איזה וירוס נפלא! 2021 היתה שנה מדהימה לבנקים. נשברו שיאי הרווח. לאומי 2.14% עם 6 מיליארד, פועלים 2.29% עם כמעט 5 מיליארד, דיסקונט 1.43% 2.77 מיליארד, מזרחי טפחות 0.91% 3.2 מיליארד, כפול משנה קודמת. מה קרה? קורונה. כשהתחיל המשבר לפני שנתיים, הסגרים ודממת הקניות, הבהלה המקומית והעולמית היתה גדולה מאוד. הבנקים ביצעו הפרשות ענק להפסדי אשראי כדי להתכונן לקטסטרופה שהכל דיברו בה אז: פשיטות רגל המוניות. אנשים ועסקים ביקשו אז להקפיא הלוואות בהיקף של מעל 150 מיליארד שקל. אבל עם הזמן, הממשלה נחלצה לסיוע אדיר ממדים, שולמו דמי אבטלה למועסקים שהוצאו ממקומות העבודה שלהם, ניתנו מענקים לכל סוגי העסקים. המשק הוחזק על מכונת הנשמה שקלית  – והמשבר הכלכלי עבר בשלום. עובדה: כ-90% מההלוואות ההן נפרעות היום כסדרן. ואז הגיעה 2021. הבנקאים בינם לבינם אמרו: טוב, הפרשנו הרבה, בואו נחזיר... אז הם החזירו, והרווחים גאו וגאו. במקביל לזה, בחסות הקורונה, יכלו הבנקים להאיץ מהלכים של התייעלות, בלי הפגנות ובלי ביקורת ציבורית ופוליטית. ומובן שיש להוסיף לתוצאות גם את חגיגת מחירי הנדל"ן, ביקושי השיא למשכנתאות הולכים ומתעצמים, כמו גם אשראי לחברות הבנייה, גם לבורסה היה מה להוסיף כאן. 

בלחש מודים מנהלי הבנקים שהקורונה היא הדבר הכי טוב שקרה להם מזה שנים רבות, רק חבל שהם עצמם לא יכולים ליהנות מהשפע הזה. בימים אחרים, לפני חוק הגבלת השכר לבכירים בפיננסים, הם היו מתחלקים ברווחים, כל אחד היה גורף 8, 10, ויותר מיליון שקל בשנה (כך היה כאן הרבה שנים בעבר). אז מי ייהנה מהרווחיות המופלאה הזו? העובדים בבנקאות צפויים ליהנות מתוספת של פלוס מינוס 2 משכורות, וגם בעלי המניות שייהנו מדיווידנדים (הפועלים אמנם הודיעו שלא יחולק דיווידנד בגין הדוחות האחרונים בגלל האשראי הגבוה מדי לנדל"ן, אבל בעלי המניות כבר קיבלו ברבעונים קודמים). ראוי לציין כמה בעלי מניות גדולים בבנקאות שייהנו במיוחד מדיווידנדים שופעים: צדיק בינו מהבינלאומי, משפחת ורטהיים ומשפחת עופר במזרחי טפחות, ואולי גם קצת משפחת אריסון שנשארה עם איזשהו עודף החזקה. מה יקרה בשנת 2022? בחישוב יחסי לשנת 2021 יהיה אולי קשה, אבל  הריפוד כבר עבה ומחמם.

חופשה נעימה. השבוע, ד', יצאו 120 חברי הכנסת ל"חופש פסח". עד 8 במאי. 59 ימים. הם הושבעו ב-6 באפריל 21'. אחרי 4 חודשים, ב-8 באוגוסט, יצאו לפגרת קיץ של כחודשיים. חזרו למליאה ב-3 באוקטובר, ועכשיו, 9 במרץ, הם ממש-ממש עייפים ומותשים. מוכרחים לנוח קצת.

