איציק קלדרון מיה דיינמיקס
צילום: יחצ
ראיון

"לא פשוט לגייס עם הערת עסק חי; נמשיך להיות חברה רזה גם אם ההוצאות יוכפלו"

מיה דיינמיקס רשמה הערת עסק חי בדוחות של 2022 וכמעט נמחקה, עד שהמנכ"ל והמייסד, איציק קלדרון, הציל אותה עם הלוואה של 1.5 מיליון שקל: "החברה הייתה צריכה כסף ומהר"; קלדרון והיו"ר יניב חברון עדיין אופטימיים: "הכלי שלנו כל כך ורסטילי שהוא יודע לתת מגוון רחב של פתרונות"
רוי שיינמן | (2)

מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס 2.75% , המפתחת כלים קלים לתחבורה על מגוון משטחים, התמזגה לשלד של גו.די.אם, שיניב חברון, יו"ר החברה כיום, שימש אז כמנכ"ל שלו, ומייד רשמה הפסד: "השווי שלו עמד על בין 53-56 מיליון שקל. מצד שני, בתוך השלד היו רק 8.5 מיליון שקל", אומר לנו חברון. ב-2022 החברה רשמה הערת עסק חי וכמעט נעלמה עד שהמנכ"ל והמייסד, איציק קלדרון, הציל אותה עם הלוואה של 1.5 מיליון שקל.

מאז המנייה מדשדשת והיא נסחרת היום לפי שווי של 98 מיליון שקל, כאשר במחצית הראשונה של 2023 (הדוחות האחרונים) היא רשמה הכנסות של 3.2 מיליון שקל עם הפסד תפעולי של 6.9 מיליון שקל ומזומנים בסך 1.2 מיליון שקל.

מניית מיה דיינמיקס בשנת 2023מניית מיה דיינמיקס בשנת 2023

החברה דיווחה לאחרונה על הסכם הפצה בארה"ב בסך כולל של 75 מיליון דולר על פני 5 שנים, כאשר מתוך הסכום כבר בוצעה הזמנה בסך 3 מיליון דולר, כאשר לצד זה גייסה עוד 900 אלף שקל מחברה אמריקאית בתמורה ל-1.15% מהמניות. שוחחנו עם קלדרון וחברון בכדי לשמוע על מצב החברה והצפי לעתיד.

איך הייתה המחצית השנייה?

"המחצית השנייה היא כנראה הפעם הראשונה שהחברה תרשום רווח גולמי.", אומר חברון. "במחצית הראשונה לא נרשם רווח גולמי מהסיבה שכל הוצאות הייצור של השנתיים האחרונות נרשמו כעלויות על 300 הכלים הראשונים שנמסרו בינואר. הכלים שנמסרו במחצית השנייה יניבו רווח גולמי. צריך לזכור שהמחצית עדיין לא לגמרי משקפת את הפעילות, היינו במחצית בתכנית קיצוצים שהלכה והתעמקה, תוך כדי שאנחנו מכינים את התשתית ליציאה גלובאלית".

"רצינו לשלוט על הכמות של הכלים על מנת שנוכל לוודא שהם אמינים ושאין תקלות", מוסיף קלדרון. "אנחנו יוצאים החוצה כשאנחנו מרגישים בטוחים במוצר".

בשנת 2022 החברה לא רשמה הכנסות ובדוחותיה רשם רואה החשבון הערת עסק חי. החברה הייתה צריכה מזומנים באופן נואש והיא לקחה הלוואה של 1.5 מיליון שקל מהמנכ"ל בריבית של 12% - סכום לא גדול, מה שרק מדגיש את הצורך הנואש במזומנים שהיה אז לחברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל החברה צריכה כסף, לא סתם היא אז לקחה את ההלוואה מאיציק

"החברה הייתה צריכה כסף ומהר", אומר חברון. "יצאנו לתכנית התייעלות, עשינו קיצוצים בשכר ובכוח אדם, הגענו למצב של מכירות, עשינו גיוס נוסף של מיליון דולר ועכשיו עשינו גיוס נוסף, שזה אמור בערך להספיק לחברה בשביל כניסה לארה"ב.

הרבה שואלים על ההפסדים ב-2022 ושואלים מתי נגיע לרווחיות", מוסיף חברון. "אבל הם לא קוראים את זה נכון - בדוחות של 2022 יש הפסד של מעל 50 מיליון שקל, החברה מעולם לא גייסה את הסכומים האלה, גייסנו סדר גודל של 18-19 מיליון שקל כך שלא היו לנו סכומים כאלה בשביל להפסיד אותם. הסיבה להפסד שרשום ב-2022 היא שכשעשינו את המיזוג עם השלד, השווי שלו עמד על בין 53-56 מיליון שקל. מצד שני, בתוך השלד היו רק 8.5 מיליון שקל. ברגע שהתבצע המיזוג הסכום הזה הלך להון העצמי והשאר נרשם כהפסד".

