רונן טוב: "כשלפנינו מחאה צודקת ורגולציה מעיקה זה לא מבשר טובות"
מנכ"ל פסגות היוצא, רונן טוב, הרצה הערב (ג') במסגרת פורום מנכ"לים של הכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי הרצליה, בנושא:"השפעת אירועים גיאופוליטיים על הכלכלות בארץ ובעולם". עוד הרצה גם פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, בנושא: "אתגרים בהשתלבות ישראל בכלכלה העולמית".
רונן טוב עסק בהרצאתו בהשפעת אירועים גיאופוליטיים בשוק ואמר "המצב המדיני מזיז את מצב השוק, בפרט בישראל. היום האירועים הגיאופוליטיים המשפיעים הם האיום האיראני, האיום הגיאופוליטי בעולם הערבי- האביב הערבי, הבחירות במצרים והצניחה בארה"ב. מה שקורה בישראל לא בהכרח משפיע על העולם, מה שקורה בעולם משפיע בהכרח על ישראל".
טוב התייחס למצב האקטואלי, ואמר כי "היום, ברגע שאיטליה וספרד נכנסות לאזור המסוכן כל עוד אין פיתרון שם ברור לכולנו שכל תנודה שפוליטיקאי שם יעשה תערער את כל מדינות העולם. מחוץ לאירופה המצב הכלכלי לא מזהיר, ארה"ב עדיין לא התאוששה ממשבר 2008, גם בברזיל והודו יש בעיות כלכליות, הכלכלות העולמיות מתמודדות עם מצבים לאט בעוד שכולן מושפעות כל העת משינויים גלובליים."
טוב התייחס למחאה החברתית שמתעצמת מחדש בימים אלו כשסיכם את תוצאות המחאה הקודמת "כולנו ראינו בקיץ האחרון שנפל דבר בישראל- הציבור הישראלי יצא לרחובות ומחא על יוקר המחייה וצדק חברתי אך מה שהוא באמת דרש זה שינוי כלכלי: נדל"ן בהישג יד, יותר שירותים מהממשלה וכו', אולם בפועל המחאה גרמה להעלאת מיסים לבעלי הכנסה גבוהה ולרגולציה מחמירה על חברות".
המנכ"ל היוצא "התקשורת הפכה מאוד אלימה סביב דה-לגיטימציה בטענה שכולם גנבים, כולם לא ראויים, כשלמעשה גם עכשיו כששונו דמי הניהול, נשארו אותם הארגונים לשירות הצרכן. לכן, החיבור של רגולציה מאוד תובענית שמכה פעם בבורסה ובפעם בגופים המוסדיים מביאה לכך שדש ומיטב מתמזגות למשל, בזמן שבתי השקעות בישראל היו צריכים להיות תחליפים ראויים גם לבנקים וגם לחברות הביטוח".
הסקטור הפיננסי, נכנס גם הוא תחת המיקרוסקופ של טוב: "הריכוזיות מאפיינת גם את עולם הבנקאות ואם היה מאוזן יותר היה טוב יותר למשק. כרגע קיימים פחות שחקנים וזה משפיע על החוסך הישראלי. כל אחד חובש 3 כובעים- הצרכן- כולנו הרווחנו הורידו את מחיר הקוטג' והסלולר וכו', העובד- כולנו נפגענו הביטחון התעסוקתי נפגע וחברות מפטרות היום עובדים, והחוסך- שוק ההון בעייתי ולכן כולנו נפגעים. בנוסף, הזרים מדירים רגליהם מהשווקים המקומיים שלנו. כשלפנינו מחאה חברתית צודקת ורגולציה מעיקה קשה להגיד שזה מבשר טובות. לכן, אני ממליץ להתכונן למשבר על ידי שמירה על תיק השקעות מאוזן, לא להיכנס לפינות בתיק, פיזור אפיקי השקעה, מניות אג"ח מדינה וקונצרטיות ופיזור גיאוגרפי."
בנוגע לתספורות לבעלי ההון, אמר טוב כי "לא פופולארי לומר זאת אבל- לדעתי חברה בע"מ נוצרה כדי לעשות הפרדה בהון בין החברה לבין המנהל שלה. האחריות היא קודם כל על מי שהלווה את הכסף ולא על מי שלווה את הכסף. חובה על הגופים המוסדיים לתת כסף במחיר ראוי למי שהסיכון תואם את כללי המשחק. גם אם טועים בשיקול הדעת והחברה פשטה את הרגל ויש לו, הון הייתי מצפה שיעזור לי ויבוא לקראת הלקוחות שלי או שיש להעניש אותו, לא לתת לו יותר כסף ולשקול לקחת את החברה. השאלה מה קורה אחרי השתלטות או פירוק החברה והאם זה עדיף מאשר תספורת שתאפשר להחזיר את החלק הארי."
- 1.משה ראשל"צ 26/06/2012 23:36הגב לתגובה זוהמחאה של שנה שעברה היתה אתר בילוי למשפחות שבאו לראות מופעים במימון קדימה נכון להיום שמשפחות יודעות שיש אלימות במחאה הם לא יבואו כי החברה של המחאה הם אוסף אנרכיסטים שמלאנים שממומנים על ידי האיחוד האירופי
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
ישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסףקרן פימי החלה בגיוס ל"קרן פימי 8", בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר
קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5 מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר
ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: " אני שמח להודיע היום על תחילת הגיוס לקרן 8. קרן פימי תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה שלה, רכישת חברות והשבחתן. השנים האחרונות היו מאתגרות במיוחד למשק הישראלי והעולמי, עם אירועים חסרי תקדים כגון מגפת הקורונה ומלחמת 7 באוקטובר, אך גם בתקופה זו המשכנו להשקיע באופן עקבי ואף הגברנו משמעותית את פעילותנו. עובדה זו משקפת את האמון העמוק שלנו בחברות הישראליות ובפוטנציאל הכלכלי שלהן בארץ ובעולם. מאז הקמתה השקיעה פימי ב-108 חברות והביאה לישראל הון של מיליארדי דולרים ממשקיעים מובילים בעולם. הניסיון, היציבות והאיתנות הפיננסית שלנו מאפשרים לנו להמשיך ולהוביל את השוק, לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולייצר תשואה למשקיעים המקומיים והבינלאומיים כאחד. לקרן פימי תרומה משמעותית למשק הישראלי. חברות הקרן יצרו אלפי משרות חדשות, וחיזקו את מעמדה של הכלכלה הישראלית. תהליכי ההשבחה והשקעות של מיליארדי שקלים בחברות הגדילו את פעילויות החברות בישראל ובעולם."
