"sell in May", האם אחת האמירות הכי מפורסמות היא נכונה או אמונה תפלה?

השבוע מסתיים חודש אפריל, וזה זמן טוב לבחון את האמיתות של אחת האמירות הכי מוכרות בקרב הסוחרים 
גיא בן סימון | (10)
נושאים בכתבה שוק ההון

לקראת חודש מאי שבא עלינו לטובה חשבנו לבדוק האם אסטרטגיית המסחר המפורסמת "sell in May and go away" (או בשם האחר: 'אינדיקטור ליל הקדושים') אכן מוכיחה את עצמה או שמא מדובר בלא יותר מאמונה תפלה. לפני כן צריך לזכור שהמדדים המובילים בוול סטריט נסחרים ברמות שיא של הזמנים, מה שמהווה קרקע נוחה 'לפחד גבהים' בקרב המשקיעים, במיוחד כאשר אין חולק על כך שהתמחורים גבוהים והיכולת של טראמפ להעביר את הרפורמות שלו לא ממש ברורה. 

אם לא די בכך, הסיבוב השני בבחירות בצרפת בפתח, ואם הבלתי יאמן יקרה (כמו שקרה במירוץ לנשיאות האמריקאית) ומועמדת הימין הקיצוני מארי לה פן תיבחר לנשיאות, זה עלול להיות סוג של מרחץ דמים בשווקים, מה שייתן חותמת גדולה השנה לאסטרטגיה. 

ובחזרה ל'אמונה התפלה'. המושג "sell in May and go away" (או באופן יותר ספציפי: למכור במאי ולחכות לעליות של נובמבר), מבוסס על בחינה סטטיסטית של מדד דאו ג'ונס משנת 1950 שהניבה את נתון הבא: מה־1 בנובמבר ועד 30 באפריל ההשקעה במדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת של יותר מ־7% בשנה, ומנגד ההשקעה מ־1 במאי ועד סוף אוקטובר במדד הביאה לתשואה שלילית. כלומר, בחודשים מאי עד אוקטובר באופן מסורתי שוקי המניות נוטים להיות תנודתיים יותר עם תשואה נמוכה הרבה יותר לעומת זו שבחודשי החורף נובמבר עד אפריל.

אם לא די בכך, מלבד הטענה ששוק המניות מציג ביצועים טובים יותר בחודשים נובמבר עד מאי, רוב המשברים בשווקים חלו בתקופה זו שבין מאי לסוף אוקטובר. כך למשל, במאי של 2010 מדד דאו גונס רשם ירידה תוך יומית של 1,000 נקודות תוך דקות, במשבר הסאב פריים מדד S&P 500 צנח ביותר מ-16% בחודש אוקטובר, והקריסה הגדולה ביותר בשוק האמריקאי קרתה באוקטובר של שנת 1987 ו'יום שלישי השחור' בתקופת המיתון הגדול בשנת 1929 נרשם גם כן בחודש אוקטובר, כך שבמבט מלמעלה אפשר לחשוב שתקופת הקיץ אינה בדיוק אידאלית להשקעה.

אבל האם מדובר בכל קיץ? לא ממש. לפי מחקר חדש שערכו קם פונג צ'אן, מרצה כלכלי בכיר באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, וטרי מארש, פרופסור לכלכלה אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, אכן יש בסיס לתופעה לפיה שוק המניות מציג ביצועים טובים יותר בחורף (שמסתיים במאי) מאשר בקיץ, אבל יש כוכבית. לפי הסטטיסטקה, התופעה תתקיים בתנאי שמדובר בשנה השלישית לכהונה של הנשיא האמריקאי. כלומר, בשנה הנוכחית התופעה לא צפויה לקרות ולכן לא כדאי לצאת מהשוק, שכן הנשיא טראמפ אפילו לא השלים את שנתו הראשונה בתפקיד. 

לפי המחקר שפורסם ב'וול סטריט ג'ורנל' בפברואר האחרון, מאז ההשקה של מדד דאו ג'ונס בשנת 1896, בשנה הראשונה, השנייה והרביעית בתקופת כהונת נשיאיה של ארה"ב בכל שנות קיומו של הדאו ג'ונס, נרשם הבדל של כ-1% בלבד בתשואה שרשם המדד בתקופת החורף, לעומת הקיץ של אותה שנה, (תשואה של 3.3% ושל 2.3% בהתאמה בממוצע). בשורה התחתונה, בהתחשב בנתונים, לא נרשמה מובהקות סטטיסטית (של 95%) שבדרך כלל מאפיינת את קביעת הסטטיסטיקאים, בכדי לאשר שהתבנית "sell in May and go away" נכונה בכל שנה. לעומת זאת, לפי המחקר, השנה השלישית לכהונת הנשיא שונה מהרגיל. במהלך השנה המדוברת ב-12 העשורים האחרונים נרשם הבדל של 11% בין התשואה הממוצעת של שוק המניות בחורף לעומת זה שבקיץ. לכל הדעות, מדובר בנתון חריג מבחינה סטטיסטית. 

