'דירות שאנחנו בונים בצפון ת"א' - המודעה שהדהימה את הרשת
מחירי הדירות מודעת פרסומת תחת הכותרת "זוגות צעירים שימו לב!! הועלתה לאחרונה בעמוד הפייסבוק של קבוצת חובבי היסטוריה. וכך נכתב באותה הפרסומת: "לכבוד הניצחון הגדול והמפואר של צה"ל הוזלנו את מחירי הדירות שאנו בונים בצפון תל אביב". אגב, המבצע, לחודש יולי בלבד. אמנם לא כתוב באיזו במלחמה מדובר, אבל לפי הפרטים במודעה קשה להתבלבל, זה היה רגע אחרי מלחמת ששת הימים (שהתרחשה בתחילת יוני).
והנה הפירוט: דירת 2 חדרים ב-28 אלף לירות, 2.5 חדרים ב-34.5 אלף לירות ו-3 חדרים ב-39 אלף לירות. לפני שננסה להבין את היחס למחיר הדירות כיום, מדהים לראות שפרויקט חדש בצפון ת"א הציע דירות של 2-3 חדרים בלבד. מה עשו עם הפנטהוז, המיני-פנטהוז, דירות הגן וכו'. בכל אופן, בהתאמה לאינפלציה ומעבר מלירה לשקל התוצאה (לפי מחשבון הלמ"ס) היא ששווי הדירה במונחים של היום הוא כ-297 אלף שקלים. ברור שזה סכום לא ממש רלוונטי. כנראה שהמדד הכללי ומחירי הדירות (שלא נכללים במדד הזה, כי הלמ"ס רואה ברכישת דירה השקעה ולא הוצאה) לא בדיוק הולכים יחד. כך לדוגמה, דירה בשווי 800 אלף שקלים בשנת 2009, אמורה הייתה להיות שווה עכשיו 870 אלף שקל בהתאמה לאינפלציה. בפועל הדירה שווה היום בערך 1.6 מיליון שקלים, במקרה הטוב...
נתון רלוונטי יותר הוא כנראה מספר המשכורות. השכר הממוצע בשנת 1967 לפי פרסום של בנק ישראל בזמנו עמד על 570 לירות. מפה חישוב מהיר מעלה כי מספר המשכורות לצורך רכישת דירת 3 חדרים בפרויקט המדובר של אוזיל ציטרין מנדלסברג עמד על 68.5. בהשוואה, דירה ממוצעת בארץ עולה היום 1.42 מיליון שקלים (לפי הלמ"ס), והשכר הממוצע הוא סביב 10,000 שקלים, כלומר צריך קצת יותר מ-140 משכורות. וכמובן שדירות חדשות (כמו זו במודעה) עולות בדר"כ הרבה יותר. אפשר להגיד שהדירות היום גדולות ברובן מ-3 חדרים, יש בהן מעלית, חניה וכו' וזה כביכול מסביר חלק מהפער, אבל 3 חדרים של אז זו הייתה כנראה הדירה הממוצעת, לכן אולי אפשר להשוות אותה לדירה הממוצעת של היום. כי מבחינת הזוג הצעיר - הדילמה היא אותה דילמה בדיוק, פשוט היום מקבלים יותר - זה נכון לגבי כל מוצר אחר שתעלו על הדעת.
התמונה, מתוך 'הספריה הלאומית'
- 10.יעקב 05/07/2016 12:32הגב לתגובה זו(לקניית הדירה) להחזיר עבור 30,000 ש"ח 20 מיליון ש"ח.זה חשבון שעשו לי על "דמי מפתח" ששולמו ב-1959 של הרבה פחות.
- 9.יניב 03/07/2016 20:33הגב לתגובה זואיפה זה אני בא עם המזוודה מלאה בלירות...
- 8.זמבורה 03/07/2016 17:12הגב לתגובה זואפשר במקומות אחרים
- 7.כמה עלה מאז עם השקיע בבורסה (ל"ת)אזרח 03/07/2016 13:01הגב לתגובה זו
- 6.האדם הנבון מן השוק 03/07/2016 12:00הגב לתגובה זוהשוק אז היה מוצף בדירות קטנות שנבנו על-ידי משרד השיכון במסגרת "שיכון לזוגות צעירים" ו"מפעל החיסכון לבניין". המשכנתאות היו עדיין זולות ללא הצמדה, שכר הדירה היה נמוך, כך שלא השתלם להשקיע בדירות להשכרה. והיום...?
- 5.עמי 03/07/2016 11:20הגב לתגובה זואבל מה אכפת? אני אקנה דיר חזירים ב 5 מיליון אם כולם כולל כולם אומרים שיש מחסור והמחיר רק יעלה ואני אתעשר מהדיר הזה...
- 4.כי 03/07/2016 11:10הגב לתגובה זוראשית, ואף הוזכר ברפרוף בכתבה, אלה מוצרים שונים לחלוטין. הסטנדרט של הדירות היום אינו דומה כלל למוצע במודעה. שנית, מלחמת ששת הימים היתה בשיאו של מיתון כבד ושפל בענף הבנייה. ואילו היום אנו בשיאו (ואולי רק בדרך לשיא חדש) של הגל בדיור. לפיכך נכון יותר להשוות לתחתית הגל,למשל למצב לפני 8 שנים, ולא להשוות בין שפל של אז לשיא של היום.
- 3.חיימקה 03/07/2016 10:43הגב לתגובה זואני מאושררררר
- איזה שטויות - אני התקשרתי בכלל לא עונים שם.עם מי דיברת? (ל"ת)בוריס 03/07/2016 12:35הגב לתגובה זו
- 2.אלכס 03/07/2016 09:41הגב לתגובה זואלה שאז כן העריכו את התרומה למדינה והיום אין את הערכים האלה כבר. אני לא מתקרב למילואים יותר, לא רוצה להיות גיבור.
- שחר 03/07/2016 10:34הגב לתגובה זו(והוא לא. הוא רצה להתמקד בהבדלי המחרים ולא בערכי התרומה למדינה), למה לכתוב מטומטם? אפשר לכתוב נגיד "לא חכם במיוחד" זה למשל מתאר אותך.
- אלכס 03/07/2016 10:59שיכתוב כמה הייתה שווה דירה ב-1947 ויתפלה על כך...
- 1.שכחתם לציין שבזמנו הייתה אינפלציה פסיכית... (ל"ת)שאפיק 03/07/2016 09:39הגב לתגובה זו
- רק אומרת 03/07/2016 10:15הגב לתגובה זוהאינפלציה המטורפת הייתה בשנות ה-80
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
משכנתא (גרוק)מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.