קלדרון וחברון מחזיקים ביחד ב-61.5% ממניות החברה, כאשר השאר מוחזק על ידי הציבור. החברה אומנם הודיעה על גיוס של 900 אלף שקל מחברה אמריקאית בתמורה ל-1.15% מהמניות, אבל החברה עדיין לא הביאה משקיע או שותף גדול.

במקום לגייס כספים שמספיקים בערך, למה לא להביא משקיע/שותף גדול?

"לא כזה פשוט לגייס בתור חברה עם הערת עסק חי", אומר חברון. "אנשים רוצים לראות את החברה מוכרת ומתקדמת, וחלק מהמשקיעים הגדולים בכלל לא מתעניינים בהשקעה בחברות מתחת לשווי מסוים, והן גם רוצות לראות רווחיות לאורך זמן. זה קל להגיד 'למה לא להביא משקיע גדול', אבל זה לא פשוט. חוץ מזה צריך לזכור שהחברה גייסה מה שהיא הייתה צריכה והיא מוכרת - יש לה מוצר ועכשיו צריך להסתכל בדוחות מה ההוצאות ומתי היא תגיע לאיזון".

מי הקהל יעד שלכם?

"הכלי שלנו כל כך ורסטילי שהוא יודע לתת מגוון רחב של פתרונות", אומר קלדרון. "לדוגמא, הוא יכול לתת מענה לכוחות כמו איחוד הצלה או מד"א, הוא יכול להיות כלי ביטחון כמו שהוא נמצא בביה"ח תל השומר, הוא יודע להיות כלי לעולם החקלאות, אבל השוק העיקרי שאנחנו בונים עליו הוא שוק האקסטרים והיישובים הלא עירוניים באמריקה. אלה בד"כ אזורים בהם התשתיות מאוד גרועות, ושם הכלי שלנו יודע לתת מענה".

"אם אתה יוצא לשטח לקמפינג או לדייג למשל ואתה מחפש כלי שתוכל לנסוע איתו, אתה יכול לקנות טרקטורון או RZR לצורך העניין, אבל אתה יכול לקנות גם מיה שאתה פשוט שם אותו בבגאז' ונוסע", מוסיף חברון. "אם אתה גר בפרבר בארה"ב ואתה רוצה כלי קל שיהיה לך לניידות, אתה עולה על המיה ונוסע. בנוסף הכלי גם יכול להגיע לתחומים אחרים כמו מגרשי גולף, שליחויות, תיירות ועוד הרבה שימושים שכנראה עוד לא העלינו על הדעת".

MIA Four; קרדיט: יח

MIA Four; קרדיט: יח"צ

מה אסטרטגית הצמיחה שלכם?

"כשלקוח מזמין כלי של מיה הוא רוצה אותו מהר, וזה אומר שאנחנו צריכים הרבה מאוד כסף בשביל מלאים", אומר חברון. "אנחנו הבנו את זה וזו אחת הסיבות שהחלטנו שבמקום שאנחנו נעשה הכל בעצמינו, נחפש מפיצים גלובאליים שיש להם את היכולות ואת המשאבים הכספיים בשביל לקחת הרבה מאוד מההוצאות והסיכונים, כמו ניהול מלאי, עלויות שירות, עלויות מכירות, ביטוחים וכו'. ככה אנחנו יכולים להתרכז בלפתח את המוצר הכי טוב ולקדם את הטכנולוגיה שלנו".

איפה אתם רואים את החברה בעוד שנה ובעוד 5 שנים? כמה תצמחו כל שנה?

"עדיין אין לנו תכניות גדולות מבחינת הצמיחה כי אנחנו עדיין לומדים אותה", אומר חברון. "אבל אפשר לראות את ההסכם האחרון שפרסמנו עם הכמויות המינימליות אותן המפיץ ירכוש, ואפשר להבין שאנחנו כנראה לא נעצור בארה"ב, למרות שהיא יעד מאוד מרכזי שלנו. אני חושב שזה עדיין שלב מוקדם לתת תחזיות קדימה לגבי הצמיחה".

"אנחנו מאוד עם רגליים על הקרקע", מוסיף קלדרון. "אנחנו רואים מה קורה בעולם, אנחנו מבינים שישראל בסיטואציה לא פשוטה ולא רוצים לספר חלומות".

אז מה החזון שלכם לעוד 5 שנים?

"החלום שלנו זה להיות הטסלה של עולם הכלים הקלים, לפתוח שווקים חדשים, טכנולוגיות חדשות, ולהיות שחקן משמעותי בתחום", אומר קלדרון.

