לקראת מאבק עם הירוקים? הרכבת לאילת - הומלץ התוואי הפוגע בסביבה
הועדה המחוזית לתכנון ובניה דרום בחנה את שלוש החלופות לתוואי הרכבת לאילת והחליטה להמליץ למועצה הארצית לתכנון ובניה על התוואי המזרחי. בפני הועדה הוצגו לתוואי הרכבת לאילת , אשר אמורה לנוע במהירות של 220-260 קמ"ש, 3 חלופות: מזרחית, מרכזית ומערבית. הועדה החליטה לבחור את החלופה המזרחית בשל הנימוקים הבאים: תוואי בעל היתכנות הנדסית, עלות כספית נמוכה, נוחיות תפעולית של הרכבת המאפשרת נסיעת רכבות רבות לאורך התוואי, מיעוט סיכונים בטיחותיים, צמצום פגיעה בסביבה, תוך הפיכת חווית הנסיעה לחוויה נופית. אמנם החלופה המערבית שהוצעה על ידי המשרד להגנת הסביבה הינה חלופה שמיטיבה עם הסביבה, אולם לדעת חברי הועדה יש בה חסרונות רבים: מבחינה תפעולית החלופה גורמת להקטנת יכולת התפעול של הרכבת ב-30% כך שפחות רכבות יוכלו לעבור בתוואי, תוספת עלות כספית עקב הוספת מנהרה באורך של למעלה מ-13 ק"מ, סיכונים בטיחותיים עקב המנהור: בעיות איוורור, פתחי מילוט, סכנת חסימה או תאונה. במטרה לצמצם את הפגיעה בסביבה הנחתה הועדה את עורכי התכנית לשים דגש על פתרונות להפחתת הפגיעה בנוף באזור נחל סיף ומציאת פתרונות הנדסיים שישלבו בין התוואי, הנוף והסביבה. עתה תועבר ההמלצה למועצה הארצית ,אשר תדון בנושא ותגבש המלצה לממשלה היכן יעבור תוואי הרכבת לאילת, אשר הוגדר כפרויקט תשתית לאומית. נזכיר כי לפני כשנה אישרה הממשלה פה אחד את הקמת קו הרכבת שאורכו 350 קילומטר וצפויה לקצר את משך הנסיעה לשעתיים בלבד. המיזם צפוי להתחיל לפעול 5 שנים מרגע תחילת הקמתו. על פי ההחלטה, צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יבחן שלוש חלופות לדרכי מימון הפרויקט; באמצעות הסכם בין ממשלתי בין ישראל לממשלה אחרת, עימה קיימים אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים; הקמת המיזם בשיתוף הסקטור הפרטי או באמצעות מימון מתקציב המדינה. . ישראל חייבת להפוך לדרך מעבר יבשתי ולייצר אינטרסים מעצמתיים. קו תל אביב אילת, שייקצר את הנסיעה לשעתיים ישנה את פני המדינה. כבר 63 שנה מדברים על חיבור הפריפריה למרכז, אך דבר לא השתנה. קו הרכבת ומקורות הגז הנמצאים בישראל יכולים לקשור אינטרסים חזקים בתחום הכלכלי, האנרגטי והתעשייתי". הרכבת אמורה להגיע למהירות מרבית של עד 300 קמ"ש ולהתבסס על מערך מחושמל, התואם את תוכנית החישמול של הרכבת, המקודמת במסגרת תוכנית נתיבי ישראל. לפי התכנון, תוואי המסילה עתיד לכלול ארבעה מקטעי תכנון עיקרים: קטע תל אביב-באר שבע מתבסס על המסילה הקיימת והמשודרגת; קטע באר שבע-דימונה (כ-35 ק"מ) מחייב שדרוג והכפלת המסילה הקיימת; קטע דימונה-חצבה (כ-65 ק"מ) מחייב שדרוג המסילה הקיימת, הכפלתה עד צין והקמת מסילה מצין עד חצבה, הכוללת קטעי מנהור; וקטע חצבה-אילת (כ-160 ק"מ) המחייב הקמת המסילה עד הכניסה הצפונית לאילת, בסמוך לשדה התעופה הקיים ובמקביל לכביש הערבה.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
