אינטרקיור: מזכרי הבנות להרחבת יכולת הייצור בישראל, אירופה וקנדה
חברת אינטרקיור -12.96% בראשותו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק המכהן כיו"ר החברה, דיווחה הבוקר (ה') על מזכרי הבנות להקמת מתקן גידול של קנאביס רפואי בישראל, הקמת מייזם משותף לייצור והפצת מוצרי קנאביס בקנדה והקמת מיזם משותף לייצור קנאביס רפואי באירופה. בנוסף, דיווחה אתמול החברה כי יו"ר דירקטוריון החברה ומנכ"ל חברת פעילות הקנאביס קנדוק המוחזקת (100%) על ידי אינטרקיור ינאמו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בנושא הקנאביס הרפואי.
מזכר הבנות להגדלת יכולת הייצור בישראל
על פי הדיווח, קנדוק נמצאת בשלבים מתקדמים להקמת מתקן ייצור קנאביס רפואי אשר יפעל בנוסף למתקנה הקיים בצפון הארץ, כך שלהערכת החברה צפוי המתקן החדש לייצר כבר השנה. לצורך כך התקשרה קנדוק עם תאגיד ישראלי אשר מחזיק שטחים חקלאיים בנגב המערבי במזכר הבנות להקמת מתקן גידול על שטח של כ-30 דונם, הכולל חממות ושטחים תפעוליים.
מזכר הבנות להגדלת יכולת הייצור בקנדה
בנוסף, דווח כי קנדוק התקשרה במסמך עקרונות עם חברה קנדית המחזיקה ברישיונות לפעילות קנאביס רפואי ונמצאת בשלבי הקמה סופיים של מתחם Indoor לייצור קנאביס רפואי בקנדה. על פי מסמך העקרונות, הצדדים יקימו מיזם משותף, אשר יוחזק 51% על ידי קנדוק ו-49% על ידי החברה הקנדית, לייצור והפצה של מוצרי קנאביס לשימוש רפואי בקנדה. לא דווח על היקפו הצפוי של המיזם המשותף.
- אחרי 6 שנים: אהוד ברק עוזב את אינטרקיור
- קשרי הון שלטון בין נתניהו ומילצ'ן - תראו מה קרה אצל אהוד ברק ואריק שרון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזכר הבנות להגדלת יכולת הייצור באירופה
עוד דווח, כי קנדוק התקשרה במזכר עקרונות עם חברה אירופאית בעלת רישיונות ומתקן גידול קנאביס רפואי במדינה באירופה. לפי מזכר העקרונות, הצדדים יקימו מיזם משותף, שווה זכויות, בכפוף לקבלת מלוא ההיתרים הנדרשים, לייצור קנאביס רפואי, במתקן הקיים של החברה האירופאית, כך שהמיזם יוכל להוציא מוצרי קנאביס רפואי לשוק כבר במהלך השנה.
יוצרים קשרים בדאבוס
אתמול בערב דיווחה אינטרקיור כי אהוד ברק, יו"ר הדירקטוריון של החברה ירואיין בראיון אישי, במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בנושא "עתיד תעשיית הקנאביס הרפואי". כמו כן, מנכ"ל קנדוק, רואי זרחיה, נבחר להיות אחד הנואמים בכנס, בנושא "חידושים בייצוא קנאביס מישראל לעולם" והצגת פעילותה של קנדוק.
הפורום הכלכלי העולמי נערך מדי שנה בדאבוס ונחשב לאחד מהכנסים הכלכליים המרכזיים בעולם, כאשר לראשונה במסגרתו יידון נושא הקנאביס הרפואי.
- 8.מזל שהפעם הוא יהרוס רק חברה, לא מפלגה או מדינה (ל"ת)רן 30/01/2019 04:02הגב לתגובה זו
- 7.עמי 28/01/2019 21:00הגב לתגובה זויש חממת גידול והכסף לא מגיע מגידול אלא מהפקה ולכן כדאי לשם טוב טוב להבדל. חבל שלא בודקים מה מתרחש בצפון קליפורניה שם מגדלים את זני הקנאביס המשובחים בעולם שמקורם מההרים הגבוהים בווזיריסטאן שם בקור גדלים הזנים המשובחים ביותר ולמרות הכל המגדלים פושטים רגל אחד אחרי השני מנטל המיסים כי בסוף כולם מחזיקים בבתים מתקן קטן לגידול קנאביס ושמו "עציץ".
- 6.מכונת היחצ 27/01/2019 00:06הגב לתגובה זוהחברה הזאת עם יח''צ מטורף פשוט אין עיתון כלכלי אחד שלא דחפו בו כתבה. תקשורת פח להאמין רק לעובדות ולא להיות זעירים מתרגילי יח''צ . מודה שאישית אני לא סובלת את אהוד ברק.
- 5.לפי דעתי תצליח בגדול וזאת רק ההתחלה (ל"ת)רמי 26/01/2019 12:08הגב לתגובה זו
- 4.שם טוב 26/01/2019 11:36הגב לתגובה זוסומך עליהם יותר (BOL). הסבלנות משתלמת.....
- 3.הסמרטוט הזה ברק רק יהרוס את החברה (ל"ת)גבאי 25/01/2019 20:45הגב לתגובה זו
- 2.ביזפורטל עושים יחסי ציבור לאינטרקיור ולברק מה קורה למה (ל"ת)ב 25/01/2019 17:43הגב לתגובה זו
- 1.קובי 24/01/2019 15:15הגב לתגובה זוסליחה מהמשקיעים, אבל מי שמורווח יפה, שיממש.נראה לי בועה .החברה מתומחרת כאילו כל פעילות הקנאביס בעולם תחת ידיה.בפועל יש לה רק את אהוד ברק.
- שט 25/01/2019 11:44הגב לתגובה זוממש כמו שמוכרים מכונית ובפרסומת מראים דוגמנית בביקיני. לאהוד ברק אין שום תרומה תיפעולית של העסק , מקסימום הוא מכיר עוד נוכלים בצערכתצ ומקשר בין כל הנוכלים (ולוקח אחוזים מעיסקת הנוכלות). בתכלס אין לחברות הקאנאביס הישראליות אין שום סיכוי להתמודד עם חברות ענק כמו פיליפ-מוריס או מרלבורו.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.25%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
