ה'פד': פועלים ודיסקונט לוו 3.75 מיליארד ד' במהלך משבר האשראי

הבנקים הישראליים לוו את הכספים באמצעות שלוחותיהם בארצות הברית - בנק דיסקונט ניו יורק, וסניף בנק הפועלים בניו יורק
אריאל אטיאס |

הפדרל ריזרב האמריקני הלווה לבנק הפועלים ובנק דיסקונט 3.75 מיליארד דולר מכספי ההלוואות חירום שהעמיד לטובת בנקים במהלך משבר האשראי, כך עולה מנתונים שפירסם בשבוע שעבר. הבנקים הישראליים לוו את הכספים באמצעות שלוחותיהם בארצות הברית - בנק דיסקונט ניו יורק, וסניף בנק הפועלים בניו יורק. מתוך סכום זה, הפועלים לווה 2.4 מיליארד דולר ודיסקונט 1.35 מיליארד דולר. בשבוע שעבר פרסם ה'פד' את רשימת הגופים שהשתמשו בקווי האשראי המיוחדים שהועמדו לבנקים בתקופת המשבר. הבנק חשף כי לצד הבנקים האמריקנים שקיבלו פרוסה מעוגת 3.3 טריליון דולר ההלוואות היו גם בנקים זרים בדמות המחלקות אמריקניות בבנקים זרים כמו UBS בשויץ ובנקים צרפתים וגרמניים וכאמור גם ישראלים. הריבית בה קיבלו הבנקים הישראלים את ההלוואות נעה בין 3.95% להלוואה הראשונה לבין 2.1% להלוואה האחרונה. כזכור, משבר בארה"ב החל ב-2007 בסקטור הנדל"ן התפשט לבנקים הגדולים ביותר במדינה. הפדרל ריזרב, תחת פיקוחו של בן ברננקי, בנה תוכנית רבת שלבים כדי להשיב את האמון של הציבור בבנקים, שזכתה לשם TARP - Troubled Asset Relief Program. מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "בתחילת 2008 הפד עודד הבנקים להשתמש באשראי זול. הסניף בניו יורק החליט לנצל את ההזדמנות העסקית כפי שעשו בנקים רבים. וזאת במנות קטנות [בין 100-300 ולא יותר מ-500 מיליון דולר] ולתקופות קצרות למרות שלא היה זקוק לעודפי נזילות נוספים". מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "דיסקונט ניו יורק החליט להיענות להצעה מתוך שיקולים עסקיים של שימוש במקורות זולים (ההלוואות שניתנו לגופים הפיננסיים ביוזמת הפד היו זולים בשיעור ניכר מזה שהיה מוצע באותה תקופה) נדגיש כי מדובר בהחלטה ולא באילוץ. ההלוואות הוחזרו במלואן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביב

יו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"

יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.  

 יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה. 

"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל". 

הלייזר יפעל בטווחים ארוכים

"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה". 

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.