דוגמא נוספת מהעבר הלא רחוק ניתן למצוא בתקופת כהונתו הראשונה של ברק אובמה, כאשר עונת הקיץ השלישית היתה יוצאת דופן, כפי שיכולתם לנחש, עם ירידה של יותר מ-7% מחודש מאי ועד נובמבר של 2011. כדי לאשש את טענתם, החוקרים אף הרחיקו לכת מעבר לשוק האמריקאי ובדקו את שוקי ההון בצרפת, קנדה, גרמניה ,איטליה, בריטניה, יפן, אוסטרליה וסינגפור. כמו בשוק האמריקאי, גם אלו שנבדקו מעבר לים בלטה השנה השלישית של כהונת הנשיא האמריקאי. אם ניקח את תקופת כהונתו הראשונה של אובמה, נראה כי בגרמניה מדד הדאקס נכנס לשוק דובי לאחר חודש מאי, ואת חודשי אותו קיץ (עד נובמבר) סגר המדד בצניחה של יותר מ-18%. גם מדד הקאק הצרפתי רשם תקופה לא פשוטה עם צניחה של 25% בין חודש מאי לנובמבר של אותה שנה שלישית לכהונתו הראשונה של אובמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לסיכום: אם חשבתם למכור בשבוע הבא בהתאם לאמירה הידועה, כנראה שנכון יותר לחכות עוד שנתיים לשנתו השלישית של טראמפ, כי רק אז הסטטיסטיקה תהיה באמת לטובתכם. ראו גרף שממחיש את העניין:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דוד מירושלים 28/04/2017 17:43
    הגב לתגובה זו
    ממש שטויות. הסטטיסטיקה לא אומרת דבר. העולם משתנה .הכלכלה משתניית. לא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה. שבת שלום לכולם
  • 7.
    מוני 28/04/2017 12:45
    הגב לתגובה זו
    כל יום יוצאים עם כותרת מאיימת. הכל בולשיט.
  • 6.
    דוד הגנן 28/04/2017 12:25
    הגב לתגובה זו
    תיקחו כל תאריך בכל תקופה ותשימו תאורייה משלכם ותראו שהיא מאד נכונה לאותו רגע!!!! לא ניתן לנבא את העתיק אלא רק להיסתכל על העבר ולהגיד למשל - " וואלה אם לא היתי מקשיב להמלצות וקונה בניגוד לדעה לפני הבחירות בארה"ב היתי מיליונר עכשיו" !!! וזאת לא המצאה אלא אמת לאמיתה. תסתכלו בכמה עלה השוק מאז הבחירות כשכולם אמרו שחיטה של המניות תהייה :)
  • 5.
    אבי 28/04/2017 09:53
    הגב לתגובה זו
    כל זה קורה רק בשנים שבהם כמות המשקעים בניוזילנד בחודשי החורף לא עלתה על 78% מכמות המקבילה בפתח-תקווה. * רק בשנים זוגיות.
  • מאיר 28/04/2017 17:43
    הגב לתגובה זו
    אני בפנים בכל מיקרה. סקטורים כמו סייבר,טכנולוגיות,תשתיות, וחברות ביטחוניות - יתנו עבודה צריך רק סבלנות ,
  • 4.
    הצדיק מסדום 28/04/2017 09:43
    הגב לתגובה זו
    Sell in May, come back on Labor day. כידוע, הקיץ בארה"ב "מסתיים" בחופש יום העבודה (LABOT DAY). לאחריו חוזרים ללימודים וכו. אף אחד לא מחכה לנובמבר. זה המון זמן.
  • 3.
    שמואל 28/04/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
    פרופגנדה בגרוש של כתב. מרי לה פן אינה ימין קיצוני. 25% מאזרחי צרפת בחרו במועמדותה. קיצוני מייצג אחוז אחד לכל היותר, ולכן נקרא קיצוני. 25% ממצביעי צרפת אינם קיצוניים.
  • גיא 28/04/2017 10:40
    הגב לתגובה זו
    כשאתה קורא להחרים אוכלוסייה שלימה (בצדק או לא), זה לא נחשב בדיוק מתון. זה שבחרו בה זה לא עושה אותה לא קיצונית,מה.. פתאום הפוליטיקאים לא מתשמשים בטריקים (כמו להצטלם עם יהודים ברחוב) כדי לקושש קולות? היא אנטישמית ומי שטומן את ראשו בחול אז שיקרא קצת יותר. רק לשם המחשה, 3% מהיהודים צרפתים בישראל הצביעו לה. כלומר, מעט מעוט אידיוטים שקנו את הטריקים או לחלופים מאסו בחלופות.
  • 2.
    יוסיק 28/04/2017 09:01
    הגב לתגובה זו
    חושב שירד ל 1350
  • 1.
    חיים 28/04/2017 08:40
    הגב לתגובה זו
    שנה קודמת מאי היה חודש מצויין,,כך שאולי זה עובד אבל לפעמים.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.