ראיון

לאן מכאן? אלדד תמיר מסמן מקום בו יש "אובר-שוטינג מטורף" כיום כלפי מטה - וזה צפוי להיסגר במהלך שנת 2016

מנכ"ל תמיר-פישמן בראיון ל-Bizportal על האפיקים המומלצים לשנה הקרובה, האיומים וההזדמנויות
גיא ארז | (16)
נושאים בכתבה אלדד תמיר

עם כניסתנו לשבוע האחרון של 2015, Bizportal ממשיך בפרוייקט לקראת השנה הבאה. והפעם, אלדד תמיר, מנכ"ל ושותף בבית ההשקעות 'תמיר-פישמן' בתחזית לגבי השנה הבאה עבור המשקיעים, התייחסות לבעיות השונות - ובעיקר, המון המלצות. הסיבות לאופטימיות ב-2016. הדברים שעלולים להשתבש ב-2016. המניות המומלצות מבתי ההשקעות. איך אתה רואה את השנה הבאה עבור המשקיעים? "ראשית, אני לא מוצא סיבה לדאגה: בעולם קורים שינויים, הם משמעותיים, אבל הם מייצרים גם איומים וגם הזדמנויות. אני לא רואה איזו דרמה גדולה שעשויה לעשות נזק מהותי בשנה הבאה. התרגלנו במשך 8 שנים לרווחי הון באגרות חוב בזכות ההרחבה הכמותית, אני חושב שזה נגמר. מעכשיו צריך לעבוד קשה בשביל להשיג תשואות, נגמר העידן בו קונים אג"ח ומקבלים 10% תשואה לשנה. בתהליך הזה של עליית ריבית בארה"ב, רוב השווקים עדיין בתוך הרחבה כמותית. גם בישראל, ריבית אפס היא סוג של הרחבה כמותית, והנגידה אמרה שהריבית תישאר בשיעור דומה". מה משמעות הריבית האפסית בארץ כעת מבחינת המשקיע? "זה אומר שעליית הריבית בארה"ב מייצרת הזדמנות במט"ח, בדולר. כל השווקים בהרחבה כמותית, ודווקא בכלכלה הכי חזקה -  אפשר לקבל את הריבית הכי גבוהה בשוק. הדולר הוא כלי מאוד משמעותי להשקעות ב-2016. תהליך עליית הריבית ישפיע גם על אג"ח בכל העולם, וגם על המניות: מבחינת מניות, אנחנו נמצאים במקום שבו צריך לעשות חישוב גיאוגרפי מאוד אגרסיבי: אירופה נמצאת במקום מאוד טוב, אנחנו צופים ששווקים כמו הספרדי, האיטלקי והצרפתי שיציגו תשואות מאוד יפות. דווקא ספרד? עם כל הבלאגן הפוליטי שם? "המשבר שם יעבור. אני לא רואה שום שינוי דרמטי: במצוקה כלכלית, אפילו יוון עם השלטון הסוציאליסטי שלה, הייתה צריכה להביא תוצאות, כך שאני לא חושב שהרפרמות במדינה ילכו אחורה". אנרגיה וסחורות "אני חושב שנראה השנה שינוי משמעותי מעלה במחירי הסחורות והאנרגיה, כולל הנפט: זה אובר-שוטינג מטורף. הייתה הגזמה פראית בנושא הזה, וההיצע וביקוש מתחילים להסגר.  מאמין שהנפט יטפס לאזור ה-50 דולר לחבית. איך זה מסתדר עם הצטרפות של איראן, הם כבר טענו שימכרו גם ב-30 דולר לחבית. "הם ישמחו למכור במחיר יקר יותר... איראן נספרת בתוך ההיצע, אפשר לראות את הטבלאות והניתוחים של היצע וביקוש - הדברים הולכים ונסגרים.  בנוסף, יש גם אלמנטים של שוק: יש כבר סימנים של תחתית במחיר הנפט. כמובן שאולי הוא עוד יירד, אבל השנה הבאה תסתיים בעליה משמעותית במחירי האנרגיה, וזה גם ישפיע על השווקים בצורה חיובית – חברות אנרגיה שיעלו, וכעת הן נסחרות במחירי אפס". מדוע אתה חיובי כ"כ לגבי אירופה ויפן? אנחנו שומעים המלצות מקיר לקיר  "שני האזורים נמצאים בפיגור של שנתיים שלוש אחרי ארה"ב, ביציאה מהמשבר.  