דוחות

שנה נוראית לצים - הפסד של 397 מיליון דולר הכה בחברה לישראל, אבל ניר גלעד אופטימי - "מזהים שינוי חריף"

ב-Q4 הפסידה צים 151 מ' ד' והעבירה את חברת ההחזקות של משפ' עופר להפסד רבעוני של 52 מ' ד'. משיחת הועידה: "אין שום פריצת דרך בנושא הגז מ'תמר' - הם מנצלים את זה שאין זרימה ממצרים"

חברה לישראל מדווחת הבוקר על תוצאותיה הכספיות לשנת 2011 מהם עולה כי ההכנסות עלו אך הרווחים נחתכו, זאת בשל ההפסדים הכבדים מאוד בצים והמשך שריפת הכסף במיזמי הרכב. מנגד, כיל תרמה רווח אדיר וגם IC Power הראה שיפור מרשים. בבחינה רבעונית, צים גררה את החברה לישראל להפסד.

הרווח של חברת ההחזקות של משפחת עופר עמד על כ-151 מיליון דולר ב-2011 לעומת רווח של כ-473 מיליון דולר בשנת 2010. החברה סיימה את הרבעון הרביעי בהפסד של כ-52 מיליון דולר לעומת רווח של כ-161 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מנגד הכנסות קבוצת החברה לישראל הסתכמו בשנת 2011 בסכום של כ-21.2 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של כ-16.7 מיליארד דולר בשנת 2010, עלייה של כ-27%.

ההפסדים של צים

בחברה לישראל מציינים כי תוצאות צים משקפות את הנעשה בענף הספנות וצים נוקטת בצעדים הדרושים להתמודד עם המצב ומבצעת בין היתר תוכנית התייעלות. עוד מצויין כי בעוד שבעבר הביצועים של צים נפלו מהממוצע של חברות הספנות בענף הרי שכיום שיעור ההפסד התפעולי של החברה הינו בדומה לממוצע בענף.

חברת הספנות צים רשמה הפסד של 397 מיליון ד' ב-2011 לעומת רווח של 54 מיליון דולר בשנה הקודמת. ברבעון הרביעי ההפסד עמד על 151 מיליון דולר לעומת רווח של 96 מיליון דולר ברבעון המקביל. מעבר לסיטורציה הלא פשוטה בכלכלה העולמית, הסיבה להפסדים לדבריו של ניר גלעד מנכ"ל החברה הייתה מדיניות שגויה של חברות הספנות המובילות שחזרו לקרבות נפח בלי להתייחס למחיר . זה, לדבריו, הוביל לירידת מחירים חדה.

ניר גלעד ענה לשאלת Bizportal בשיחת הועידה ואמר כי בראיה קדימה "אנחנו רואים שינוי מגמה חריף בענף הספנות, שינוי שהתחיל בתחילת השנה ומתעצם בשבועות האחרונים. השחקנים הגדולים חזרו לדבר על רווחיות במקום נפח - אנחנו מקווים שזה יימשך."

ההפסד התפעולי הסתכם ב- 276 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 223 מיליון דולר אשתקד. הרבעון הרביעי הסתיים בהפסד תפעולי של 126 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של 63 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2011.

נקודה חיובית שמצויינת היא שצים הציגה גידול בהיקף המכולות המובלות ביחס לתקופות המקבילות אשתקד, היקפם עמד על 2.4 מיליון ב-2011 לעומת 2.2 מיליון ב-2010. צים סיימה את השנה במחזור של 3.8 מיליארד דולר לעומת 3.7 מיליארד דולר בשנת 2010 גידול של כ-2%.

IC Power עם רווח של 60 מיליון דולר

המשיכה את מגמת הצמיחה והשיפור בתוצאותיה. החברה, שעד לא מכבר נכללה ב"חברות הצמיחה" של החברה לישראל, הולכת ותופסת מקום משמעותי בקבוצה, וסיימה את 2011 בתוצאות מרשימות: איי סי פאואר רשמה בשנת 2011 תוצאות שיא: רווח מיוחס לבעלים של כ-60 מיליון דולר. הכנסותיה של איי סי פאואר הגיעו ב-2011 לכ-526 מיליון דולר לעומת כ-421 מיליון דולר בשנת 2010.