"אם נכנסים לפרופילים שלנו ברשתות החברתיות אפשר לראות כל מיני קונספטים לשימוש בטכנולוגיה שלנו", מוסיף חברון. "חלק מהקונספטים האלה יגיעו למוצרים - יש לנו עוד הרבה מאוד רעיונות, ולכן אני מאמין שבעוד 5 שנים מיה תוציא עוד לפחות פרויקט אחד, אם לא יותר מזה, כאשר המטרה שלנו היא להיות במקום של פיתוח וייצור. יש לנו כוונות להגיע להרבה מאוד סגמנטים וביניהם גם הסגמנט הצבאי. אנשים מרימים גבה בכל פעם שאנחנו מדברים על דברים כאלה כי אנחנו חברה מאוד רזה שלא מכניסה ים כסף, אבל כל פרויקט כזה שיקרום עור וגידים יקבל את מלוא תשומת הלב, צוות חדש, וגיוס ייעודי. מיה היא חברה מאוד רזה והיא תמשיך להיות רזה, גם אם היא תכפיל את ההוצאות שלה. לא סתם אנחנו מנסים להתקשר עם מפיצים גדולים שיתקשרו עם הקמעונאים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רון 12/01/2024 02:31
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יש לחברה הזו סיכוי מצוין להפוך להצלחה ולהגיע לשוויים גבוהים בהרבה
  • 1.
    נראה עסק מדהים (ל"ת)
    בהצלחה 11/01/2024 17:10
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

משה נור
צילום: צילום מסך, אתר החברה

בדרך להכנסות ראשונות? נור אינק בעסקה של 12 מיליון דולר

נור אינק הודיעה על חתימת מזכר הבנות אסטרטגי עם חברת DCC Print Vision , שעוסקת בהדפסה על טקסטיל, שבמסגרתו התחיבה החברה לרכוש מנור דיו בהיקף מינימלי של 12 מיליון דולר, בתמורה תקבל DCC תקבל בלעדיות להפצת מוצרי הדיו בטכנולוגיית DTF של נור אינק בכל יבשת אמריקה; האם החברה תתחיל לייצר הכנסות משמעותיות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה נור

נור אינק נור 12.99%  , שעוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות, הודיעה על חתימת מזכר הבנות אסטרטגי עם חברת DCC Print Vision ההודית שעוסקת בהדפסה על טקסטיל, שבמסגרתו התחיבה החברה לרכוש מנור דיו בהיקף מינימלי של 12 מיליון דולר, בתמורה תקבל DCC תקבל בלעדיות לשלוש השנים הקרובות להפצת מוצרי הדיו בטכנולוגיית DTF של נור אינק בכל יבשת אמריקה, לרבות ארצות הברית, אמריקה הלטינית וקנדה.  בנוסף, תקים DCC חברה ייעודית להפצת מוצרי נור אינק, כאשר נור תקבל כתבי אופציה למימוש של עד 20% ממניות החברה החדשה, ללא תמורה. 

על פי הודעת החברה, ההסכם עם DCC מהווה חיזוק משמעותי לתחזיות ההכנסות של נור אינק לשנים הקרובות, ומצטרף להסכמים נוספים שנחתמו לאחרונה באירופה ובארה"ב. החברה מציינת כי מדובר בצעד אסטרטגי שמרחיב את נוכחותה הבינלאומית וממקם אותה כשחקנית גלובלית בשוק ההדפסה על טקסטיל.

לדברי מר משה נור יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה: "ההסכם עם DCC הוא מהלך אסטרטגי חשוב המרחיב את נוכחותה של נור אינק לשווקים משמעותיים ביותר בעולם. מדובר בהסכם מאוד משמעותי מבחינת ההיקף שלו והמחויבויות של השותף האמריקאי וממלא אותנו בטחון רב באיכות וביכולות של הדיו החדשני שלנו. אנו גאים לשתף פעולה עם חברה בעלת מוניטין רב וניסיון גלובלי עשיר, כדי להביא את טכנולוגיות הדיו החדשניות שלנו לשוק האמריקאי. שילוב הכוחות עם DCC צפוי להוביל את תחום ה- DTF לשלב הבא של קיימות, איכות וביצועים, ולבסס את נור כשחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית.״

במקביל להסכם החדש, נור אינק ממשיכה לקדם את פיתוח טכנולוגיית ה-DTF נטולת האבקה (Powderless), טכנולוגיה ייחודית וירוקה המייתרת את הצורך באבקת דבק בתהליך ההדפסה, הנחשבת למסוכנת ומזהמת. לדברי החברה, הטכנולוגיה נמצאת בשלב בטא מתקדם וצפויה להשקה מסחרית בקרוב. 

תקציר הפרקים הקודמים

נור היא חברה שמשקיעה הרבה יחסית במחקר, כך למשל ב-2024 הסתכמו הוצאות המו"פ ב-4.9 מיליון שקל, ירידה חדה אומנם לעומת 8.8 מיליון שקל ב-2023, אך סכום השווה למחצית מהמזומנים שהחברה שרפה באותה שנה, כשהחצי השני הלך להוצאות הנהלה וכלליות. בקופת החברה נכון לסוף השנה היו מזומנים ופקדונות בסך של כ-5.5 מיליון שקל, לא מאזן מזהיר, אבל בחודש אפריל דיווחה נור על הסכם עם חברת ההפצה "פרינט מרקט" לתקופה של לפחות 3-4 שנים שאמור להכניס כסף לחברה, מה שביום ההודעה הקפיץ את המניה ב-18%.