בגרפים בנושא התעסוקה, הצמיחה, הצריכה, ההשקעות והאשראי קיים דמיון מאוד גדול למה שהיה בארה"ב לפני שנתיים-שלוש. ההרחבה הכמותית מאוד עזרה, ויפן ואירופה נכנסו מאוחר יותר מהאמריקנים. כל עוד יש הרחבה כמותית וריבית נמוכה - זה טוב להשקעות, אני לא רואה שינוי בריביות בשנה הבאה. העלייה בבורסות תהיה עם שונות גבוהה - המניות הגדולות והכבדות יעלו פחות מהמניות הקטנות.     "בתוך השווקים באירופה נרשמת התאוששות: צמיחה איטית וקונסיסטנטית – כך שאין פחד לאינפלציה או להעלאת ריבית. העובדה הזו נותנת לחברות להמשיך את תהליך ההבראה, יחד עם יותר כח לצרכן להשקיע, וגם שוק הנדל"ן נמוך בהשוואה לארה"ב". ובכל זאת – המדדים האלו ידעו ליפול בתקופה האחרונה. למה? "יש הרבה שונות בשווקים הפיננסים: תעודות סל נהיו כמו מניות - לטוב ולרע. יש הרבה מסחר, הרבה פחד, ודעות שונות: המצב הזה הולך לאפיין אותנו בהסתכלות קדימה. הפחדים ממשברים בסכנון 2008 עדיין נמצאים איתנו, והעולם לא נמצא במצב נורמטיבי:  חוץ מהצרכן האמריקני שיצא מביה"ח בריא, אך לא התאקלם לגמרי - שאר השווקים עדיין בתוך תהליך הבראה. ייקח לדעתי 5-7 שנים עד לחזרה לזמנים הנורמלים, וזה בהחלט הזמן לנצל את זה". מה הכוונה שמדדים מתנהלים כמו מניות? "סטיות התקן נהיו הרבה יותר גבוהות: כל כלכלה היא כלכלה שונה. אם בעבר העולם היה נע במקשה אחת, היום כל מדינה עמודת בפני עצמה. מה דעתך על סין? החשש ממזרח הניע נפילות בשווקים, ואז נעלם כמעט לגמרי. "סין היא ללא ספק משמעותית מאוד בכלכלה העולמית. סין חווה, מה שלדעתי הם בעצמם רצו – לרדת בשיעורי הצמיחה. גם צמיחה מהירה מדי גם לא טובה, ואנשים שוכחים את זה. שיעור של 12% צמיחה יביא לאינפלציה: עודף בביקושים, זינוק במחירי הנפט. אני חושב שסין עוברת לצמיחה שתירגע מעט, מה שירגיע את הפחדים וההיסטריה, כך שבמחצית השניה של השנה נראה שוב גידול לצמיחה של 7%". ממש אוטופיה. אתה לא רואה האיומים? "הבלתי נודע תמיד קורה. את משבר האנרגיה למשל לא חזו. דברים כאלו יכולים לקרות - אם זה דרך הטרור, סוריה, דאע"ש... אבל בגדול הכלכלה העולמית מתאוששת. לפני 5-7 שנים הפחידו אותנו אנשים רציניים שחוזרים למצב של 1917 עם רעב, ועוני ונפילת ממשלות - היו תחזיות אפולקיפטיות של ממש. אנשים מכורים לפחד, ויש אנשים שנהנים מזה שהם מכורים לזה".  ובכל זאת, אתה מדבר על התאוששות, אבל ה-S&P כמעט לא זז השנה. "אין הבטחה שכל שנה המדד הזה יעלה, והוא נפגע בגלל מחירי האנרגיה. לעומתו, הדאקס, הקאק והמדדים בסין עלו 10%. בהסתכלות קדימה, אם תהיה התייצבות במחיר הנפט – כבר קיבלת כמה אחוזים בלי להתאמץ. יש שם חברות שנסחרות ברמת פשיטות רגל.  "כשארה"ב תיכנס לתהליך של עליית ריבית (ואם כמו שהנגידה מדברת- 4 העלאות), זה יכול ליצור בעיות בארה"ב. אנחנו למשל מקטינים את החשיפה לארה"ב, כי ברגע שאנשים יקבלו ריבית על האג"ח, הם ייצאו מהמניות". אז שווה לנצל את המצב לקניית אג"ח אמריקאני? "כן. הייתה התרסקות באג"ח-קונצרני אמריקני, בגלל הנפילה של הנפט: אנשים יצאו מהאג"ח אז מכרו תעודות סל, כך שזו נקודת כניסה טובה. אפשר להכנס לאג"ח קונצרני אמריקני במח"מ קצר יחסית עם תשואה של 5%, וליהנות גם מהתחזקות הדולר, שלדעתי יגיע שנה הבאה לשער של 4.1 שקל לדולר. אם משקיע קורא את הדברים ומעוניין להיכנס עכשיו לשוק – איך עליו להחשף? "לדעתי זו הולכת להיות שנה בה המדדים אינם הכלי הנכון. אנחנו נתחיל לראות שונות בתוך המדדים , וזה סימן לבריאות: בארה"ב לדוגמא מניות הבנקים יעלו בגלל הריבית העולה, והנדל"ן יהיה פחות טוב מאותה סיבה. בנוסף, אני חושב שהצרכן האמריקני נהיה חזק יותר, כך שכדאי לבחור מדדים שקשורים לצריכה.  