חיסכון פנסיוני פנסיה גמל
צילום: Istock

אלו השינויים שביצעו מנהלי התיקים בחודש דצמבר

על רקע ירידות השערים בשווקים, תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה הציגו את התשואות השליליות ביותר. מנהלי התיקים הקטינו חשיפה לנכסי סיכון
ערן סוקול | (2)

לאחר שמנהלי התיקים ניצלו את היציבות היחסית שנרשמה בחודש נובמבר בכדי לאסוף מניות (לכתבה המלאה), ירידות השערים שאפיינו את חודש דצמבר בשוקי ההון מסביב לעולם, השתקפו היטב בתשואות התיקים המנוהלים.

תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה הציגו את התשואות השליליות ביותר, כאשר תמונה דומה עולה מנתוני שנת 2018 בכללותה, בה התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, המרכזים את מרבית כספי החוסכים (למעלה מ-50%) רשמו תשואה שלילית של כ-3.1% לעומת תשואה שלילית של כ-2.5% בתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10%.

 

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

מנהלי התיקים הקטינו חשיפה לנכסי סיכון

על פי אומדנים שנערכו על ידי קלי פרימיום מקבוצת קלי אודות אפיקי התיקים המנוהלים הפופולאריים ביותר, אשר מרכזים את מרבית כספי החוסכים, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות, היו הגדלת רכיב האג"ח הממשלתי השקלי בתיקים המנוהלים בדצמבר בכ-11.4%, הקטנת רכיב המניות בישראל בכ-2.5% והקטנת רכיב המניות בחו"ל בכ-3.5%. בנוסף, הגדילו מנהלי התיקים את החשיפה למט"ח מרמה של כ-0.6% בחודש הקודם, לרמה של כ-0.9% בחודש דצמבר, כאשר מנגד נרשמה ירידה ברכיב המזומן (עו"ש ופקדונות).

 

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש דצמבר, היו הגדלת רכיב האג"ח הממשלתי השקלי בכ-7.8%, כנגד הקטנת רכיב האג"ח הקונצרני השקלי בכ-1.9%. בנוסף, רכיב המניות בארץ הוקטן מ-10.9% בחודש הקודם לכ-10.6% בדצמבר, מנגד להגדלת רכיב האג"ח הממשלתי צמוד המדד מ-7.4% בחודש הקודם לשיעור של כ-7.7% מהתיק בדצמבר.

 

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהשוואה לאשתקד, מנהלי התיקים בעיקר מכרו אג"ח קונצרניות שקליות

בסיכום השנה החולפת, כאשר בוחנים את התפלגות התיקים המנוהלים בדצמבר 2018 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (דצמבר 2017), השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי התיקים היה הקטנת רכיב האג"ח הקונצרניות השקליות הן בתיקים בעלי החשיפה המנייתית של עד 30% (מרמה של כ-20.9% לרמה של כ-19.6%) והן בתיקים בעלי החשיפה המנייתית של עד 20% (מרמה של כ-23.3% לרמה של כ-21%).

כנגד, בעוד מנהלי התיקים בעלי החשיפה המנייתית של עד 30% בעיקר רכשו אג"ח בחו"ל (מרמה של כ-6% לרמה של כ-6.9%), מנהלי התיקים בעלי החשיפה המנייתית של עד 20% בעיקר הגדילו את רכיב המזומן (מרמה של כ-6.3% לרמה של כ-7.1%).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בדירה גרים=קורת גג,לעומת מגורים ברחוב (ל"ת)
    בדירה גרים=קורת גג 11/01/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדד אג'יו (ל"ת)
    קישקשתא 10/01/2019 15:56
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?