נושא קריטי מבחינה ציבורית שיצטרכו לדון בו אחרי המנוחה נוגע ל"תוספת הרמטכ"ל" שאושרה בממשלה בלחץ ואיומים של בני גנץ. מדובר בדרישתו להלבין את התוספת לפנסיה על פי שיקול דעתו האישי של הרמטכ"ל, שאושרה בשנת 1962, עבור 2%-3% מהפורשים בגיל הפנסיה הצה"לי 43-45, אבל זרמה עם הזמן, באופן לא ממש חוקי, ל-98% מהפורשים. שאלה ראשונה ומרכזית היא האם ח"כים ושרים שנגועים לכאורה בניגוד עניינים ראוי שישתתפו בדיונים ובהצבעות.        

                  

יש לדעת: בממשל הנוכחי יש מספר מכובד של במיל' שנהנים מהזרמה כספית ממשלתית כפולה. שכר חודשי של שר או ח"כ נע בסביבות כ-45,000 שקל ועוד פנסיה תקציבית צבאית, על פי ותק השנים, שמתחיל בגיל 18, ועוד מיני תוספות ידועות ואפשר גם לא ידועות, כולל אותה תוספת הרמטכ"ל.              

לפני כמה חודשים אסף וחשף ערוץ 14 (אז ערוץ 20) את מקבץ הנתונים הנוגעים להכנסה הציבורית השנייה. יש לציין כי מדובר בשכר ברוטו, לא ברור כמה מס משלמים כל אחד ואחת על סך ההכנסות, או תכנוני המס הפרטיים שלהם. בכל מקרה, הכל-הכל כספי ציבור. ואם מישהו הגיע לגיל הפרישה הרשמי – גברים ונשים – נוספים גם גמלאות הגיל של הביטוח הלאומי.

• סטלה קורין ליבר מסכמת שבוע: ככה לא בונים גדר
• מעסק מדשדש להכרה ציבורית נרחבת - פוצחה השיטה לחשיפה עסקית בטוחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברשימה נמצאים אנשים ממפלגות שונות. הנה הם: בני גנץ, לשעבר רמטכ"ל, מקבל במקביל לשכר שר הביטחון, גם פנסיה תקציבית של סביבות 70,000 שקל. יואב גלנט ויאיר גולן, אלופים במיל', עוד 55,000 שקל לחודש. אלעזר שטרן, גם אלוף במיל', 44,000. אורנה ברביבאי, אלופה במיל', 40,000. באותה עת היה ברשימה גם היועץ המשפטי, אלוף במיל' אביחי מנדלבליט, עם פנסיה תקציבית מקבילה לשכרו בגובה 40,000 שקל. נחמן שי, תת אלוף במיל', מקבל תקציבית של 38,000 שקל. מתן כהנא, אל"מ במיל', 34,000 שקל. עומר בר לב - עוד 30,000 שקל. מירי רגב, תת אלוף במיל', מקבלת עוד 28,000 שקל. אפשר להוסיף את ח"כ יואב קיש ששוחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף וגם להוסיף מקבילים לשכר ולפנסיות התקציביות הצבאיות: מיקי לוי ויואב סגלוביץ, מקודם ניצבים במשטרה שמקבילים לדרגות ולפנסיית אלוף, אבי דיכטר, קודם ראש השב"כ, שככל הידוע צמוד לשכר ולפנסיה של הרמטכ"ל, גם רם בן ברק שהיה משנה לראש המוסד שעל פי הערכות צמוד בשכר ובפנסיה לסגן הרמטכ"ל. כך הגענו לקבוצה גדולה של פוליטיקאים בעלי זכות הצבעה שיש אפשרות שהם נגועים בניגוד עניינים ולצידם מי שהיה יועץ משפטי באותם תנאים, שלא נגע ולא הכריע בעניינו של אותו ניגוד אינטרסים.  

אז מי "האיש החזק בממשלה"? 39% מתושבי המדינה לא יודעים. המכון לדמוקרטיה פרסם ביום ד' את סקר "מדד הקול הישראלי". בין התייחסות למלחמת רוסיה-אוקראינה ומצבה של ישראל נשאלו 753 אישה ואיש מכלל האוכלוסייה הבוגרת מי לדעתם האיש החזק בממשלה. כאמור, ל-39% לא היתה תשובה. היתר בחרו כך: שר האוצר ליברמן עם 18%, אחריו מנסור עבאס עם 14%, אז בא בנט עם 12% ולפיד עם 9%.  

    5.