אביליטי פספסה את התחזיות שלה - וקרסה מעל 23%; אבל זו לא הצרה היחידה של המשקיעים

ההכנסות אמנם עלו ב-16%, אך ההפסד הרבעוני זינק, החברה פספס התחזיות - והמשקיעים ממהרים להעניש את המניה
גיא ארז |
נושאים בכתבה אביליטי

חברת הסייבר אביליטי הדואליות (נסחרת גם ברשימה המשנית של הנאסד"ק), המספקת שירותי תקשורת ומודיעין פרסמה היום את דו"חותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2015 (באיחור של כחודשיים) - ובתגובה המניה קורסת בשיעור חד. זאת, לאחר שדווקא עלתה אתמול 2.9% בניגוד לכיוון השוק - בציפייה לפרסומם של דו"חות אלו.

לפי דו"חות החברה לרבעון הרביעי של 2015, ההכנסות אמנם עלו ב-16% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לכדי 2 מיליון דולר (לעומת 1.7 מיליון דולר בלבד), אך ההפסד הנקי ברבעון צמח גם הוא - ובשיעור חד: מהפסד של 290 אלף דולר בשנה שעברה, החברה מדווחת כעת על הפסד של 380 אלף דולר, הגבוה ביותר מ-31%.  

נקודה מאכזבת נוספת היא הרווח הנקי השנתי: היום מדווחת החברה על רווח נקי של 14.7 מיליון דולר בשנה כולה - לעומת צפי החברה לרווח של 27 מיליון דולר. מעבר לכך, נציין כי בראיה שנתית (ל-2015), הכנסות החברה רושמות זינוק מרשים של 143%, ל-52.2 מיליון דולר, אך גם כאן נרשמת אכזבה, היותר והחברה חזתה הכנסות של 58 מיליון דולר. 

עקב הגידול בהפסד הרבעוני ופספוס התחזיות (ולמרות הנקודות החיובית בדו"ח - מפורטות בהמשך), המשקיעים חותכים את המניה, ו-אביליטיקרסה ביותר מ-23%, במחזור ענק מבחינתה של 3.7 מיליון שקל - פי 21 מהממוצע בחודש האחרון. משקלה בת"א 75 הינו 0.35% בלבד, כך שההשפעה על המדד הייתה מינורית.

נציין כי בשל הקריסה הנוכחית במניה, שווי החברה יורד אל סביב מיקום 110 בשווי החברות בבורסה - מה שמטיל חשש מבחינת החברה שזו תצא ממדד ת"א 75 ות"א 100 בעדכון המדדים הבא.

נדגיש כי כי אלו הדו"חות של סוף 2015 - בעוד אנחנו כבר ברבעון השני של 2016. זאת, בשל דחיית פרסומם על ידי החברה, בשל  עיכובים שנובעים מהביקורת החשבונאית, להגדרתה. דחיית פרסום הדו"חות בעצמה הביאה לצניחה של 10% במניה בתחילת חודש מארס.

הרווח למניה בדילול מלא קפץ ל-60 סנט למניה, לעומת 13 סנט ב-2014. מעבר לכך, גם ה-EBITDA המתואם עמד על 18 מיליון דולר, גידול של 342% ביחס לאשתקד.

נקודה חיובית נוספת בדו"חות החברה הינה יתרת המזומנים שלה  לסוף 2015, שהסתכמה ב-25.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.7 מיליון דולר בסוף 2014. מנגד, יתרת המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת הייתה 9.6 מיליון דולר, בהשוואה ל- 12.9 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההון העצמי של החברה הסתכם ב-17.8 מיליון דולר, גבוה ביותר מפי 10 לעומת סוף 2014.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"במהלך הרבעון הרביעי של 2015 הצגנו את טכנולוגיית היירוט החדשה שלנו, אשר אנו מצפים כי תהווה פתרון שישנה את פני שוק היירוט והתגובות הראשוניות באשר אליה עלו על הציפיות שלנו", ציין אנטולי חורגין, מנכ"ל אביליטי. "ברחבי העולם, גופים ממשלתיים נוקטים צעדים להגברת האבטחה בתגובה לאיומים חדשים ומתגברים. עם 15 שנות ניסיון מוכח בתחומי היירוט והאיתור הגאוגרפי, ואנו נמצאים בעמדה טובה בכדי להפיק תועלת מהדרישה הגוברת בשוק. אנו מציעים את פתרון ה-ULIN החדשני, אשר אנו מאמינים כי לא קיים ספק אחר בתעשייה שיכול להשתוות אליו, דבר הנוסך בנו ביטחון רב ויציבות לשנת 2016."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?