דו"חות מזרחי: הרווח זינק 11.6% ב-2016 ל-1.26 מיליארד שקל

יוסי פינק | (1)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מציג הבוקר דו"חות חזקים לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה. בשורה התחתונה  הבנק הציג גידול 11.6% ברווח הנקי ל-1.26 מיליארד שקלים. ברבעון הרביעי הרווח טיפס ב-10.4% לעומת רבעון מקביל ל-265 מיליון שקלים. נציין כי האנליסט מאיר סלייטר מירושלים ברוקראז' צפה רווח של 298 מיליון שקלים ברבעון הרביעי.

הסיבה לגידול ברווחי הבנק קשורה לגידול של 4.6% בהכנסות הבנק ב-2016 לאור צמיחה בהיקפי הפעילות, למרות ההשפעות של סביבת ריבית ואינפלציה נמוכות והוראות רגולטוריות שונות, בעיקר בתחום העמלות. בתוך כך, הבנק שמר על רמת ההוצאות התפעוליות.

האשראי לציבור הגיע לכ-171.3 מיליארד שקלים, גידול של 7.6%. כלל פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-178.3 מיליארד שקלים - עלייה של 9.8% לעומת התקופה המקבילה. כתוצאה מכך, חלה עלייה נוספת בחלקה של קבוצת מזרחי-טפחות בתוך חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. על-פי נתוני הרבעון השלישי של 2016, הגיע חלקה של קבוצת הבנק בפיקדונות הציבור לכ-15.7%, ובאשראי לציבור מחזיקה קבוצת מזרחי-טפחות בכ-18.2% מהפעילות בתחום.

 

אלדד פרשר: "התוצאות הכספיות לשנת 2016 משקפות את המשך תנופת הצמיחה של הבנק תוך גידול בהכנסות, ברווח הנקי ובנתחי השוק שלו"

לדברי פרשר: "ההצלחה של מזרחי-טפחות להמשיך ולגדול בשנת 2016 בהכנסות, ברווח הנקי ובנתחי השוק שלו, על רקע תנאי מאקרו מורכבים של ריבית אפסית וירידה שנתית של 0.3% במדד המחירים לצרכן ("הידוע"), מעידה על עוצמתו של הבנק ועל איכותם של עובדיו ומנהליו. ההכנסות (מפעילות מימון, מעמלות ומהכנסות אחרות) הסתכמו ביותר מ-5.6 מיליארד שקל והרווח הנקי טיפס לשיא שנתי של כ-1.27 מיליארד ₪ – תוך הצגת תשואה דו-ספרתית על ההון גבוהה מזו שנרשמה ב-2015. זאת, חרף גידול של כ-7.3% בבסיס ההון של הבנק."

"אסטרטגיית הצמיחה של מזרחי-טפחות באה לביטוי גם ב-2016, בין השאר בהמשך הרחבת הפריסה הסניפית מ-177 ל-184 סניפים ושלוחות – כשגם השנה נפתחו שני סניפים חדשים במגזר הערבי, בגיוס עשרות אלפי לקוחות חדשים – משקי בית ועסקים, בהגדלת כוח-האדם מוטה השירות בסניפים ובמרכז הבנקאות, בהגדלת נתחי השוק של הקבוצה באשראי ובפיקדונות, בשימור מעמדו המוביל של הבנק בשוק המשכנתאות, ובפיתוח כלים ואמצעים מתקדמים לשדרוג חוויית השירות ללקוחות הבנק."

"כתוצאה מכך חלה עליה בכל סעיפי המאזן העיקריים: כך, לדוגמה, הסתכמו פיקדונות הציבור ב-2016 בכ-178.3 מיליארד ₪ לעומת כ-162.4 מיליארד ₪ ב-2015 – זינוק של 9.8%. תיק האשראי של הבנק צמח ב-7.6% כאשר בלטו במיוחד תחום האשראי לעסקים קטנים וזעירים שעלה ב-8.7% והאשראי למשקי בית (ללא דיור) שקפץ ב-12.4%. יחס הון רובד 1 הגיע בסוף השנה ל-10.1% ובכך עבר הבנק את היעדים הרגולטוריים בשלושת המדדים: יחס הון רובד 1, יחס המינוף ויחס כיסוי הנזילות (LCR)."

"לצד הגידול המתמשך בהכנסות ממשיך מזרחי-טפחות להפגין שליטה בהוצאות. ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-2016 בכ-3.3 מיליארד ₪, לעומת קצת למעלה מ-3.2 מיליארד ₪ - עליה מתונה של 2.3%. הודות לכך נרשם שיפור ביחס היעילות שהגיע בסוף השנה ל-58.5% - יחס טוב ואיכותי גם בסטנדרטים בינלאומיים."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נחנקנו 21/03/2017 13:35
    הגב לתגובה זו
    משכורות רעב לעובדים, 11 שנה ללא הסכם שכר, הבנק עם המשכורות הכי נמוכות במשק. באמת כל הכבוד! זאת הדרך, להיות הכי יקרים ולשלם הכי מעט, נוסחה בטוחה להצלחה.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.