פסגות: "שוקי המניות יהיו ההשקעה הטובה ביותר בחודשים הקרובים"
"נתוני השוק האמריקאי מאותתים כי לא צפוי מיתון לפחות בשנה הקרובה", כך מעריך הכלכלן גיא בית אור, מנהל מחלקת המאקרו של בית ההשקעות פסגות. "ניתן לומר ששוקי המניות ימשיכו להוות את חלופת ההשקעה האטרקטיבית ביותר גם במהלך החודשים הקרובים", מעריך בית אור.
בבית ההשקעות בנו מודל להערכת ההסתברות למיתון בארה"ב, המבוסס על התפתחותם של משתני מאקרו ושוק שונים אשר היסטורית נוטים להצביע באופן ברור על בוא המיתון. המודל מבוסס על נתונים משנות ה-70 ועד היום וכולל למעשה את חמש תקופות המיתון האחרונות בארה"ב.
כפי שניתן לראות בגרף לעיל, ההסתברות למיתון אשר היתה אפסית במהלך השנים האחרונות מתחילה לטפס ואף נרשמה עליית מדרגה ביחס לסקירה הקודמת שפורסמה לפני כחודשיים (לכתבה המלאה). בנוסף, במשברים קודמים ההסתברות למיתון קפצה בחדות לאחר תקופה ראשונית של עלייה הדרגתית.
- "אנחנו הולכים להמשיך לראות הפסדים בשוק האג"ח באופן ברור"
- "הסיכוי שהנגיד יתן תחזית ריבית דומה לזו שהשוק מתמחר מאד נמוך"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בפסגות מציינים כי "הנתונים הכלכליים בארה"ב רק ממשיכים להתחזק במהלך התקופה האחרונה. אמון הצרכנים, מדדי מנהלי הרכש, אמון העסקים – כולם נמצאים בשיא. נתוני הכלכלה הריאלית ממשיכים להיות חזקים עם שוק עבודה הדוק ועדויות להתחלת לחצי שכר בכלכלה". מנגד מציינים בפסגות כי נקודות החולשה של השוק האמריקאי הן שוק הנדל"ן שמתקרר מתחילת השנה וקיומן של רמות מינוף גבוהות במיוחד בסקטור העסקי.
בשורה התחתונה, מציינים בפסגות כי הנתונים מאותתים שלא צפוי מיתון לפחות בשנה הקרובה. "הסטטיסטיקה מראה ששוק המניות יודע לזהות את המיתון הקרב כ-8,7 חודשים לפני המיתון בפועל. על כן, כל עוד המודל מאותת על הסתברות של פחות מ-50% למיתון בשנה הקרובה, ניתן לומר ששוקי המניות ימשיכו להוות את חלופת ההשקעה האטרקטיבית ביותר גם במהלך החודשים הקרובים".
אז יהיה מיתון, מה אכפת לנו מארה"ב?
היכולת להעריך מתי נראה האטה או מיתון בארה"ב היא מאוד חשובה גם מנקודת המבט שלנו בישראל. ארה"ב נותנת את הכיוון לשאר העולם ואם וכאשר נתחיל לראות תהליך של האטה שם, זה יחלחל גם לשאר העולם. בהקשר זה מציין בית אור כי "בישראל לא חווינו מיתון כבר הרבה מאוד שנים אך שני המקרים בהם ישראל הייתה בהאטה חריפה היו למעשה תוצאה של "שוק" חיצוני בדמות משבר הדוט קום והמשבר הפיננסי העולמי (משבר הסאב-פריים - ע.ס)".
- אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
במהלך העשור האחרון כאשר סביבת הריבית בארה"ב הייתה אפסית והפד נקט במדיניות ההרחבה הכמותית לא היו סיבות להניח שמיתון נמצא מעבר לפינה. ההתאוששות מהמשבר הפיננסי העולמי הייתה איטית ולארה"ב לקח הרבה מאוד זמן להגיע לנקודה הנוכחית. הצמיחה מהירה, שיעור האבטלה בשפל והאינפלציה נמצאת ביעד וצפויה לעלות בחודשים הקרובים.
לדברי בית אור "סביבה זו מאפשרת לפד להמשיך בתהליך העלאות הריבית אשר עומדת כיום על 1.75%-2.0% וצפויה לעלות עד ל-2.5% בסוף השנה. בסביבה כזו, בה הריבית כבר גבוהה - והריבית הריאלית צפויה להפוך לחיובית לראשונה מזה יותר מעשור, אנו חייבים להתחיל לשאול את עצמנו עד מתי?".