מיזמי הרכב - שרפו יחד עוד 275 מיליון דולר

קורוס, מיזם הרכב בסין בו מושקעת החברה אמור להתחיל במכירה מסחרית של המכוניות עד סוף 2013. היקף הייצור ההתחלתי המתוכנן הוא 150,000 מכוניות לשנה, שצפוי לגדול מעל לכ-500,000 מכוניות לשנה עד סוף שנת 2016. בינתיים, קורוס (לשעבר צ'רי קוואנטום) רושמת הפסד מיוחס לבעלים של כ-108 מיליון דולר בשנת 2011 והפסד של כ-13 מיליון דולר ברבעון הרביעי.

בטר פלייס רשמה הפסד מיוחס לבעלים של כ-167 מיליון דולר ב2011 והפסד של כ-62 מיליון דולר ברבעון הרביעי. בטר פלייס מתקדמת בפריסתה בישראל. הוחל בהקמתן של עמדות טעינה ותחנות להחלפת סוללה ברחבי הארץ לקראת ההשקה המסחרית. גם בדנמרק, המדינה השנייה שבה נמצאת בטר פלייס בשלב מתקדם לקראת פעילות מסחרית, הוחל בהקמתן של נקודות הטעינה ותחנות להחלפת הסוללה. בדצמבר 2011 פתחו בסין בטר פלייס וה-CHINA SOUTHERN POWER GRID (CSG) (חברת החשמל הדרומית של סין) מרכז הדגמה להחלפת סוללה ברכב חשמלי בעיר גואנגצ'ו.

סוגיית הגז הטבעי

החברה לישראל שהינה צרכנית הגז הטבעי הפרטית הגדולה בישראל עדיין לא חתמה על חוזה לרכישת גז טבעי מ'תמר', בתשובה לשאלת Bizportal בשיחת הועידה, אמר ניר גלעד כי "הסאגה נמשכת, למרות שהחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם, לגבינו אין כל פריצת דרך. המחירים המבוקשים מייצגים עלייה משמעותית ביחס לאלו שנדרשו כאשר הגז המצרי זרם. דעתי היא שהנושא הזה יצטרך לעבור הסדרה".

שכר הבכירים

עלות שכרו של מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, הסתכם ב-21.128 מיליון שקל, מה שהופך אותו לשיאן השכר במשק יחד עם דוד עזריאלי ששכרו עמד על 21.2 מיליון שקלים. 13.56 מיליון שקל מעלות השכר הכוללת מיוחסת לתשלום מבוסס מניות בגין תוכניות אופציות.

עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, אמיר אלשטיין, הסתכם ב-14.98 מיליון שקל וגם אצלו כמחצית מעלות השכר נבעה מימוש תוכניות אופציות למניות.

"דוח חלש; להערכתנו ייתכן והרע בצים נמצא מאחורינו"

נעם פינקו, אנליסט בפסגות התייחס לתוצאות: "בשורה התחתונה: דוח חלש לחברה הנובע חולשת צים (בעיקר) ובז"ן. להערכתנו ייתכן והרע בצים נמצא מאחורינו לאור הבנות עם הבנקים והמספנות לצד שיפור בענף כולו. שיפור זה עשוי להוביל לצמצום הדיסקאונט הסחיר שעומד על 50%".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מה הוא עשה שבזכותו קיבל תפקיד עם כזה שכר? (ל"ת)
    שאלת תם 29/03/2012 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השכר לא קצת גבוה לעומת התוצאות ? (ל"ת)
    עמית 29/03/2012 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    a 29/03/2012 11:39
    הגב לתגובה זו
    ככל שהחברה תפסיד יותר המשכורות יעלו
  • 3.
    חני 29/03/2012 11:16
    הגב לתגובה זו
    לא מבינה על מה מחלקים דיוידנדים כשהחברה הפסידה ולא הרויחה.
  • 2.
    הפוך גוטה.. 29/03/2012 10:02
    הגב לתגובה זו
    ..אני זוכר שעשו פרצופים לתשובה, שלא צריכים אותו ושיקנו ממצרים. לא ככה?
  • 1.
    אצלנו חל תעלה.חחחח (ל"ת)
    בארה" ב היו חותכים 15 29/03/2012 09:00
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.