רונן טוב: "כשלפנינו מחאה צודקת ורגולציה מעיקה זה לא מבשר טובות"
מנכ"ל פסגות היוצא, רונן טוב, הרצה הערב (ג') במסגרת פורום מנכ"לים של הכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי הרצליה, בנושא:"השפעת אירועים גיאופוליטיים על הכלכלות בארץ ובעולם". עוד הרצה גם פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, בנושא: "אתגרים בהשתלבות ישראל בכלכלה העולמית".
רונן טוב עסק בהרצאתו בהשפעת אירועים גיאופוליטיים בשוק ואמר "המצב המדיני מזיז את מצב השוק, בפרט בישראל. היום האירועים הגיאופוליטיים המשפיעים הם האיום האיראני, האיום הגיאופוליטי בעולם הערבי- האביב הערבי, הבחירות במצרים והצניחה בארה"ב. מה שקורה בישראל לא בהכרח משפיע על העולם, מה שקורה בעולם משפיע בהכרח על ישראל".
טוב התייחס למצב האקטואלי, ואמר כי "היום, ברגע שאיטליה וספרד נכנסות לאזור המסוכן כל עוד אין פיתרון שם ברור לכולנו שכל תנודה שפוליטיקאי שם יעשה תערער את כל מדינות העולם. מחוץ לאירופה המצב הכלכלי לא מזהיר, ארה"ב עדיין לא התאוששה ממשבר 2008, גם בברזיל והודו יש בעיות כלכליות, הכלכלות העולמיות מתמודדות עם מצבים לאט בעוד שכולן מושפעות כל העת משינויים גלובליים."
טוב התייחס למחאה החברתית שמתעצמת מחדש בימים אלו כשסיכם את תוצאות המחאה הקודמת "כולנו ראינו בקיץ האחרון שנפל דבר בישראל- הציבור הישראלי יצא לרחובות ומחא על יוקר המחייה וצדק חברתי אך מה שהוא באמת דרש זה שינוי כלכלי: נדל"ן בהישג יד, יותר שירותים מהממשלה וכו', אולם בפועל המחאה גרמה להעלאת מיסים לבעלי הכנסה גבוהה ולרגולציה מחמירה על חברות".
המנכ"ל היוצא "התקשורת הפכה מאוד אלימה סביב דה-לגיטימציה בטענה שכולם גנבים, כולם לא ראויים, כשלמעשה גם עכשיו כששונו דמי הניהול, נשארו אותם הארגונים לשירות הצרכן. לכן, החיבור של רגולציה מאוד תובענית שמכה פעם בבורסה ובפעם בגופים המוסדיים מביאה לכך שדש ומיטב מתמזגות למשל, בזמן שבתי השקעות בישראל היו צריכים להיות תחליפים ראויים גם לבנקים וגם לחברות הביטוח".
הסקטור הפיננסי, נכנס גם הוא תחת המיקרוסקופ של טוב: "הריכוזיות מאפיינת גם את עולם הבנקאות ואם היה מאוזן יותר היה טוב יותר למשק. כרגע קיימים פחות שחקנים וזה משפיע על החוסך הישראלי. כל אחד חובש 3 כובעים- הצרכן- כולנו הרווחנו הורידו את מחיר הקוטג' והסלולר וכו', העובד- כולנו נפגענו הביטחון התעסוקתי נפגע וחברות מפטרות היום עובדים, והחוסך- שוק ההון בעייתי ולכן כולנו נפגעים. בנוסף, הזרים מדירים רגליהם מהשווקים המקומיים שלנו. כשלפנינו מחאה חברתית צודקת ורגולציה מעיקה קשה להגיד שזה מבשר טובות. לכן, אני ממליץ להתכונן למשבר על ידי שמירה על תיק השקעות מאוזן, לא להיכנס לפינות בתיק, פיזור אפיקי השקעה, מניות אג"ח מדינה וקונצרטיות ופיזור גיאוגרפי."
בנוגע לתספורות לבעלי ההון, אמר טוב כי "לא פופולארי לומר זאת אבל- לדעתי חברה בע"מ נוצרה כדי לעשות הפרדה בהון בין החברה לבין המנהל שלה. האחריות היא קודם כל על מי שהלווה את הכסף ולא על מי שלווה את הכסף. חובה על הגופים המוסדיים לתת כסף במחיר ראוי למי שהסיכון תואם את כללי המשחק. גם אם טועים בשיקול הדעת והחברה פשטה את הרגל ויש לו, הון הייתי מצפה שיעזור לי ויבוא לקראת הלקוחות שלי או שיש להעניש אותו, לא לתת לו יותר כסף ולשקול לקחת את החברה. השאלה מה קורה אחרי השתלטות או פירוק החברה והאם זה עדיף מאשר תספורת שתאפשר להחזיר את החלק הארי."
- 1.משה ראשל"צ 26/06/2012 23:36הגב לתגובה זוהמחאה של שנה שעברה היתה אתר בילוי למשפחות שבאו לראות מופעים במימון קדימה נכון להיום שמשפחות יודעות שיש אלימות במחאה הם לא יבואו כי החברה של המחאה הם אוסף אנרכיסטים שמלאנים שממומנים על ידי האיחוד האירופי
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
