רו"ח ניסים: "עוד יווצר מצב שהגז יימכר לחו"ל במחיר נמוך מזה הנקבע לצרכי מס"
משרד האוצר פרסם בבוקר יום שלישי את
"בקריאה ראשונית של דו"ח הביניים, ניתן להגיד דבר אחד בברור וזה שהמשקיעים הפרטיים הם אלו שישאו בנטל הגבוה ביותר", כך מעריך בשיחה עם Bizportal רו"ח שלמה אלפיה, מהשותפים במשרד רואי החשבון אלפיה את אלפיה ומי שמשמש כרו"ח של השותפויות מקבוצת דלק.
לדברי אלפיה, "כאשר פרופ' ששינסקי אמר שחלק המדינה יעלה ל-66%, הוא ראה לנגד עיניו את השותפויות, כאשר אנחנו מדברים על המשקיע הפרטי, חלק המדינה מבחינה זו יעמוד על למעלה מ-80%, ומדובר באלו שמשקיעים דרך הבורסה כמו גם באלו שמשקיעים דרך קופות הגמל".
אחת הנקודות שאינן ברורות בשעה זו בדו"ח הביניים שפורסם הוא המיסוי על הגז שייעודו לייצוא. יהושע ניסים, העובד אף הוא עם החברות והשותפויות המחפשות נפט וגז, מסביר כי מנגנון קביעת המיסוי על הגז שיופנה לייצוא אינו מספיק ברור וכפי שהוא מוצג בדו"ח הביניים הוא אף עלול להפוך בסופו של דבר לנטל על החברות.
בדו"ח הוועדה מצויין כי קביעת מחיר הגז שייעודו לייצוא ייעשה מיד עם הפקתו ולפני מכירתו לצד שלישי, בין אם בצינורות ובין אם לאחר הנזלתו במתקני LNG. "על הרווח העתידי שהחברות עשויות לרשום ועדת ששינסקי לא מטילה מס, היא מעוניינת למסות רק את הגז שהופק, לאחר הפקתו מהמאגר - מבחינתה מדובר בפעילות עסקית של החברה", אמר ניסים, "למעשה, יקבע איזשהו מחיר העברה לצורך מס".
מכיוון שלא ידוע מראש בכמה יימכר הגז, הוועדה קבעה שאותו "מחיר העברה" יקבע בשקלול מחירו של הגז בשוק המקומי, מחירו בעולם ותוך התחשבות בתשואה המקובלת מעיבודו. במצב שכזה קיימות שתי אפשרויות האחת היא שהגז יימכר במחיר הגבוה מהמחיר לצרכי מס והמרווח ילך לחברת ההפקה, אך מנגד עלול להיווצר מצב בו הגז יימכר במחיר נמוך יותר מזה הנקבע לצרכי מס.
"יש פה בעיה", מסביר ניסים, "אם בסוף ימכרו את הגז במחיר הנמוך ממחיר ההעברה, ייווצר פה אבסורד". לדברי ניסים מה שחסר בקביעת מחיר ההעברה היא תיקרה שתקבע שאותו מחיר העברה לא יעלה על מחיר הייצוא בסופו של דבר, שכן ההשקעה במתקני הנזלת גז או בהתקנת צינורות לייצוא גז היא אדירה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
