מיוחד

מבט קדימה: הדברים שעלולים להשתבש בשנה הקרובה - וליצור לחץ בבורסות

Bizportal שוחח עם הכלכלנים ב-IBI ובמיטב-דש שדווקא נוטים לאופטימיות - על הסיכונים שקיימים כעת
גיא ארז | (4)
נושאים בכתבה רפי גוזלן

כאשר ימים ספורים נותרו לשנת 2015, צוות Bizportal פותח בסדרת כתבות המכינות את המשקיעים  לקראת השנה החדשה. את הסדרה נפתח דווקא באיומים שעשויים להעיב על המסחר בשנה הבאה, בתקופה תנודתית זו של השנה. 

Bizportal פנה לשני כלכלנים בכירים בשוק - רפי גוזלן ואלכס ז'בז'ינסקי, ושוחח איתם על הסיכונים בפניהם עשויים שוקי המניות לעמוד. נציין כי השניים התייחסו לאיומים הכלכליים על השווקים, והתעלמו מתרחישים גיאו-פוליטיים כמו משבר פליטים באירופה, פיגועי תופת ברחבי העולם, או החרפת המשבר בין רוסיה לטורקיה.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI טוען כי קיימים שני סיכונים עיקריים לשווקים בסיטואציה הנוכחית: שוק הסחורות, ועדכוני הריבית: "כל מה שקשור לעולם התעשייה והסחורות, מידת ההרעה בשווקים המתעוררים ומחירי הנפט - כולם קשורים אחד לשני, ומאיימים על היציבות בבורסות. הדבר גם משפיע על שוק האג"ח בעולם, דבר שכבר ראינו בתקופה האחרונה, כשהלחץ לעליית המרווחים בשוק ה-high yiels בשל סקטור האנרגיה גבר".

גוזלן מרחיב על השווקים המתעוררים, ומסביר כי ​הסביבה של שווקים אלו נחלשת, בעוד משקלם בעולם דווקא מתחזק: "חשוב לקחת את המשמעות בקונטקסט של הכלכלה העולמית - לשווקים האלה יש משקל גבוה, והם חווים האטה שמציבה את הכלכלה העולמית ב'מוד' הרבה יותר מסובך". לשאלה לאן 'נעלם' האיום הסיני שכה הטריד את השווקים עד לפני זמן לא רב, ענה גוזלן כי היה חשש שסין מתדרדרת ונכנסת לסחרור פיננסי, אך החשש הזה נרגע: "כל עוד אין סימנים שחולשה נוספת בסין, השוק כבר מגלם את המצב הקיים בשיעור הצמיחה". 

מבחינת האיום על השווקים בגזרה זו, מסביר גוזלן כי יש לשים את סין ואת השווקים המתעוררים תחת אותה כותרת, היות והשווקים המתעוררים (בדגש על ברזיל, טורקיה, דרום אפריקה) הינם שווקים מוטי סחורות (שמחירן כאמור, נחלש) שנמצאים בלופ בעייתי של אינפלציה גבוהה יחסית, פיחותים במטבעות שלהם, והבנקים המרכזיים שם נאלצים להעלות ריבית: "ההאטה בסין מקרינה לשלילה על היצואניות (השווקים המתעוררים), שיעור הצמיחה מגולם, אבל היחלשות שווקים אלו, יחד עם פיחות נוסף במטבע - זהו תמהיל שעשוי להביא למשבר גדול יותר".

לגבי הסיכון השני, גוזלן טוען כי הפד' נהיה פחות ידידותי עבור שוק ההון: "הפד' כבר לא תומך בשווקים בעזרת הרחבה כמותית זו או אחרת, וראינו איך השנה, עם פחות תמיכה, היה יותר קשה לבורסות לטפס. אנחנו בעידן שונה מהשנים האחרונות, והיסכוי לעצבנות בשווקים גובר".

