ראיון

"האתגר הגדול יהיה איך לקצר את לוחות הזמנים של הקו הסגול"

בנת"ע טוענים כי הפרויקט יפתח ב-2026. שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה מסביר בראיון לביזפורטל כי ייקח לפחות 5 שנים (כלומר לא לפני 2027) - אך טוען כי ייתכן שלוח הזמנים יקוצר: "מאמינים שזה אפשרי". לינדנר מפרט מה יהיו עלויות הקמת הקו הסגול, מה זה אומר שהיקף הפרויקט מוערך ב-9.2 מיליארד שקל ואיך ישפיע הפרויקט על התוצאות? "יהיה קל יותר לבצע את הקו הסגול מאשר הירוק, כי הוא לא עובר בתוך הערים" - זאת בניגוד לקו הירוק של אלקטרה
נתנאל אריאל | (2)

מניית שפיר הנדסה -2.49% זינקה על רקע הזכייה בפרויקט הקו הסגול. פרויקט של 9.2 מיליארד שקל ל-25 שנה (חלקה בו - 50%) משמעותי עבורה, למרות ששפיר הפכה לקבוצת תשתיות גדולה שמשתרעת על כל תתי הסגמנטים בתחום. היקף הפעילות השנתי שלה מתקרב ל-4 מיליארד כשהרווחיות הגולמית נעה בין 15% ל-20%. שוויה בבורסה כ-11 מיליארד שקל. "הזכייה בהקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה היא זכייה מאוד משמעותית עבורנו. כשאנחנו מדברים על 9.2 מיליארד שקל הכוונה היא להיקף הפרויקט ולא להכנסות. היקף פירושו כמה יעלה להקים, לתפעל ולתכנן. מדובר על פרויקט זכיינות ולא בפרויקט חד פעמי לתקופה קצרה" כך אומר שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, בראיון לביזפורטל, לאחר זכיית החברה במרכז של נת"ע להקמת הקו הסגול בגוש דן, יחד עם החברה הספרדית CAF. במקביל, אלקטרה -0.9%  אלסטום ודן, במרכז להקמת הקו הירוק.

הסיבה ששתי חברות שונות זכו במרכזים להקמת הקווים היא שהמכרז לא איפשר לאותה חברה לזכות בשני הקווים. על פי תנאי המכרז, זכו החברות שהציעו את ההצעות הזולות ביותר. כאשר אם אותה חברה הייתה אמורה לזכות בשני המכרזים אז החברה עם ההצעה השניה הוכרזה בתור הזוכה בקו השני.

הקו הסגול עתיד לנסוע ייסע מקריית אונו ויהוד למרכז תל אביב, דרך אוניברסיטת בר אילן, בית החולים שיבא, ושוק הכרמל. אורך הקו כ-27 ק"מ במפלס הקרקע, והוא יכלול 45 תחנות.

בנת"ע צופים כי הוא יתחיל לפעול ב-2026, אבל לינדנר כלל לא בטוח: "מוקדם עדיין לומר מתי הקו יתחיל לפעול, אבל הצפי הוא לכל הפחות עוד 5 שנים מהיום. לשפיר יש ניסיון מאוד מוצלח בקיצור לוחות זמנים של פרויקטים הכי גדולים ומורכבים בארץ, האתגר הגדול בפרויקט מורכב כזה להקדים משמעותית את לוחות הזמנים. אנחנו מאמינים שזה אפשרי בשיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים".

מה בעצם היתרון של הקו הסגול מבחינתכם ביחס לקו הירוק?

לינדנר: "היתרון של הקו הסגול זה שהוא נמצא פחות בתווך עירוני צפוף, בניגוד לקו הירוק (שבו זכתה אלקטרה. נ"א) שחוצה את הערים, כך שיהיה לנו יותר קל לבצע אותו ויותר קל לעבוד. הקו הסגול גם קצר יותר".

אתם מדברים על היקף הכנסות של 9.2 מיליארד, כמה יעלה לכם להקים אותו?

לינדנר: "אנחנו מעריכים את העלויות ב-4.5-5 מיליארד שקל, כאשר היתרה היא החלק של המימון והתחזוקה. מאחר שאנחנו 50% בפרויקט (יחד עם החברה הספרדית CAF. נ"א) גם חצי מהעלויות ומנגד חצי מההכנסות הן שלנו".

כמה הכנסות בפועל תקבלו?

