בשורה רעה למשקיעי טבע: חברה מתחרה קיבלה אישור FDA לתרופת הלובנוקס

עד היום אושרה לשיווק רק הגרסה הגנרית של מומנטה לתרופה ובטבע ציפו לקבלת אישור גם כן. כעת הצטרפה למערכה שחקנית חדשה - אמפסטר ההודית. בתגובה: מניית מומנטה צוללת ב-25%
תומר קורנפלד | (8)

המאבק סביב הגרסאות הגנריות לתרופת הלובנוקס מקבל היום תפנית מפתיעה. עד היום אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) רק לחברת מומנטה (סימול: MNTA) לשווק גרסה גנרית של התרופה לדילול דם. בעוד בחברת טבע מצפים בקוצר רוח לאישור לשווק גרסה גנרית לתרופה, הפתיע היום ה-FDA את בכירי חברת טבע והודיע כי הוא מאשר גנרסה גנרית נוספת לתרופה לחברת אמפסטר. בתגובה צונחת היום מומנטה בכ-25%. תרופת הלובנוקס היא תרופה מורכבת מבחינה כימית והינה בעלת מאפיינים של תרופה ביולוגית. התרופה עלתה לכותרות בשנה האחרונה על ידי משקיעי טבע אשר הביעו את חששם שאם אושרה גרסה גנרית לתרופת הלובנוקס - הרי שה-FDA עלול לאשר גם גרסה גנרית לתרופת הקופקסון באותה הצורה. חשוב להדגיש, כי גם אם טבע הייתה מקבלת אישור מה-FDA לשווק גרסה גנרית לתרופה, הערכות הן כי השפעתה על התוצאות הכספיות שלה הן שוליות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלי 19/09/2011 22:31
    הגב לתגובה זו
    אם גם כאשר תאושר הגירסה הגנרית של טבע לתרופה הנ" ל ההשפעה תהיה שולית על התוצאות הכספיות של טבע, אז הבשורה היא שולית למשקיעם בטבע!
  • 5.
    העים אני צריך לשלם מיסים שאחמד טבי ימכור אותי (ל"ת)
    דוד 19/09/2011 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דוד 19/09/2011 20:59
    הגב לתגובה זו
    שאחמד טיבי ימכור אותי
  • 3.
    דוד 19/09/2011 20:57
    הגב לתגובה זו
    העים אני צריך לשלם מיסים שאחמד טיבי יקבל את הכסף שאני משלם והוא טס עים עראפט
  • 2.
    יאיר3 19/09/2011 20:31
    הגב לתגובה זו
    אתם לא מתבישים בגוף הכתבה כתוב שאין השפעה על החברה ובכותרת סוף העולם אין שום קשר למשקיעי טבע שכבר הפסידה מזמן את התרופה הזאת וגם אם תקבל אישור לא ישנה משמעותית את התוצאות
  • ל2 19/09/2011 20:49
    הגב לתגובה זו
    היא חברת ענק ולא חברת ביו קטנה שמושפעת מכותרת חיובית או שלילית.
  • לא איני חושב שהם משפיעים רק שהם חצופים (ל"ת)
    יאיר 3 19/09/2011 21:28
  • 1.
    חם או יפת 19/09/2011 20:20
    הגב לתגובה זו
    לחברה ההודית הזו אין יכולת שיווקית אדירה בארה" ב היא צריכה שותף שיווק חזק בכדי להתחרות בשוק מעניין מי זה יהיה. ברור שלא טבע שמקווה לאישור משלה בקרוב
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.