הספורטאי העולמי שהכי שווה לפרסם בעזרתו? לא לברון, רונלדו ומסי

מגזין "ספורטס פרו" פרסם את רשימת 50 הספורטאים הכי סחירים בעולם. את השלישייה שבכותרת מקדים אוסיין בולט, האדם המהיר בתבל. רק 6 כדורגלנים מבין יובל הספורטאים, ורק 5 נשים.
אור זיו - Bizsport | (11)

מגזין "ספורטס פרו" הבריטי, שרואה את "פורבס" מפרסם כל שנה את רשימת הכדורגלנים העשירים בעולם, החליט למצוא דרך קצת יצירתית כדי לספק רשימה מעניינת משלו. המגזין פרסם זו השנה השנייה, את רשימת הספורטאים הסחירים ביותר בעולם, כלומר אלה שהכי אטרקטיבים לספונסרים.

בראש הרשימה, עקף אוסיין בולט הג'מייקני את לברון ג'יימס, שנותר שני. בולט, שרשימת הישגיו כוללת את שיאי העולם בריצות 100 ו-200 מטרים, אליפויות אולימפיות ועולמיות, נחשב על פי "ספורטס פרו" לספורטאי שהכי משתלם לפרסם בעזרתו.

הדו-קרב שבין כריסטיאנו רונלדו וליונל מסי מצא את דרכו גם לרשימה הזו, כשהפעם הפורטוגזי מקדים את הארגנטינאי במקום השלישי. אחרי מסי, החמישייה המובילה נסגרת עם נהג המירוצים האנגלי לואיס המילטון.

הרשימה נקבעת, נכתב במגזין, לפי הפוטנציאל השיווקי של השחקנים, בהנחה שהם מוחתמים היום על חוזה לשלוש השנים הקרובות. למרות שטמון בכך גרעין של סובייקטיביות, המגזין השתמש במגוון נתונים סטטיסטיים כדי לגבות את רשימתו.

בין 50 הספורטאים המופיעים ברשימה, ניתן למצוא 7 כדורסלנים, 7 נהגי מירוצים ו-6 כדורגלנים - אחרי רונלדו ומסי הופיעו בסדר הזה: ניימאר, רוני, אוזיל ואטו. המין הנשי מיוצג ביובל השמות על ידי 5 ספורטאיות בלבד, כשהבולטת בהן היא קרוליין ווזניאקי שבמקום ה-9.

עשרת הספורטאים הסחירים בעולם:

1. אוסיין בולט

2. לברון ג'יימס

3. כריסטיאנו רונלדו

4. ליונל מסי

5. לואיס המילטון

6. כרמלו אנתוני

7. סבסטיאן ווטל

8. מייקל פלפס

9. קרוליין ווזניאקי

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    whats about kobe brayent ? (ל"ת)
    eli 01/06/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
  • אלרואי 21/08/2011 00:54
    הגב לתגובה זו
    מי אמר שהוא לא בין החמישים?
  • 6.
    יואב 27/05/2011 21:27
    הגב לתגובה זו
    כאילו מה?????????????
  • 5.
    כריש 24/05/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם נמכר תמורת מזגן והואשם בפלילים. איזו אישיות
  • אתה כזה מצחיק (ל"ת)
    ממש 01/06/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה עם שחר פאר? זאת מהמטקות בים? (ל"ת)
    רוני 23/05/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ש. 18/05/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
    למרתו שהם פחות מכדורסלנים. אח" כ תשכנעו בשטיפת מח שכדרגל הכי פופולרי. הכל כי אתם שמאלנים-סוציאליסטים-קומונסטים אוהבי הספורט הסוציאליסטי כדורגל. שלא לדבר על כך שה" מחקר" הוא אנגלי. אם היה יפני היו פחות כדורגלנים.ואמריקאי פחות אילו מזה.
  • ס 22/05/2011 10:14
    הגב לתגובה זו
    כי כדורגל באמת הוא ספורט הרבה יותר פופולרי בעולם מכדורסל. במקום היחיד שבאמת מטורף על כדורסל הוא ארה" ב, ובאירופה הדורסל לא מי יודע מה מושך. כדורגל לעומת זאת זה הספורט המדובר ב90% מהבתים, וגם בדרום אמריקה ואפריקה. בגלל זה כדורגלנים באמת יותר מפורסמים בכללי מכדורסלנים ויותר שווה לנצל את זה למטרות פרסום. ותדע לך שאני אוהד כדורסל מטורף אז אני אומר את זה בצורה די אובייקטיבית.
  • 2.
    המבין 18/05/2011 00:27
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי בעולם שבראיינט לא לפניו, ושהוא כ" כ גבוה קובי עדיין השחקן הנערץ בתבל (לפחות בכדורסל)
  • ל-2 18/05/2011 12:32
    הגב לתגובה זו
    קובי בעוד שלוש שנים פרשן בטלוויזיה
  • 1.
    שראפובה? (ל"ת)
    1 17/05/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".