מוד'יס פסימית ביחס לבנקים בישראל: תחזית הדירוג נותרת שלילית
סוכנות הדירוג הבינ"ל מוד'יס מוטרדת ממערכת הבנקאות הישראלית, ובוחרת היום (ה') להותיר תחזית הדירוג השלילית שמחזיקה ביחס אליהם על כנה. בתגובה להודעת מוד'יס, מדד הבנקים דווקא עולה בשיעור של 0.25%. תחזית הדירוג השלילית משקפת את הערכת כלכלני סוכנות הדירוג כי הצמיחה בישראל תהיה מתחת לפוטנציאל, היחלשות תיקי הנכסים של הציבור לאור ההאטה במשק, חשיפה גדולה של הבנקים לאשראי עסקי ומשכנתאות וכן לחצי האשראי על הבנקים לנוכח דרישת בנק ישראל להגדיל את יחס ההלימות שלהם. מוד'יס צופים ירידה בנכסי הבנקים, זאת כפועל יוצא מהסביבה העסקית החלשה, שבאה לידי ביטוי בזינוק בשיעור ההלוואות הבעייתיות מ-3.7% בחודש ספטמבר 2012 לטווח משוער של 4.5-5% בסוף שנת 2013. בנוסף, מוד'יס צופים צמיחה של 3% בשנת 2013, גבוה מתחזית הצמיחה של בנק ישראל שעומדת על 2.8%. כלכלני מודי'ס חוששים מאוד מההתפתחויות בזירה הגיאופוליטית, אשר יש בהן כדי להוות אלמנט מפתח בהערכת התחזיות העתידיות ביחס למערכת הבנקאות הישראלית. בנוסף, תיקון אפשרי במחירי הדיור כפועל יוצא מצעדי הממשלה צפויה להשפיע באופן משמעותי על רווחי הבנקים, שחשופים הן לאשראי עסקי והן לתיקי המשכנתאות של הציבור. סוכנות הדירוג מדגישים כי הרווחיות והיעילות של הסקטור הבנקאי בישראל נמוכים מהממוצע הגלובלי, ומזהירים מירידה מצרפית צפויה של הסקטור ה-5% ב-2013 ביחס לאשתקד. למרות התחזית השלילית, מוד'יס מעודדים מהפורטפוליו היציב של הבנקים, כאשר פיקדונות הציבור מהווים 76% מכלל הנכסים שלהם, ואילו יחס האשראי לפיקדונות עומד על 90%.
בנקים קרדיט מערכתלמה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.
מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןהזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?
לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות
רייזור -3.75% מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס.
רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.
במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו
לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם
מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.
הגיוס הבא: AI + ביטחון
ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת.
- מנכ"ל רייזור: "היעד שלנו זה להביא עסקת רישוי משמעותית עוד השנה"
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים
של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.
