הכספומט לא הוציא כסף, הבנק סירב להחזיר - וזו היתה החלטת בית המשפט

מערכת Bizportal | (4)
נושאים בכתבה פועלים

בית המשפט לתביעות קטנות באילת פסק כי על בנק פועלים להשיב סכום של 6,060 שקל ללקוח שניסה למשוך כסף מהכספומט, ללא הועיל.

לפי כתב התביעה, ביום שישי ב-6 ביוני של 2015 ניגש התובע למכשיר בנקט בסניף פועלים באילת וביקש למשוך 6,000 שקלים. לדבריו, הבנקט לא פלט את המזומנים שביקש למשוך תוך שהופיעה על המסך הערה כי בשל תקלה לא ניתן לבצע את הפעולה. משהגיע התובע לסניף הבנק ביום ראשון לאחר סוף השבוע נדהם לגלות כי חשבונו חויב בסכום המשיכה של 6,000 שקל. לטענתו מיד הוא מילא טופס אותו מסר לנציגי הבנק ועל פיו ביקש שיושב לו הסכום. לאחר שנענה בשלילה שב וערער על קביעת הבנק תוך שביקש לצפות במצלמות האבטחה ואף להיבדק במכונת פוליגרף, אך גם ערעור זה נדחה על ידי הבנק ומכאן הוגשה התביעה.

בתדפיס חשבון הבנק של התובע, שצורף לכתב התביעה, נרשמו ביום שישי של אותו יום שתי משיכות ממכשיר הבנקט של התובע: האחת, בשעה 08:24 מסניף 411 בסך של 6,000 שקל, השניה, בשעה 09:00 מסניף 644 (הסניף הנתבע) גם כן בסך של 6,000 שקל. בהתאם לשתי משיכות אלה חויב חשבונו של התובע בסך של 12,000 שקל. 

לדברי נציג בנק פועלים המשיכה שבוצעה בשעה 08:24 היא משיכה שבוצעה ביום 06.03.2015 והיא זו שנמצאת במחלוקת בין הצדדים ואילו המשיכה השנייה משעה 09:00 היא למעשה משיכה שבוצעה ביום 05.03.2015 בסניף בנק דיסקונט, אלא שמחמת העובדה שביום 05.03.2015 חל חג הפורים משיכה זו נרשמה כמשיכה שבוצעה ביום 06.03.2015.

 

אלא שהסבר זה אינו מתיישב עם שאילתת החשבון שצירף הנתבע לכתב ההגנה, שכן ממנו עולה כי פעולת המשיכה שבוצעה ביום 05.03.2015 סווגה כפעולה שנכשלה ואילו ביום 06.03.2015 מופיעה רק משיכה אחת על סך של 6,000 שקל.

 

לפי פסק הדין: "מתעוררת תמיהה כיצד חויב חשבון הבנק של התובע בסכום של 6,000 שקל בגין משיכה לכאורה שבוצעה ביום 05.03.2015, כאשר על פי רישומי הבנק עצמו משיכה זו כלל לא צלחה וסווגה כפעולה שנכשלה. קיימת אי התאמה מהותית ברישומי הבנק עצמו. נציג הנתבע לא ידע לתת הסבר לאי ההתאמה האמורה".

 

"זאת ועוד, מעיון בתדפיס חשבון הבנק של התובע, נרשם כי המשיכה שבוצעה ביום 06.03.2015 נעשתה מסניף 411 כאשר אין חולק כי אין לנתבע סניף 411 באילת ובשום מקום אחר בארץ. לא ברור אם כן כיצד ניתן לבצע משיכה מסניף שאינו קיים כלל. גם לעניין זה לא היה בפני נציג הנתבע הסבר כלשהו. הנה כי כן, לא ניתן להסתמך על רישומי הבנק שכן אלה מעוררים בעייתיות של ממש".

  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האחד 08/11/2016 13:45
    הגב לתגובה זו
    איפה ההחלטה של בית המשפט ? תשנו את הכותרת יש לכם חצי מידע.
  • 1.
    דמיקולו 08/11/2016 13:15
    הגב לתגובה זו
    התובע לא בזבז ימים על הקשקוש הזה?
  • יודע 08/11/2016 18:53
    הגב לתגובה זו
    השופטים שייכים לבנקים
  • מצליח 08/11/2016 16:30
    הגב לתגובה זו
    חייבים ללמד את הבנק לקח ולקנוס אותו בסכום הרתעתי!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).