המצב החדש שאני מדבר עליו הוא שצריך לרדת לרמת רזולוציה יותר גבוהה, וזה לא פשוט.  שווקים מתפתחים, לדוגמא: הודו, מלזיה ואינדונזיה אטרקטיביים יותר מסין. בתוך אירופה, מדינות מזרח-אירופה מתחילות לצאת מהמשבר. היה די קל לנהל השקעות עד עכשיו, אבל התקופה הזו נגמרה. זו תהיה שנה של ניתוח יותר עמוק, צריך לדעת להזיז כסף ולהיות גמיש ופעיל".   זה בניגוד שוורן באפט נוהג להמליץ (הכוונה להמלצתו לקנות מדדים ולשכוח מזה) "קצת מצחיק שהוא אמר את זה – ועשה בדיוק הפך:  הוא תמיד אמר שהוא מרוויח מחברות, עוקף את המדדים. זה סתירה.  אנחנו משתמשים המון במדדים, אבל המציאות נהייתה יותר מורכבת:  שינויי המטבע גדולים יותר, ולכן נשאלות השאלות -  מדד צמוד או לא? להגן על מטבע? הדברים הפכו להיות מאוד מורכבים".   אחוזת בית מה דעתך על הבורסה בת"א? "יש לי המון ביקורת על ההתנהלות שם: אני לא מבין מה עשו עם המדדים, הביאו המון חברות ביוטק וביומד, כשגם ככה טבע ופריגו שוקלות המון. המעו"ף נהיה מדד ביוטק. מדד של מדינה אמור לייצג את הכלכלה של המדינה, וזה המדד היחיד במעולם שלא עושה את זה. אני לא מבין מה הוא כן מייצג. מטרת הבאת החברות הייתה, בין היתר, להגדיל את מחזורי המסחר  "והמחזורים זה העיקר? אנחנו כמנהלי השקעות רוצים כלים פיננסים להשתמש בהם. זה מדד בעייתי, והמדיניות החדשה של הבורסה הופכת אותו לעוד יותר בעייתי (הבאת חברות נוספות), וגם המשקולות לפי שווי שוק הוא דבר בעייתי: אנחנו בבורסה עם מסחר דל, מספר שחקנים קטן, המון רגולציה - וחברות לא רוצות לעשות הנפקות. הבעיה של הבורסה בת"א היא שלא מצאו דרך לגרום לחברות ישראליות אמיתיות להנפיק את עצמן. גם הריכוזיות בשוק היא בעיה: יש 3-4 גופים שמנהלים 90 אחוז מהנכסים בשוק.  מנהל השקעות ראשי באחד הגופים צריך להוציא את הכסף לחו"ל כי הוא לא יכו לשחק פה (כל קניה תקפיץ נייר)". פריצת הדרך תגיע כשניהול הכסף יהיה מבוזר יותר.   לסיכום, מה התחזית שלך לשנה הבאה? "עליית הריבית היא אירוע שמצריך ניהול תיק בצורה מאוד זהירה. עליית התשואות מייצרת ירידה של האג"חים. אם התרגלו להרוויח מהתגובה של הבנקים המרכזיים למשבר העולמי - זה נגמר.  נצטרך לעבור תהליך של התאמת מחירי אג"ח בעולם, וזה אירוע מסוכן ולא פשוט. אנחנו ממליצים להכניס לתיק ההשקעות קצת נכסים צמודי אינפלציה, כי יש סיכוי להתפרצות כזו בארה"ב: מספיק שהמחירי האנרגיה יעלו, ועם התחזקות הצרכן האמריקני – נתחיל לראות מדדים גבוהים.   אני צופה שונות באג"חים, במטבעות ובסחורות - כולם במגמה קדימה, עד שהדברים יתאזנו. בשורה התחתונה, אני חושב שהשנה הבאה, עבור השקעות, תהיה טובה יותר מהנוכחית".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    רונן 28/12/2015 12:35
    הגב לתגובה זו
    אני מסכים עם כמעט כל הדיעות שהעלה.
