לקראת תוצאות הבנקים: האנליסטים מעודדים מאוד ורואים אפסייד של עד 40%
הבנקים הגדולים בישראל יפרסמו בשבוע הבא את תוצאותיהם לרבעון הראשון של 2011 הצפוי להוות המשך ישיר לרבעון הרביעי בו באה לידי ביטוי הצמיחה החזקה של המשק.
מתחילת השנה סובלים הבנקים מסנטימנט שלילי, מדד מניות הפיננסים ירד ב-15% לעומת מדד תל אביב 100 שירד ב-9%, כאשר ברקע לירידות עמדה בעיקר יציאה של משקיעים זרים ומקומיים על רקע המצב הגיאופוליטי במדינה. לקראת פרסום הדוחות הכספיים, Bizportal אסף תחזיות של 4 בתי השקעות. להלן התוצאות.
פסגות
הירידות האחרונות במניות הבנקים מגדילות להערכתנו את האטרקטיביות שלהן ולכך יש להוסיף את הצפי לדוחות טובים. אנו ממליצים להגדיל אחזקה בסקטור ובמיוחד בפועלים ובמזרחי טפחות הצפויים לתת את הטון בכל הקשור לתשואה להון, בעיקר לאור יכולתם העודפת לריסון ההוצאות התפעוליות.
מיטב
הבנקים הישראלים נראים אטרקטיביים לעומת בנקים בחו"ל ונהנים מיתרון משמעותי מול הבנקים בשווקים המפותחים. אנחנו ממשיכים להעדיף את הבנקים הגדולים על הבינוניים, בשל הגידול המהיר באשראי העסקי (מגרש המשחקים של הגדולים) תוך צמיחה מואצת של השקעות קבועות במשק כפי שמשתקף מהחשבונות הלאומיים. אנחנו ממליצים תשואת שוק על הבנקים הבינוניים - שם ההעדפה שלנו היא לבנק מזרחי (יעילות תפעולית והמשך צמיחה אם כי מתונה יותר בתחום המשכנתאות) על פני דיסקונט והבינלאומי.
לידר שוקי הון
לאחר ירידות השערים של השבועות האחרונים הבנקים נסחרים היום במחיר ממוצע של 0.93 על ההון, וברמה זו הם זולים ונסחרים בפער משמעותי מתחת לשוויים הכלכלי. התוצאות השנה צפויות להיות מצוינות, תיק האשראי של הבנקים חזק, ואנו צופים לראות תשואת דיבידנד (למעט בדיסקונט) שתגיע לרמה של 5%-6%.
אי.בי.אי
הצעדים האחרונים של בנק ישראל לא צפויים לפגוע ברווחיות הבנקים בטווח הקרוב אך ייפגעו ביכולת חלוקת הדיבידנד רק ברבעון הראשון. ברמת ריבית נמוכה במגמת עלייה הבנקים האלה יודעים לספק הגנה אינפלציונית ואלטרנטיבה לאג"חים שנסחרים בתשואות נמוכות.
בנק פועלים ובנק לאומי הינם הבנקים הגדולים והאיכותיים בישראל שיודעים לייצר תשואה דו ספרתית על ההון העצמי. מזרחי אמנם חשוף יותר מכולם למשכנתאות אך צפוי להמשיך להרוויח תשואות גבוהות על ההון. למרות ההנחיות האחרונות של בנק ישראל מדובר בבנק סולידי ויציב. להערכתנו, הדוחות של דיסקונט יהיו חלשים ושל הבינלאומי טובים. הדוח של דיסקונט ידגיש פעם נוספת את החשיבות בחתירה להסכם כולל עם ועד העובדים וגיבוש סופי לתוכנית האסטרטגית לשנים הקרובות. בבינלאומי יתחילו לקצור את פירות איחוד מערכות המחשוב.
- 7.משקיע 26/05/2011 17:15הגב לתגובה זוכדי שהפועלים ולאומי יסחרו ברמות של 20 ש" ח למנייה הן צריכות לטפס ב-25 אחוזים. מאחר ויש קורולציה מאוד גבוהה בין הבנקים למדדים המובילים, כי הרי מדובר במניות מאקרו הרי שה אומר שאנו אמורים לצפות שמדד המעוף יסחר ב-1520 נקודות. אשרי המאמין, אני הולך לחפש הזדמנויות יותר ריאליות.
- 6.טאואר 26/05/2011 16:47הגב לתגובה זוומאז היא ירדה ב- 15%. כולם שקרנים, אל תאמינו לאף מילה שלהם - הם רוצים את הכסף שלכם...
- 5.באיזה יום פועלים מפרסמים דוח? (ל"ת)פועל 26/05/2011 15:53הגב לתגובה זו
- 4.תשובה 1 כי הם מפחדים על העור שלהם (ל"ת)ברוקר 26/05/2011 15:42הגב לתגובה זו
- 3.עידו 26/05/2011 15:42הגב לתגובה זושהשוק היה ב 1300-1340 הם המליצו לנו בחום לקנות כי השוק יעלה עוד הרבה והכל זול, במקביל הם מכרו!!!
- 2.משה 26/05/2011 15:34הגב לתגובה זומשיהו צריך לחבר אותם ליקום שלנו. זה מה שקורה כשחוסכים מנוי לטלביזיה , לא צופים בחדשות ומקיפים עובדים במסכי מחשב.
- 1.הזדמנות קניה ? 26/05/2011 15:14הגב לתגובה זוהרי כסף לא חסר למוסדיים , וטיפשים הם לא אז מה הם מחביאים ? - סבלנות ותדעו שהרי הרגולטור יכנס ויוציא את האויר מהמפרשים .
- ליפני רגע היתה כתבה הפוכה.!!!!!!!!!!!! (ל"ת)מספיק לבלבל את המוח! 26/05/2011 15:21הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