העקום שטוח? הדרך למיתון סלולה
לדברי בית אור, "ההיסטוריה מראה שככל שהמדיניות המוניטארית הופכת למצמצמת יותר, כך ההאטה (או המשבר) הולכים ומתקרבים. אחד מהמשתנים הבולטים והמוצלחים ביותר שלאורך ההיסטוריה אותתו על מיתון הוא שיפוע עקום התשואות. עקום התשואות כבר מאוד שטוח היום ועם העלאות הריבית שעוד צפויות, אנו מעריכים כי הוא צפוי להיות שטוח לחלוטין כבר במהלך 2019. ההיסטוריה מראה שכאשר העקום שטוח, הדרך למיתון סלולה".
בית אור מבהיר כי "שיפוע העקום אינו אינדיקאטור מנבא כפי שרבים טוענים (ולהערכתנו, טועים), אלא מייצר את המציאות הזו. ככל שהריבית עולה והעקום משתטח, קורים כמה תהליכים בכלכלה: הנטיה השולית של הצרכנים – לחסוך לאט לאט עולה, מה שמקטין בסופו של דבר את הביקוש המצרפי. הפירמות רואות שהביקוש המצרפי צפוי להתמתן ומתאימות את תכניות העבודה שלהן לביקוש הצפוי. במקביל, הריבית הגבוהה מעלה את עלויות המימון של הפירמות, מה שתומך בירידה בביקוש שלהן לאשראי".
- 14.אנליסט מחפש עבודה 26/09/2018 19:20הגב לתגובה זובמידה ופסגות קוראים זאת תרשמו את התאריך ותראו מה קרה ולאחר מכן אולי תציעו לי את התפקיד
- 13.הנביא יחזקאל 26/09/2018 18:39הגב לתגובה זומצידכם, להטעות כך אנשים תמימים.. חיפשתי, ולא ראיתי ש ב2008 הזהרתם מפני המפולת המתקרבת..
- 12.כי גם להם אין מושג מכלום .ומכלום תמיד יוצא כלום (ל"ת)זה אומר לא אומר כלום 26/09/2018 17:18הגב לתגובה זו
- 11.אורי 26/09/2018 15:58הגב לתגובה זופרסומת סמויה
- 10.דו (ל"ת)קוקו 26/09/2018 15:21הגב לתגובה זו
- 9.בישראל 26/09/2018 15:09הגב לתגובה זווגם פוליטיקאים שמתערבים בצורה ברוטאלית בחברות . מעניין למה יחימוביץ ירדה למחתרת ביחד עם הגמדה שקיבלה ג'וב לכל החיים וביחד עם רוזנטל בעל הדירות בגבעתיים. חושבים שנשכח את דמעות האושר של יחימוביץ בהחלטת בג"ץ על הגז ואת שפיר עם רשם השכירויות כי היא שכרה דירה ומיררו לה את החיים לדבריה בטח ראו מיד מי הנודניקית . גם סאדם חוסיין התנקם בחברי הילדות שלו שלעגו לו כשהיה קטן והרג אותם. אז בגלל שהיא מתוסבכת צריך רשם שכירויות עוד ג'וב למקורבים . ורוזנטל בעל הדירות שהגיש בג"ץ נגד מס דירה שלישית. ולא שכחנו את לפיד שלא מכר את כיל בשיא והצטלם עם יחימוביץ עם הפועלים הפתאים.
- 8.ונראה. המכפילים כבר מנופחים מעל הראש. (ל"ת)נצלם את ההמלצה 26/09/2018 14:35הגב לתגובה זו
- 7.אש 26/09/2018 14:28הגב לתגובה זויתכן ומה שנכתב נכון, יתכן ולא. מה שבטוח שלפסגות ושאר בתי ההשקעות יש אינטרס ברור שהלקוחות ישארו בפנים וימשיכו לשלם עמלות.
- 6.רינת 26/09/2018 13:54הגב לתגובה זועקום או לא.....שוק הדירות בארה"ב כבר נמצא בנסיגה וייקח אותו מעגלים מעגלים הריבית כבר תעשה את העבודה שם וגם פה... אם טראמפ ימשיך במלחמת הסחר יהיו הרבה נפגעים בכל העולם
- 5.רועי 26/09/2018 13:27הגב לתגובה זולמכור הכל עכשיו. שינוי הכיוון יהיה מהיר.
- 4.אסף 26/09/2018 12:55הגב לתגובה זומכפילי 300 חחחח פסגות גורמים לאופוריה וזה טוב כי כבר חודש מביאים בלוני חמצן לנסדק חולה סופני שרק מנשימים
- 3.ribas 26/09/2018 12:38הגב לתגובה זואלה המילים שאמרו בשנת 2008
- 2.שימו לב 26/09/2018 12:23הגב לתגובה זופסגות/ אלדד תמיר/סטפק ממיטב,כולם דוחפים למניות.מסקנה .....זה הזמן לברוח.
- 1.אתם רוצים להגיד שאתם מנהלים כספי אנשים? (ל"ת)למר/גברת פסגות 26/09/2018 12:21הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
7 # צרפת
תקציב ביטחון: כ-75 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: כ-2%
כוח אדם משוער: כ-268,000 חיילים פעילים
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.