לי-אור אברבך מונה לעורך 'פירמה' - ימשיך לשמש ככתב התקשורת של 'גלובס'
העיתונאי לי-אור אברבך מונה לעורך ירחון התקשורת 'פירמה' של 'גלובס', כמה ימים לאחר
בשנה ו-3 החודשים האחרונים היה אברבך (31) כתב המדיה של גלובס וכתב גם עבור מגזין המדיה, השיווק והפרסום של 'גלובס', 'פירמה'.
כאמור, אברבך יחליף בתפקיד את דנון, שסיים את דרכו בגלובס לאחר כמעט שנתיים. בחודש האחרון היה דנון בחופשה מגלובס לאחר שהחל לערוך את 'אולפן לילה' של 'רשת' בערוץ 2 וערך ופיתח תכנית קומית לילית לזכיינית השנייה של הערוץ - 'קשת'. את מגזין 'פירמה' עם דירוג 100 המשפיעים, שפורסם לפני כשבועיים, דנון כבר לא ערך. אברבך יעבוד תחת העורכת האחראית של 'גלובס הערב' ו'פירמה', לילך סיגן.
- 32.לי-אור יביא את האור לפירמה (ל"ת)רחל 12/01/2011 19:50הגב לתגובה זו
- 31.מה ההבדל בין אברבך לדוברת הרשות? שניהם יחצנים של שקלאר! (ל"ת)אתי 12/01/2011 17:27הגב לתגובה זו
- 30.תשובה ל 19 הקרסוליים של אברבך כל כךננמוכיםהשכל גמד מגיע אליהם בקלות וחוץ מזה הוא כתב החצר של שקלאר ולא עיתונאי אמיתי. כתב חצר! נקודה!!!!!! (ל"ת)כתבלבי 12/01/2011 17:26הגב לתגובה זו
- 29.מוכשר ומסור מאין כמוהו (ל"ת)עבדתי איתו 12/01/2011 10:27הגב לתגובה זו
- 28.גאה בך לי-אורי איש יקר אתה (ל"ת)גליה 12/01/2011 09:30הגב לתגובה זו
- 27.מס' 19 הישראלי המכוער 12/01/2011 09:20הגב לתגובה זוהיית מת להגיע לקרסוליים של לי-אור
- 26.12/01/2011 09:17הגב לתגובה זומלחמתך אבודה מראש, התפקיד הזה קטן על לי-אור והוא עוד יגיע הרבה יותר רחוק אנשים עלובים כמוך תמיד ישארו במשבצת הקטנה שלהם- לא יעזור לך כלום!!!!
- 25.סוף סוף ! בחירה נבונה, לי-אור עלה והצלח ! (ל"ת)הללויה 12/01/2011 09:13הגב לתגובה זו
- 24.מס' 19- נראה שאתה בעצמך בלחץ, מעניין למה? (ל"ת)12/01/2011 09:12הגב לתגובה זו
- 23.מעריצה של לי-אור 12/01/2011 09:05הגב לתגובה זולי-אור התותח
- 22.ימותו הקנאים 12/01/2011 09:01הגב לתגובה זוכואב לפרגן הא? טוקבקיסט קטן, משועמם ומתלהם שלמד מושג כמו כתב החצר ולא מפסיק להשתמש בו לי-אור מאד מוערך בתעשייה על אפך וחמתך
- 21.נו באמת פישמן השתגעת????לא חבל על הכסף (ל"ת)עובד 12/01/2011 02:35הגב לתגובה זו
- 20.אחד שיודע 11/01/2011 23:55הגב לתגובה זואברבך זה בזיון. זאת לא עיתונות.