  • 10.
    משה 28/12/2015 07:52
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בשקל ידידיי,הכל לא אמיתי בממלכת הפיננסים.מי שמנסה יעקץ,הבנקים המרכזיים הפסיקו להניק,ובשקט רוצים לקחת חזרה.
  • 9.
    בקיצור דבר הרבה בלא כלום- אבל ישראל תתן גז (ל"ת)
    משה ראשל"צ 28/12/2015 07:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אמריקאי 28/12/2015 00:03
    הגב לתגובה זו
    2016 השנה שלה. הייתה 13 דולר אחרי ההנפקה עכשיו חצי דולר. תרשמו: תוך חודש עוברת את הדולר ובאמצע השנה באיזור 4-5 דולר. זו תחזית ריאלית לפי צפי למכירות וסגירה של הסכמי הפצה. אם המכירות יפתיעו צפויה לעבור את ה-10 דולר. בהצלחה.
  • 7.
    avist 27/12/2015 17:22
    הגב לתגובה זו
    דרמה ידידי היא פעולה שנגרמת ללא איתותים מגמות או אזהרות. במחשבות הוורודים שלך לא חשבת שמחירי הנפט יגיעו עד תחתית החבית. מי אתה שיודע משהו יותר ממישהו על כלכלות, משטרים ודרמות. פשוט כתבה מטעה.
  • 6.
    פלספן (ל"ת)
    עדי 27/12/2015 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוקי 27/12/2015 17:15
    הגב לתגובה זו
    זה לא יאומן שאדם ללא רישיון לניהול השקעות (הידעתם..?!) ממליץ לנו היכן לשים את כספנו.
  • 4.
    אנונימי 27/12/2015 16:16
    הגב לתגובה זו
    מה שקראתי היה ככה , בלה בלה בלה בלה בלה - ירידות בלה בלה בלה בלה בלה - עליות
  • אורן מוזס 27/12/2015 19:02
    הגב לתגובה זו
    אשכרה. בלה בלה. בלה
  • avist 27/12/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
    הוא לא מבין כלום , גם תוכי מדבר יכול לומר דברים , גם אני , גם אתה וגם השכן ממול , החברה האלה קשקשנים ללא תעודות.
  • 3.
    מה התשואות שלך ב2015 ? (ל"ת)
    אמיר 27/12/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רועי לוי 27/12/2015 15:49
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2013 סיטי בנק עם כל הכוח שלו ועם אלפי אנלסטים חזה שכל שוק המניות יעלה.. באותה סקירה הם אמרו שרק מניה אחת תרד חזק ולא לגעת בה בחיים.. fslr . באותה שנה פירסט סולר עלו כמעט 200% מרגע הוצאת הדוח עד סוף השנה. בשנת 2000 פירסמה אחת מחברות ההשקעות הכי גדולות בארהב , את התיק שלהם ל20 שנה הבאות. בתיק הזה נכון ללפני שנה עשה -70% מינוס שבעים אחוז!!! וזה הם עם כל המחקר שלהם וכל הידע בעולם, המשקיע בבית לא יכול להתקרב אפילו לחמישים אחוז מרמת המחקר שלהם. לסיכום תעשו שיעורי בית תלמדו את החברה את התחום שלה את הדוחות המוצרים, תסתכלו על הגרפים ועל המדדים היחסיים שלה. ותשקיעו בעצמכם בלי המלצות מכל מני מבינים.
  • avist 27/12/2015 17:25
    הגב לתגובה זו
    כבר מזמן הבנתי שהחברה האלה לא מבינים יותר ממני או ממך , הם הכתירו את עצמם כמבינים גדולים זה הכל.
  • 1.
    hrui 27/12/2015 15:46
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים הורידו את מחיר הנפט,בגלל איראן+פוטין
  • avist 27/12/2015 17:23
    הגב לתגובה זו
    הנפט ירד בגלל פוליטיקה , הוא לא סתם ירד... עצם זה שהוא ירד זה משמעותי למשק , ולמה זה משנה מדוע? יש לך חוסר הבנה בסיסי בניתוח משמעויות.
  • גם בגלל שימוש גובר בתחליפי נפט: גז, פצלים, גרעין,רוח .. (ל"ת)
    שועלY 28/12/2015 18:52
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.