אנשי האקדמיה נגד הרפורמה במקרקעין: "תאפשר צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים"
בימים אלה דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק, שעניינה רפורמה במקרקעי ישראל. היום (יום א') שלחו אנשי אקדמיה מכתב מחאה לראש הממשלה כנגד "ההליך הפגום והאנטי דמוקרטי באמצעותו מנסה הממשלה להעביר את אחת הרפורמות החשובות ביותר בתולדות מדינת ישראל בחקיקה חפוזה, שאינה מאפשרת דיון ציבורי אמיתי".
כשני תריסר פרופסורים חתומים על העצומה לממשלת ישראל, כולל ד"ר סנדי (אלכסנדר) קדר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; פרופ' דני רבינוביץ, מבי"ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' מיכל גרין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון; ופרופ' משה קול מהחוג לאקולוגיה באוניברסיטה העברית.
לדבריהם, "הרפורמה המוצעת צפויה לשנות באופן מהותי את מדיניות המקרקעין בישראל ואת אושיות החברה הישראלית. מתפיסה אידיאולוגית חברתית הרואה בקרקע משאב לדורות מציעה הרפורמה מעבר לתפיסה ניאו-ליברלית הרואה בקרקע מוצר כלכלי, שמטרתו הבלעדית הינה הפקת רווח לבעליו".
אנשי האקדמיה מוסיפים, כי "למעשה, מציעה הרפורמה חלוקה חדשה של עושר בחברה תוך שהיא פותחת פתח לאפשרות של צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים בדור הנוכחי. יש לזכור כי קרקע הינה משאב מוגבל שלא ניתן לייצר ממנו עוד. לכן, מי שמקבל בעלות בקרקע היום יהיה עשיר יותר בעתיד, בעוד שהיכולת של הדורות הבאים ליהנות ממשאב הקרקע תוגבל".
הקבוצה דורשת "דיון ציבורי מעמיק ושקוף שאינו יכול להתגבש במחטף בהליך חקיקה מזורז. אמנם, הפרק שמתייחס להצעת הרפורמה פוצל מחוק ההסדרים, אולם בשלב זה נראה כי הפיצול הינו מלאכותי בלבד וקצב הדיונים בכנסת מותאם ללוח הזמנים הקצר של חקיקת חוק ההסדרים".
לדבריהם, הרפורמה המוצעת פוגעת במשטר החוקתי של מדינת ישראל, שכן משמעותה בפועל היא ביטול חוק יסוד באמצעות חוק רגיל. למעשה, מאפשרת הרפורמה הפרטה גורפת של המקרקעין, בניגוד לקבוע בחוק יסוד: מקרקעי ישראל. "חוק יסוד: מקרקעי ישראל אוסר על העברת בעלות במקרקעי ישראל, אלא בסוגי מקרקעין וסוגי עסקאות שנקבעו בחוק. כיום חוק מקרקעי ישראל מתיר העברת בעלות בקרקע עירונית עד 200 אלף דונמים. הרפורמה, מגדילה את המגבלה באופן משמעותי ומכפילה אותה בפי 4 ללא שום נימוק ולא בדיקה של כמה דונם הועברו בפועל בבעלות מתוך המגבלה הקיימת. בכך בעצם הרפורמה מעקרת מתוכן את חוק היסוד".
במכתבם, מונים חברי האקדמיה מספר רב של נימוקים נגד הרפורמה וההליך החקיקתי. לסיכום, הם "קוראים לראש הממשלה, חברי הממשלה וחברי הכנסת, לשוב ולשקול את מידת רצינותה של הרפורמה המוצעת במקרקעי ישראל, ולאפשר קיום הליך חקיקה תקין, אשר יכלול הזדמנות ראויה למכלול הציבור הישראלי להביע עמדתו בהקשר לשינוי החוקתי המוצע במהותו וניהולו של המשאב הציבורי הקרקעי".
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

ראש ממשלת ספרד נגד ישראל, מה חושב ראש ממשלה קודם ומה חושב העם הספרדי?
