מחכים לאסון? "מהנדס עיריית ת"א מעדיף בניינים מטים ליפול, שנה וחצי לוקח לאשר תכנית תמ"א 38"
השנה פקדה את צ'ילה רעידת אדמה בעוצמה של 8.8 בסולם ריכטר, אולם מספר האבדות בנפש עמד על עשרות. המדינה למדה את לקח רעידת האדמה שהתרחשה ב-1985 בה נהרגו עשרות אלפי אנשים, וחיזקה למעלה מ-10 אלף בניינים במדינה. ע"פ הערכות, רעידת אדמה חזקה צפויה לפקוד את ישראל בעתיד, איש אינו יכול לנקוב בתאריך, אך המכשולים הרבים המונעים את חיזוקם של עשרות מבנים מסוכנים טרם הוסרו.
הממשלה יצאה לדרך ב-2005 עם תכנית תמ"א 38 שאיפשרה מתן זכויות בנייה על גגות בניינים ישנים בתמורה לחיזוק יסודותיהם ושיפוצם. הנושא זוכה לאחרונה לקידום מצד לא מעט רשויות מקומיות, אולם עדיין ישנם קשיים רבים בדרך.
מהפך חיובי מצד הדיירים
"הקשיים היום פחות נובעים מצד הדיירים", אומר איציק שגב, יו"ר ועדת תמ"א 38 בארגון קבלני תל אביב-יפו בת-ים ובעלי חברת DCS העוסקת בתחום. "יש מהפך בשוק, אנחנו מקבלים 3-4 פניות ביום ואנשים משתפים פעולה. יש קשיים שנובעים מעצם הבניין עצמו, יש מקומות בהם לא ניתן להתקין מעלית, כמו כן יש בעיה בנושא החניות כי לרוב לא ניתן לספק חניות לכל הדיירים והקבלן לא יכול למכור את הדירות החדשות ללא חניה".
שגב מאשים את הרשויות המקומיות בהכשלת התמ"א 38. "העיריות מסכלות את הפרויקטים, החוק מאפשר להן מרחב פעולה וכל אחת פועלת אחרת. עיריית תל אביב מקשה ביותר וכמעט לא ניתן לבצע בה הרחבות של בניינים, זאת לעומת רמת גן שלקחה את הנושא ברצינות. בתל אביב לוקח כשנה וחצי לאשר תכנית, ברמת גן 7-8 חודשים וברעננה 4 חודשים בלבד".
"עיריית תל אביב מעדיפה בניינים מצ'וקמקים על תמ"א 38"
מלבד אופציית הוספת הקומות, תכנית התמ"א 38, במסגרת תמ"א 38 -2 ניתן להרוס בניינים ישנים ולבנות במקומם בניינים חדשים בסטנדרטים עדכניים. שגב אומר כי הקבלנים מעדיפים להרוס את הבניינים הישנים ולבנות במקומם בניינים חדשים, אולם כדי שהאופרציה תהיה כלכלית על העיריות לאשר היקף בנייה של 1:4. "עיריית תל אביב מעדיפה את הפינוי בינוי, אולם לא מאפשרת הוספת דירות בעלת כדאיות כלכלית. הוספת קומות וחיזוק בניינים הם הרע במיעוטו, אך חזי ברקוביץ', מהנדס עיריית תל אביב מעדיף להותיר בניין מצ'וקמק מט ליפול בדובנוב מאשר לחזקו".
שגב מוסיף כי רק אם יבצעו שיפור בתהליכי הרישוי מול הרשויות המקומיות הנושא יתפוס תאוצה. "יש כדאיות כלכלית באזורי הביקוש לביצוע היוזמה כי עלות הקרקע זולה יחסית, זה כמו לרכוש מגרש כמעט ב-50%, יש פה אוצר. לדעתי בעוד שנה נראה הרבה מאוד בניינים מתקדמים, בצנרת יש כ-400 בניינים".
אי איתורו של דייר יכול לסתום את הגולל על פרויקט שלם
למרות שחלה התעניינות גוברת בקרב דיריי הבניינים לחיזוקם, עדיין נותרו לא מעט בעיות שזקוקות לפתרון. "נושא קשה לטיפול הוא הדיירים הסרבנים הקשים לאיתור", אומרת עו"ד קרן כהן בלחרסקי. "לא ניתן לבצע תמ"א 38 כשלא ניתן לאתר את בעלי הדירות, יש בניין ברמת אביב עם 3 דיירים הנמצאים בחו"ל, יש להעביר את הנושא להחלטתו של המפקח על בניינים משותפים, דבר שעשוי להמשך הרבה מאוד זמן".
כהן בלחרסקי מוסיפה כי נושא רישום הבניין כבית משותף מהותי ביותר- "כאשר בניין לא רשום כבית משותף נדרשת הסכמתם של 100% מהדיירים לביצוע התמ"א כי מדובר בבעלים במושע. לא פעם נתקלים בהערות אזהרה משונות ובמקרים של בעלי הערות אזהרה שלא גרים בנכס ומערימים קשיים כמעשה נקם".
עו"ד חנן אפרים, ממשרד עורכי דין אפרים, קטן וינשטיין, אומר כי מרכזי הערים לא יכולים להישאר כפי שהם כיום וחייבים לבצע שינויים מקיפים בתהליכי האישור כדי לקדם את הנושא. "יש צוואר בקבוק בתל אביב, צריכים לאפשר תהליכים מהירים של גג 3 חודשים, על העיריות לבחון את הנושא בראייה כוללת וארוכת טווח, הלוא תוך 3 שנים תקבולי הארנונה מדירות יכולים לגדול באופן משמעותי".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
