אריק פינטו
צילום: יח"צ

ההפרשה לחקירה בארה"ב חתכה את הרווחים בבנק הפועלים

הפרשה בגובה 922 מיליון שקל הובילה את הבנק לרשום  ברבעון הרביעי צניחה ברווח הנקי ל-97 מיליון שקל בלבד. בסיכום 2018 רשם הבנק רווח של 2.59 מיליארד שקל
נועם בראל |

בנק ה פועלים 0.57% פרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2018 כולה והציג עליה של כ-11% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ב-2017. עם זאת, הרווח הנקי של הבנק נחתך בגסות ברבעון הרביעי בהשוואה לתקופה המקבילה. 

על פי דו"חות הבנק, הכנסותיו של בנק הפועלים ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-3.61 מיליארד שקל, כאמור עליה של כ-11% לעומת הכנסות של כ-3.23 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2017, כאשר ההכנסות מריבית נטו עמדו במהלך הרבעון הרביעי של 2018 על 2.29 מיליארד שקל.

עם זאת, ובעקבות ההפרשה אותה ביצע הבנק לטובת החקירה המתנהלת במשרד המשפטים האמריקאי, נחתך הרווח הנקי של בנק הפועלים בגסות, והסתכם בכ-97 מיליון שקל בלבד לעומת כ-612 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. נזכיר כי פועלים הפריש סכום של כ-246 מיליון דולר (922 מיליון שקל) במסגרת החקירה. 

בשורה התחתונה, ולאחר קיזוז ההפרשה במסגרת החקירה בארה"ב, פועלים מסכמת את השנה עם רווח נקי של כ-2.59 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לכ-2.66 מיליארד שקל בשנת 2017, כאשר שיעור תשואת הרווח הנקי להון עצמי עמד בשנת 2018 על 7.1% בהשוואה ל-7.5% בשנת 2017. יש לציין כי במידה ולא הייתה מתקיימת ההפרשה, פועלים הייתה רושמת למעשה את הרווח הנקי הגבוה ביותר אי פעם שלה, שהיה מסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל.

יו"ר הדירקטוריון, עודד ערן: "גם השנה הבנק המשיך להפגין ביצועים עסקיים מצוינים בליבת העסקים השוטפים. על התוצאות העיבה הפרשה בגין החקירה של עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאים וכן הוצאות ניהול החקירה. אני מאמין שבכוחה של הנהלת הבנק בראשות המנכ"ל להמשיך להנהיג ולהוביל. קידום ופיתוח אישי של המנהלות והמנהלים, העובדות והעובדים, וקשר הדוק בין ההנהלה לבין ארגון העובדים הם חלק אינטגרלי וחשוב בתרבות הבנק ובהצלחתו".

 

מנכ"ל הבנק, אריק פינטו: "היעדים המרכזיים של הבנק לשנת 2019 הינם סיום חקירות המס בארה"ב, השלמת מכירט ישראכרט והשלמת מהלכי המיקוד בפעילות הבינ"ל. בטווח הארוך, התחרות האמיתית שלנו היא מול חברות הטכנולוגיה והפינטק, כגון אמזון, לא מול המערכת הבנקאית. יש ארביטראז' רגולטורי בין הגופים המפוקחים לבין הגופים הלא מפוקחים (אשראי חוץ בנקאי -ע.ס) וזה יוצר הצפה של אשראי ללקוחות בסיכון גבוה. עם זאת, רמת המינוף של לקוחות פרטיים בישראל, היא נמוכה ביחס לעולם".

בהתייחס להגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאית אמר פינטו כי "הגבלת שכר הבכירים המערכת הבנקאית בהחלט פוגעת ביכולת של הבנק לגייס טאלנטים. אפשר ללכת לעבוד בכל חברת בניה או חברה תעשייתית ולקבל שכר גבוה יותר. נוצרה כאן אנומליה לא סבירה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.