- 19.לי-אור בלחץ? בצדק! כותב טוקבקים שמהללים את עצמו? זה שקוף!! לא כדאי שאת הזמן הוא יקדיש להיות עיתונאי ולא כתב חצר? מה דעתך? (ל"ת)כתבלב לא יעזור לך גם אם תשלח מליון טוקבקים אתה כתב 11/01/2011 20:53הגב לתגובה זו
- 18.לי-אור - אין ולא יהיו אנשים טובים כמוך ! (ל"ת)אחת שיודעת 11/01/2011 19:52הגב לתגובה זו
- 17.בהצלחה לי-אור! אין ראוי ממך (ל"ת)גל 11/01/2011 19:16הגב לתגובה זו
- 16.ליה 11/01/2011 19:15הגב לתגובה זומי אלו ליצני החצר אם לא אלו שמסתתרים מאחורי שמות בדויים... לא מכירה בן אדם יותר מתאים לתפקיד ואיכותי כמו לי-אור אברבך ה-1 !
- 15.לי-אור כתב חצר. נקודה (ל"ת)קולגות היום וקולגות לשעבר 11/01/2011 13:36הגב לתגובה זו
- 14.איזו בדיחה? לי-אור אברבך הוא אחד העיתונאים הגדולים? מה הוא עשה בחיו בעיתונות חוץ מלהיות כתב החצר של שקלאר? האיש מחמיא לעצמו בטוקבקים. הוא לא ערך יום אחד בחייו! שיקול דעת מוטעה של גלובס (ל"ת)אברבך בושה למקצוע! כתב חצר עלוב! 11/01/2011 12:49הגב לתגובה זו
- 13.קולגה לשעבר 11/01/2011 12:39הגב לתגובה זוליאור אברבך הוא אחד מהעיתונאים הגדולים כיום בעיתונות. חבל שאנשים לא יודעים לפרגן.
- 12.יהונתן 11/01/2011 11:56הגב לתגובה זוולכל המלעיזים פה, אני חייב להגיד, שזה הכתב היחידי שיצא לי לעבוד איתו שהוא נטול פניות, ענייני, ישר ובעל ידע מקיף. ממש לא כתב חצר, כנראה הוא לא לוקח מכם אייטמים לא ראויים לעומת אחרים שעושים זאת בלי בעיה.
- 11.ברשות השידור קוראים לו כתבלב החצר הביזנטית (ל"ת)חיימון 10/01/2011 23:04הגב לתגובה זו
- 10.רוני רוממה 10/01/2011 22:55הגב לתגובה זוהעובדים ברשות השידור לא יתנו לו לעולם סיפור. לא סומכים עליו שהוא לא ימכור אותך להנהלה. רק אלכס כץ. הגון. ישר דיסקרטי ונועז שמוביל את התחום ובגדול. ליאור אברבך רכיכה. משרת חצר של שקלאר ושקד שאין בו אמון.
- 9.שמעתם פעם על המושג עיתונאי חצר? זה האיש! (ל"ת)מלקק התחת ההחצר של שקלאר 10/01/2011 22:48הגב לתגובה זו
- 8.הוא עיתונאי? הוא בעיקר משרת! ועוד את מי? צריך מאד להישמר מפניו. נקודה (ל"ת)לקקן! 10/01/2011 20:46הגב לתגובה זו
- 7.צריך להזהר מהאיש הוא בעיתי, פטפטן שלא שומר על מקורותיו. רכיכה! (ל"ת)זהירות האיש מסוכן 10/01/2011 19:28הגב לתגובה זו
- 6.שטרית 10/01/2011 18:59הגב לתגובה זולא אחת חושף שלא במודע את המקורות שלו. למרות זאת מדובר בעיתונאי טוב
- 5.ליאור אברבך הוא משרת של שקלאר! מסוכן מאד להעביר לו חומר!!! הוא משרת לא דיסקרטי!!! אמינות אצלו אפילו לא אופציה. כותב מבלי לבדוק יסודית (ל"ת)המשרת של שקלאר עכשיו גם עורך? 10/01/2011 18:50הגב לתגובה זו
- 4.ליאור אתה תותח 10/01/2011 18:31הגב לתגובה זובהצלחה
- 3.שושקה 10/01/2011 15:14הגב לתגובה זובשתי משרות. מאוד משתלם. בהצלחה עם להטוטי הקרקס.
- 2.מה שלומך אופירה? (ל"ת)שימי 10/01/2011 15:07הגב לתגובה זו
- 1.פרסום ראשון! (ל"ת)אופירה אסייג 10/01/2011 14:45הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