פדרו סאנצ'ז מוביל מתקפה דיפלומטית חסרת תקדים נגד ישראל, מאיים באמברגו צבאי ומכנה את המלחמה בעזה "ג'נוסייד" - בעוד יריביו מזהירים שהוא מסכן את ביטחון ספרד למען קולות של מהגרים; האטם הוא עושה את זה בשביל רווח פוליטי?
פדרו סאנצ'ס, ראש ממשלת ספרד מאז 2018, בנה את עצמו כפוליטיקאי פרגמטי שיודע לנווט בין קואליציות מורכבות. בן 52, בוגר כלכלה שהחל את דרכו כצעיר שאפתן במפלגה הסוציאליסטית (PSOE), סאנצ'ז נחשב היה למתון שמנסה לגשר בין זרמים שונים. המפנה החד בגישתו לישראל החל באוקטובר 2023, כשהמלחמה בעזה פרצה, והפך לקמפיין שיטתי שמטרתו בין היתר לצבור תמיכה פוליטית ביתית על חשבון יחסי ספרד עם ישראל.
"ג'נוסייד", "טבח" ואיומים צבאיים: הלשון החדה של מדריד
מאז תחילת המלחמה, סאנצ'ז לא נמנע מהצהרות עזות שחוצות את הגבולות הדיפלומטיים המקובלים. הוא האשים את ישראל ב"מחיקת עם חסר הגנה", כינה את פעולותיה "טבח" וטען שמדובר ב"ג'נוסייד". אלו לא היו פליטות פה - אלא מהלך מחושב שהגיע לשיאו בתשעה צעדים דרסטיים שהכריז עליהם בספטמבר 2025: אמברגו נשק מלא על ישראל, איסור שימוש בנמלים ספרדיים לדלק צבאי, איסור כניסה ל"פושעי מלחמה", קריאה להחרמת ישראל מתחרויות ספורט בינלאומיות, ואפילו שליחת אוניית מלחמה להגנה על שיירת סיוע לעזה.
הקו הרשמי של ממשלתו הולך ומחריף: "ישראל אינה יכולה לסחור עם דעת הקהל שלנו תוך ביצוע פעולות כאלה", אמר בראיון לתקשורת הספרדית. ברמז מאיים שגבל באיומים אפילו גרעיניים, הוא הוסיף: "ספרד לא יכולה להפסיק את ישראל לבד כי אין לה נשק ויכולות לכך, גם לא נשק גרעיני". ישראל הגיבה בהקפאת יחסים דיפלומטיים, והאשמות ב"אנטישמיות פוליטית" החלו להטיל צל על היחסים.
התמורה הפוליטית: 82% מהספרדים תומכים באמירתו שישראל מבצעת "ג'נוסייד"
אסטרטגיית הקיטוב של סאנצ'ז נושאת פירות. סקרי דעת קהל מ-2025 מראים כי 82% מהספרדים מאמינים שישראל מבצעת "ג'נוסייד" בעזה, לפי מכון רויאל אלקנו. רק 6-16% מצדיקים את פעולות ישראל, בעוד 75% מחזיקים בדעה שלילית כללית עליה. מדובר במספרים דרמטיים שמשקפים הצלחה בעיצוב דעת קהל, אך גם סכנה לעתיד היחסים עם ישראל.
הרקע לתמיכה הרחבה בזווית הפלסטינית מובן מתוך ההיסטוריה הספרדית: ארץ שסבלה מדיכוי תחת פרנקו מזדהה טבעית עם ה"קורבן" הפלסטיני. התקשורת הספרדית מדגישה את הסבל בעזה, ערים כמו מדריד וברצלונה רואות הפגנות פרו-פלסטיניות המוניות כשבערים אלו יש המוני מהגרים. סאנצ'ז מנצל את הרגש הזה, אך הוא גם מתחשב בכוח האלקטוראלי: כ-7.5 מיליון זרים חיים בספרד - 15% מהאוכלוסייה - רבים מהם ממוצא ערבי או מוסלמי שמזדהים עמוקות עם הסבל הפלסטיני. כל הצמיחה בתושבים מגיעה מזרים. זה הימור מושכל, הימור פוליטי.