מדריך: כך תזהו הרצת מניות
בראיון מצולם מדבר עו"ד אסף ברם, שותף במשרד ברם דחוח ושות' המתמחה בדיני ני"ע ועבירות צווארון לבן, על עבירת הרצת מניות. עו"ד ברם מסביר כי הרצת מניות היא עבירה מאד מיוחדת, כי בניגוד לפשעים אחרים, הפעולה שבגינה מריץ המניות מואשם, פעולת הקניה והמכירה של ני"ע הינה, עובדתית, פעולה חוקית לחלוטין ואפילו רצויה בשוק הון תקין.
מסחר בני"ע יחשב להרצת מניות רק אם כל כוונת הסוחר בעת המסחר הייתה להשפיע על שער המניה או על נפח המסחר. מה שהופך את העבירה למיוחדת הוא שהאיסור בחוק מתמקד יותר בכוונות הסוחר ופחות על ההשפעת המסחר עצמו.
הרצת מניות איננה עבירה חדשה, מזכיר לנו עו"ד ברם, האיסור על הפעולה החל עוד בבריטניה במאה ה-19 כאשר אז הפרקטיקה הייתה שונה אבל הכוונות היו זהות. בעבר מריצי המניות נהגו לפרסם מידע שיקרי בלוחות המודעות ובעיתונים וכיום בעידן האינטרנט מריצי המניות מצאו קרקע פורייה בפורומים השונים ותגובות לכתבות.
עו"ד ברם מציין כי כתיבת המלצות על מניות היא לגיטימית וחוקית כל עוד הכותב מאמין בדברים אותם כתב. כתיבת הודעות תיחשב להרצת מניות במקרה שהכותב כותב מידע, שהוא עצמו אינו מאמין בו, מתוך כוונה להשפיע על שער המניה או נפח המסחר.
ברם מציין גם כי מריצי המניות אוהבים במיוחד את המניות הקטנות. שם קל להם לפעול, עד כדי מצבים בהם מריץ המניות אחראי לכל הפעילות בנייר והוא יכול לכוון את אותו כרצונו. במקרה כזה, גם עין בלתי מיומנת תדע לזהות הרצה: כשמניה קטנה שבד"כ נסחרת במחזורי מסחר קטנים מאד עוברת להסחר במחזורים משמעותיים ומגמה עליה או ירידה מבלי שיש לכך הסבר כלכלי כלשהו – סביר מאד להניח שמתבצעת בנייר זה הרצת מניות.
בסמוך ליום פקיעת האופציות על מדד המעו"ף, מבצעים שחקני המעו"ף מה שניראה על פניו כהרצת מניות, כלומר רוכשים את מניות מדד ת"א 25 במאות מיליוני שקלים על מנת לכוון את המדד לגובה הרצוי בהתאם לפוזיציות בה הם נמצאים. עו"ד אסף ברם מציין בהקשר זה, כי בישראל לא ניתנה לנושא זה תשובה בפסיקה וכי כל זמן ששחקני המעוף יצליחו לטעון, בפני חוקרי רשות ני"ע, כי ביצעו את הפעולות במניות מתוך אינטרס כלכלי בנייר – לא ניתן יהיה להרשיע אותם.
נזכיר כי עבירת הרצת מניות הינה עבירה מסוג פשע, שבגינה חמש שנות מאסר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.
