בלידר צוללים לים התיכון: מתחילים לסקר את כל מניות הגז ובוחרים מועדפות
אחרי תקופה לא קצרה בה המתינו בצד, בבית ההשקעות לידר שוקי הון נכנסים היום לעובי הקורה ומוציאים סקירה מורחבת על סקטור הגז המקומי בה הם מנתחים את כל המניות הפועלות בתחום החיפושים בישראל.
בסקירה של 45 עמודים, האנליסט עוז לוי, קובע שווי למאגרי 'ים תטיס', 'תמר' ו'לוויתן' ומעניק מחירי יעד לחברות והשותפויות הקשורות הנסחרות באחד העם.
תחילה למודל. בבית ההשקעות העריכו את החברות ויחידות ההשתתפות בענף על פי מודל תזרים המזומנים הצפוי מחלקם היחסי בכל פרוייקט מהוון בשיעורי היוון התואמים לכל מאגר בנפרד. כמו כן, הם הפחיתו מתוך שווי מאגר את תמלוגי העל לחברות, דמי ניהול, ויצאו מנקודת הנחה שבסופו של דבר כ-50% מהמלצות ועדת ששינסקי יתקבלו. הפחת שנלקח בחשבון נקבע שרירותית לעשר שנים.
לאור השוני בין הגופים הפועלים בתחום בדמות חברות או שותפויות והבדלי המיסוי ביניהן מציינים בלידר שסוגיית שיעור המס כנראה תקבל עדכונים והבהרות מטעם הרשות לני"ע או מרשות המיסים ולצורך המודל בחרו האנליסטים בשיעור מס בגובה שיעור מס חברות.
שווי המאגרים
בדומה לחברות לוי העריך את שווי המאגרים על פי מודל תזרים המזומנים הצפוי שלהם. על מנת להתמודד עם רמת חוסר הוודאות הגבוהה בענף והנעלמים הרבים שעשויה להיות להם השפעה מהותית על השווי הכלכלי, בלידר בחרו לקחת את התרחיש האופטימי בעבור קצב המכירות של תמר בנוסף לתרחיש האופטימי בעבור פרויקט לוויתן (בנטרול תרחיש הנפט), מחד, וכ-50% מההיטל וועדת ששינסקי, מאידך.
בהתחשב בזאת מאגר 'ים תטיס' מקבל שווי שוק של 1.5 מיליארד דולר (נותרו בו 11.6 מיליארד מטר מעוקב); מאגר 'תמר' מוערך (שיעור היוון של 10.5%) ב-6.4 מיליארד דולר.
בנוגע ל'לוויתן' אומר לוי, כי "הערכת שווי הפרויקט נזילה ומאתגרת במיוחד, לעומת הערכת השווי של שני המאגרים המוכחים עם שוק יעד ישראלי קיים". לאור זאת, ההנחות שנלקחו - קיום מאגר גז בהיקף של 16 TCF; יחתם חוזה הספקה עם ספק גז רב לאומי שיניח צינור של כ-16 BCM ליוון/תורכיה; מחיר הגז שהספק יקנה מהשותפים יעמוד על כ-5 דולר ל-mmBTU (מחיר גבוה מאוד); אי-מציאת נפט; מפעל הנזלה ישא תשואות כלכליות נמוכות.
תחת כל אותן הנחות אגרסיביות הנ"ל, לפי מודל תזרים מזומנים בשיעור היוון של 12% שווי המאגר לפני תמלוגי על, דמי ניהול, מס אך כולל 50% מששינסקי עומד על 8.7 מיליארד דולר.
אלטרנטיבה עדיפה לאבנר ודלק קידוחים
ועכשיו למניות. לוי מעריך את דלק אנרגיה ע"פ מודל שווי נכסי (NAV) בתוספת עלות ההשקעה בהחזקות הפרטיות והשווי המהוון של תמלוגי העל בניכוי החוב נטו ובתוספת שווי הפסדי המס בסכום של 2.5 מיליארד דולר. קרי, הוא קובע שהמנייה נסחרת בדיסקאונט של 23% על השווי הכלכלי אך מציין שלדעתו הדיסקאונט האמיתי עומד על 15% בלבד - מחיר יעד של 15.25 שקלים המשקף המלצת "תשואת שוק".
יחידת ההשתתפות דלק קידוחים יהש מוערכת ע"י לידר לפי מודל היוון תזרים מזומנים ובתייחס להחזקות בלוויתן, השותפות מקבל שווי של 2.2 מיליארד דולר - המשקף מחיר של 14.8 שקלים למנייה. באופן דומה, התמחור של אבנר יהש נקבע על 2.4 מיליארד דולר (לאור קיזוז תמלוגי העל הנמוכים יותר מדלק קידוחים) - המשקף מחיר יעד של 2.57 שקלים למנייה.
השותפה הנוספת ב'תמר' ישראמקו יהש מקבלת המלצה תשואת שוק במחיר של 38 אג' ליחידה, בהתחשב בשווי שוק של 1.2 מיליארד דולר. אלון גז, השותפה האחרונה במאגר מצויינת כ"עדיפה על ישראמקו כחשיפה נטו לתמר" ומקבלת המלצת תשואת יתר במחיר יעד של 45 שקלים למנייה (שווי שוק של 174 מיליון דולר).
שותפות רציו יהש המחזיקה ב-15% מלוויתן מקבלת שווי שוק של 1 מיליארד דולר הגוזר לה מחיר יעד של 53 אגורות למנייה.
בהתאם לכתבה
בשורה התחתונה, בסיכום ההמלצות, רק מניית אלון גז מקבלת המלצת תשואת יתר לאור האפסייד של 32% במנייה.
טבלה המסכמת את המלצות לידר בענף עם מחירי יעד לכל מניה ויהש בנפרד (שיעור המס שנלקח בחשבון בהערכת השווי ליהש הינו בגובה מס חברות):
"למרות ההנחות החיוביות בתרחיש לוויתן, למעט תרחיש הנפט, המלצתנו לענף הגז הינה המלצת תשואת שוק, בעיקר מפאת החשש ליישומן של לפחות ממחצית מהמלצות ועדת ששינסקי, אשר להערכתנו, לא מספיק מגולמות בשוק", כותב לוי בסיכום העבודה.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