לינדנר: "מדובר על פרויקט זכיינות ולכן מורכב לחלק את זה לרמה כזו של הכנסות. קודם כל נקבל מהמדינה מענק הקמה של 2.2 מיליארד שקל ובהמשך גם נמשיך לקבל כסף עבור ההקמה, התפעול והזכיינות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בעצם צריך לחלק את ההכנסות לשלושה תחומים ואנחנו נכיר בהם בסעיפים השונים לאורך התקופה. בהתחלה נכיר בהכנסות במגזר התשתיות, אחר כך במגזר הזכיינות והמשמעות היא הכנסה פיננסית. במקביל להכרה בהכנסות במגזר התשתיות כקבלן אנחנו נכיר בהוצאות על ההקמה. בשנים שאחר כך נקבל את ההכנסות כהכנסות של הזכיין".

אז ההכרה בהכנסות לא תהיה ליניארית מן הסתם לאורך השנים?

לינדנר: "נכון. מדובר על פרויקט לאורך 25 שנה. חלק יהיה עכשיו בהקמה במהלך 4 השנים הקרובות, אחרי הסגירה הפיננסית שאנחנו צריכים לבצע ב-12 החודשים הקרובים, והיתרה תתקבל לאורך 20 שנה".

איך יבוא לידי ביטוי המענק של ה-2.2 מיליארד שקל מצד המדינה?

לינדנר: "מדובר במענק תזרימי, ולכן הוא לא רלוונטי מבחינת הדוחות הכספיים. אנחנו נכיר בהכנסות מהמדינה לאורך התקופה, כאשר המטרה היא שההכנסות הללו יסייעו לנו להשיג עלויות מימון נמוכות יותר. כנגד ההשתתפות של המדינה בעלויות ההקמה אנחנו נוכל לפרוע חלק מההלוואות שנצטרך לקחת מהבנקים. השילוב בין יזמות פרטית של אדם פרטי שמקים את הפרויקט ובין המימון מצד המדינה עוזר למימון הפרויקט לאורך שנים".

מה הרווחיות הצפויה בפרויקט?

לינדנר: "זה לא נתון שאנחנו מפרסמים. אבל כפי שאמרתי קודם, הרווחיות תתחלק בין מגזרי התשתיות, התפעולי, התחזוקה והמימון. יש רווח כקבלן הקמה, רווח אחר כחברת תחזוקה וגם כזכיין על ההון שאתה משקיע".

ניתן לשער בהערכה גסה כי מדובר על רווחיות קרובה לזו שלשפיר יש בפרויקטים אחרים, כלומר הדוחות הכספיים אמורים להיות משקפים. הרווחיות הגולמית של שפיר נעה בין 15% ל-20%. 

ברור לגמרי שהרווחיות לא תהיה 50%, אבל מנגד אם היא הייתה 2% לא הייתם נכנסים?

לינדנר: "נכון. אבל אני לא יכול להתייחס מעבר לכך".

כמה חוזים מהסוג הזה יש לכם?

לינדנר: "אנחנו מקימים גם את הקו האדום והירוק בירושלים. שם יש לנו גם את התפעול, בניגוד לכאן שזה ילך לחברה אחרת, שטרם נבחרה".

האם אתם מתמודדים על חוזים נוספים?

לינדנר: "על הקו הכחול בירושלים". 

מדובר בקו שצפוי לקום בירושלים ולחצות אותה מרמות בצפון, דרך מרכז העיר, לכיוון מתחם התחנה הראשונה, תלפיות, וגילה. הוא צפוי להיות הקו השלישי בירושלים, באורך של 31 קילומטרים, ועם 53 תחנות, כולל 3 תחנות מתחת לקרקע.

שפיר הנדסה נסחרת בשער של 30.75 שקל למניה, ולפי שווי שוק של 10.98 מיליארד שקל. מניית החברה עלתה ב-31.9% ב-12 החודשים האחרונים ו-275% ב-5 השנים האחרונות.

כך נראה גרף המניה:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שפיר 02/02/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
    בלעבוד מהר ולהשיג עוד הרבה כסף מתביעות משפטיות.... תראו שהם ירוויחו מעבר למה שהבחור אמר
  • 1.
    חנית ורד 02/02/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    מדהים שאף אחד לא שאל את האיש מה בקשר לפיצויים לנפגעים: עסקים ומסחר שנסגרים זמנית או מתחסלים לגמרי בגלל התמשכות העבודות. דיירים בבתים סמוכים שערך דירותיהם יורד בגלל תנודות קרקע או בגלל מיפגעים מן העבודות: זיהום אוויר, רעש וכו'. כל הכתבה נסובה רק סביב הפופיק של חברת שפיר. האנשים, האזרחים הנפגעים - נמחקו. לא מעניינים! תעודת עניות לעתון ולחברת שפיר ביחד!
אילן רביב
צילום: רמי זרנגר
דוחות

החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

מיטב השקעות הייתה מתחת לרדאר במשך שנים עד שהגאות בבנקים זלגה גם אליה והיא הפכה למניה הכי טובה בבורסה כשהיא "פותחת מבערים" ועושה כ-830% בשנתיים - אבל במיטב מכוונים אפילו יותר גבוה - המנכ"ל אילן רביב: "שוקלים את הכדאיות בכניסה לתחום עם רישיון בנק קטן" - דוחות מיטב השקעות לרבעון השני

מנדי הניג |

בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.

החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.

בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש. 

מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).


הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד

עיקרי התוצאות

מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

הבנקים ירדו 2%, ארית עלתה 3%, אנלייבקס צנחה 24%

מערכת ביזפורטל |

ירידות בבנקים. הנדנדה נמשכת , אתמול הם עלו 2% והיום הם יורדים ב-2%. אצל ארית עסקים כמעט כרגיל - עליות, המניה בשיא של 38 שקלים, אחרי עלייה של 3%. השווי נושק ל-4 מיליארד שקל. 

    



קרן העושר הנורבגית מודיעה כי היא חיסלה את ההחזקות שלה בשש חברות ישראליות נוספות - הטענה הפעם היא מעורבות בפעילות מעבר לקו הירוק. המכירות מצטרפות למהלך קודם של מכירת החזקות ב-17 חברות ישראליות אחרות, כך שבתוך כחודשיים הוסטו השקעות בהיקף כולל מוערך של כ-400 מיליון דולר. בשלב זה הקרן לא חושפת את שמות החברות הנוספות, והיא ציינה כי תפרסם אותם רק עם השלמת המכירה. לפי ההודעה, ההחלטות מתקבלות על ידי ועדת האתיקה של הקרן, אשר מבצעת בחינה מחודשת של כלל השקעותיה בישראל, בין היתר לבקשת ממשלת נורבגיה. עוד מציינת הקרן הנורבגית כי ההחמרה בעמדות שלה נובעת מההסלמה בעימות הישראלי-פלסטיני ומהתרחבות הלחימה בעזה.


״עם כלביא״ פגע בגולף פעמיים. בהתחלה זה היה מהכיוון הברור - המערכה מול איראן שיתקה את המשק ל-12 ימים, סגרה את הלקוחות בבתים והשאירה את החנויות ריקות. אפילו הפעילות באונליין לא הצליחה לפצות על הפגיעה ולתמוך בשורת הרווח. ואז עם סיום המבצע וזינוק השקל הגיעה המכה השנייה. השקל שזינק מול הדולר אמור היה להיטיב עם היבואנים, אבל במקרה של גולף הוא הפך לבומרנג: הוצאות הגידור תפחו והגיעו ל־17 מיליון שקל, לעומת 5 מיליון בלבד בתקופה המקבילה אשתקד - ״עם כלביא״ פגע בגולף פעמיים: המלחמה והדולר שחקו את הרווח ב-80%. עם פרסום התוצאות גולף גם מדווחת על על הסכם זיכיון בלעדי עם חברת סבון גלובל להפעלת החנויות ואתר האינטרנט של הרשת בישראל - הסוף לסאגה: קבוצת גולף תפעיל את רשת סבון בישראל תמורת 6.5 מיליון שקל. המניה מגיבה לתוצאות בירידה של עד 6%.


אנלייבקס תרפיוטיקס אנלייבקס -24.1%    - מפרסמת תוצאות חיוביות מניסוי קליני שנמשך שלושה חודשים, ובחן את הטיפול הניסיוני Allocetra בחולים שסובלים מדלקת מפרקים ניוונית מתקדמת בברך. מדובר בניסוי בשלב מוקדם יחסית (שלב IIa), שבוצע בצורה מבוקרת ומדוקדקת - חלק מהמטופלים קיבלו את התרופה וחלק קיבלו פלסבו, מבלי לדעת מי קיבל מה. התוצאות הראו שהתרופה עשויה להיות בטוחה ויעילה. מנכ"ל החברה, ד"ר אורן הרשקוביץ, ציין, ״אנו מאמינים שהתוצאות הללו מספקות אינדיקציה ברורה לכך ש- Allocetra™ עשויה להפוך לטיפול חדשני, בטוח ויעיל בדלקת מפרקית של הברך, שוק צומח עם ללא מענה טיפולי רפואי הולם."

המניה הגיבה בחיוב בזינוק של 10% ובמחזור של יותר מ-2 מיליון שקל עם פרסום ההודעה אבל בהמשך היא מחקה את העליות ועברה לירידות חדות של עד 20% - ככל הנראה המשקיעים סקפטים לגבי המשך התהליך בשוק התרופות הבלתי-צפוי - מתחילת החודש המניה עלתה ב־20%, בשנה האחרונה היא הוסיפה 48%, וב־12 החודשים האחרונים רשמה תשואה מצטברת של 32.18%. שווי השוק של אנלייבקס עומד כעת על כ־151 מיליון שקל.