רו"ח ניסים: "עוד יווצר מצב שהגז יימכר לחו"ל במחיר נמוך מזה הנקבע לצרכי מס"
משרד האוצר פרסם בבוקר יום שלישי את
"בקריאה ראשונית של דו"ח הביניים, ניתן להגיד דבר אחד בברור וזה שהמשקיעים הפרטיים הם אלו שישאו בנטל הגבוה ביותר", כך מעריך בשיחה עם Bizportal רו"ח שלמה אלפיה, מהשותפים במשרד רואי החשבון אלפיה את אלפיה ומי שמשמש כרו"ח של השותפויות מקבוצת דלק.
לדברי אלפיה, "כאשר פרופ' ששינסקי אמר שחלק המדינה יעלה ל-66%, הוא ראה לנגד עיניו את השותפויות, כאשר אנחנו מדברים על המשקיע הפרטי, חלק המדינה מבחינה זו יעמוד על למעלה מ-80%, ומדובר באלו שמשקיעים דרך הבורסה כמו גם באלו שמשקיעים דרך קופות הגמל".
אחת הנקודות שאינן ברורות בשעה זו בדו"ח הביניים שפורסם הוא המיסוי על הגז שייעודו לייצוא. יהושע ניסים, העובד אף הוא עם החברות והשותפויות המחפשות נפט וגז, מסביר כי מנגנון קביעת המיסוי על הגז שיופנה לייצוא אינו מספיק ברור וכפי שהוא מוצג בדו"ח הביניים הוא אף עלול להפוך בסופו של דבר לנטל על החברות.
בדו"ח הוועדה מצויין כי קביעת מחיר הגז שייעודו לייצוא ייעשה מיד עם הפקתו ולפני מכירתו לצד שלישי, בין אם בצינורות ובין אם לאחר הנזלתו במתקני LNG. "על הרווח העתידי שהחברות עשויות לרשום ועדת ששינסקי לא מטילה מס, היא מעוניינת למסות רק את הגז שהופק, לאחר הפקתו מהמאגר - מבחינתה מדובר בפעילות עסקית של החברה", אמר ניסים, "למעשה, יקבע איזשהו מחיר העברה לצורך מס".
מכיוון שלא ידוע מראש בכמה יימכר הגז, הוועדה קבעה שאותו "מחיר העברה" יקבע בשקלול מחירו של הגז בשוק המקומי, מחירו בעולם ותוך התחשבות בתשואה המקובלת מעיבודו. במצב שכזה קיימות שתי אפשרויות האחת היא שהגז יימכר במחיר הגבוה מהמחיר לצרכי מס והמרווח ילך לחברת ההפקה, אך מנגד עלול להיווצר מצב בו הגז יימכר במחיר נמוך יותר מזה הנקבע לצרכי מס.
"יש פה בעיה", מסביר ניסים, "אם בסוף ימכרו את הגז במחיר הנמוך ממחיר ההעברה, ייווצר פה אבסורד". לדברי ניסים מה שחסר בקביעת מחיר ההעברה היא תיקרה שתקבע שאותו מחיר העברה לא יעלה על מחיר הייצוא בסופו של דבר, שכן ההשקעה במתקני הנזלת גז או בהתקנת צינורות לייצוא גז היא אדירה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
