פרופ' גלאי: "אירן והאיומים שלה איבדו את האמינות, לכן הבורסה לא מתרגשת"

המעו"ף סגר בעלייה קלה ביום בו שר החוץ של אירן אומר כי "לתקיפה הישראלית יהיו השלכות משמעותיות על ת"א"
יוסי פינק | (7)

הכותרות הגדולות באתרי החדשות מתייחסות היום לדיווחים הזרים, לפיהם חיל האוויר הישראלי הפציץ בסוריה ובעיקר לתגובת אירן. זו האחרונה הבהירה היום כי לתקיפה יהיו השלכות משמעותיות בת"א. ועדיין, בבורסה הסוחרים מגיבים במתינות של ממש להסלמה. אתמול הבורסה איבדה כמעט 1%, אבל היום המסחר מתנהל ביציבות. בשיחה עם Bizportal אומר היום פרופ' דן גלאי, יו"ר סיגמא, כי "הבורסה לא מתרגשת מכל הסיפור הזה ובמידה זה בצדק. זו לא הפעם הראשונה שהאירנים מאיימים ואני לא פרשן פוליטי - אבל מבחינת הבורסה האיומים האלה כנראה איבדו את האמינות, וברור לגמרי שהתערבות ממשית של אירן תכניס גם את ארה"ב לתמונה, לכן יש פה גורם מרתיע". באופן כללי אומר גלאי, כי "אני בכלל אופטימי לגבי השוק, אני חושב שלמשק יש פוטנציאל לצמיחה של 5% ואם יש חשש, אז הוא מהכיוון הפוליטי - אני בעיקר רוצה לראות שהפוליטיקאים לא מפריעים". מדד המעו"ף משיל כעת 0.17% במחזור של 890 מיליון שקלים בלבד, וזאת במקביל לירידות של עד 0.85% באירופה וירידות של 0.3% בחוזים. במילים אחרות, נראה שהבורסה בארץ מושפעת בעיקר מהנעשה בחו"ל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    Dor 31/01/2013 17:11
    הגב לתגובה זו
    למר גלאי.מעט צניעות לא הייתה מזיקה
  • 6.
    ירון 31/01/2013 17:07
    הגב לתגובה זו
    לך תקנה מניות בארץ תעמיס עד התקרה. אבל ברבור שחור גדול מופיע מולנו אבל אתם תמשיכו לשווק מניות ואגח קונצרני בכל מצב.
  • 5.
    כשהמעוף יצנח פתאום באמצע היום נבוא אליך (ל"ת)
    עורב אמיתי 31/01/2013 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קותי 31/01/2013 16:32
    הגב לתגובה זו
    אנחנו נראה את הפרופסור הגיבור רץ עם התחתונים ביד לכיוון הנתב"ג.
  • 3.
    חכו לסוף היום נראה מה יהיה מי המטומטם שלא ימכר מניות (ל"ת)
    אנונימי 31/01/2013 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נמאס כבר מכל הפרופסורים ראינו את הנזק של טרכטנברבג (ל"ת)
    אנונימי 31/01/2013 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 31/01/2013 15:56
    הגב לתגובה זו
    הבורסה צריכה לרדת גם בגלל שהמצב הכלכלי כל כך גרוע.
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.