדי החנויות. נקסייט מספקת לקמעונאים מידע ברמת הפריט עבור כל מחזור חיי המוצר, מה שמאפשר למקסם את ביצועי הסחורה והחנות, לנטר את מעורבות הצרכנים ולבצע אוטומציה של תהליכי העבודה המסורתיים.

 

 "אנחנו מספקים שקיפות מלאה על מסלול המכירה הפיזי, ובכך יוצרים שפה משותפת לכל המתרחש בחנות, במטרה למקסם את המכירות למטר רבוע בחנות על סמך נתוני התנהגות הלקוחות," אמרה ענת שקד, מייסדת משותפת והמנכ"לית של נקסייט. "אנו מביאים לחנויות הפיזיות מושגים מעולם המסחר אלקטרוני, כמו נטישה, מעורבות והמרה. עד כה נתונים מסוג זה מעולם לא היו זמינים, ועכשיו הם סוללים עבור הקמעונאים את הדרך לחבר ביןהעולם הדיגיטלי והחנויות הפיזיות."

 

צחי הלל, שותף מנהל ב-Pitango Growth, הוסיף, "הזרם הרציף של נתוני המוצרים מהחנויות מגדיר מחדש את המסחר הפיזי והופך אותו לדיגיטלי ומקוון. הטכנולוגיה החדשנית של נקסייט מושכת תשומת לב עצומה בשוק. ברור שנקסייט יוצרת כאן קטגוריה חדשה ונחוצה מאוד, ואנו שמחים להמשיך את ההשקעה הראשונית של Pitango First לסבב גיוס ההון האחרון."

 

"העברה רציפה של נתוני המוצרים והניתוח שלהם מחוללים מהפכה עבור קמעונאים בכל רחבי העולם," מוסיף ברק פרידור, מנהל שותף ב-Saban Ventures, "הפתרון החדשני של נקסייט מספק תוצאות עסקיות מרשימות שכמותן מעולם לא הצליחו להשיג בתחום הזה. אנו גאים מאוד להצטרף למסע."

קיראו עוד ב"BizTech"

 

לדברי החברה, הטכנולוגיה של נקסייט כוללת:

 

חוויית לקוח המייצרת מכירות בערוצים מרובים ומסונכרנים (Omni-channel)

תשלום עצמאי מאובטח באמצעות טלפון נייד ללא מעורבות צוות החנות

איסוף ללא מגע בשיטת איסוף בקליק דרך המכשיר הנייד של הלקוח

החזרת מוצרים בקלות ללא מעורבות העובדים

הבנה מדוע לקוחות רוכשים או נוטשים מוצרים, אילו מוצרים נמכרים טוב ביחד, אילו מדפים או מיקומים זוכים לתשומת הלב הגדולה ביותר, איך למקם את המוצרים באופן מיטבי

ניתוח של נתוני מסלול המכירה כדי לשפר את קבלת ההחלטות והמכירות – מודעות, מעורבות, המרה, נטישה ומיקום

הגנה מפני גניבת מוצרים ברמת הפריט עם בקרת ענן, מה שמאפשר חויית לקוח מאובטחת באמצעות הנייד.

מודעות למצב המלאי ברמת המדף – קבלת התראות ברגע שמדף מסוים מתרוקן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIטראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AI

אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B

מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית

רן קידר |

״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב. 

האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.

מהי תכנית H-1B?

תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.

האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.

חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.