 

גוזלן כמובן מודע לעובדה כי ההיסטוריה מראה שבפרקי זמן בהם הפד' מעלה ריבית - שוקי המניות דווקא נהנים מכך, אך לטענתו, העלאות הריבית התרחשו בדר"כ מיד אחרי התאוששות פיננסית, ו"הפעם הדבר הגיע הגיע אחרי מחזור עסקים של 7 שנים של עליות, כשהעלאת הריבית נדחתה בין היתר בשל המשברים באירופה: כל עוד הפד' מכוון להעלאות ריבית, הלחץ על השווקים יימשך. ב-2015, כשהריבית לא עלתה, לשווקים היה קשה. אין שיפור בצמיחה שמצדיק העלאת ריבית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

לגבי חוסר הוודאות הפוליטית בספרד, גוזלן לא מאמין כי מדובר באיום ממשי, ובטח שלא במקרה שדומה למשבר ביוון: "יש אי ודאות פוליטית במדינה, מתוך חשש שהרפורמות ייעצרו. ספרד דווקא צומחת, אולי בשיעור הכי חיובי באירופה. תוצאות הבחירות והשינויים במפה הפוליטית עשויים לקחת אותה מעט אחורה, אך לא את כל היבשת".

 

לסיכום, אמר רפי גוזלן כי 2016 תהיה שנה בה העולם ימשיך להיות מוכוון על ידי בנקים מרכזיים: "זו שנה שצריך יהיה לנצל בה הזדמנויות. לדעתי כדאי להיות זהירים בגזרת נכסי הסיכון. אני מרגיש בנוח בעיקר עם אג"ח ארוכים, שבוודאי בישראל שמציעים תמחור טוב". 

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש הדגיש כבר בפתח דבריו כי הוא דווקא הרבה יותר חיובי מהקונצנזוס הקיים בעולם לגבי שנת 2016, כשלדבריו הכלכלות בכל העולם משתפרות, ומצבו של הצרכן, שמניע את הכלכלות הללו - טוב יותר. עם זאת, כמובן שגם לדעתו קיימים סיכונים לשוקי המניות, וגם הוא טוען כי העלאת הריבית, המשבר הזמני בסקטור האנרגיה, והשווקים המתעוררים - עשויים לסכן את שוקי ההון ב-2016:

"שיעור הריבית בארה"ב עשוי לעלות מהר יותר ממה שהשוק מעריך וזאת בשל עליית האינפלציה. לא מדובר בסיכון לכלכלה, אלא לשווקים עצמם, שלא חושבים שהיא יכולה להעלות 4 פעמים במהלך השנה הבאה. במידה ונראה את האיפלציה בארה"ב עולה מהר (המשק כבר נמצא בתעסוקה מלאה והשכר מתחיל לעלות), יחד עם מחירי דיור ומחירי החינוך שעולים בקצב של 3% - האינפלציה עשויה להרים ראש גם כן. במידה והאינפלציה תגיע ל-2%, הריבית עשויה לטפס מעלה".

ז'בז'ינסקי מצביע גם על המשבר הנוכחי בשוק האנרגיה שעשוי להוביל לפשיטות רגל בסקטור: "שוק האג"ח עלול להיפגע מזה (וכבר ראינו את אגרות החוב בתשואות גבוהות) – ועשוי לגרור את הבנקים למשבר, שלא ישושו לתת אשראי במצב כזה. להערכתו, החרפת המשבר עשויה להגיע אם מחירי הנפט ימשיכו לרדת וחברות יתחילו לפשוט רגל"

לגבי סין והשווקים המתעוררים, אמר ז'בז'ינסקי כי: "אם סין לא תצליח לייצב את הכלכלה, יחד עם השפעתה על השווקים המתפתחים, בהם החובות גדלו בשנים אחרונות, יחד עם פיחות במטבעות שלהם, שמחריף את הבעיה".  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חנן 24/12/2015 16:41
    הגב לתגובה זו
    כל הכלכלנים חכמים בדיעבד במקרה הטוב,ובמקרה הרגיל חכמים לגבי העבר
  • 3.
    אלי 24/12/2015 11:43
    הגב לתגובה זו
    אני מקשיב רק לערן יונגר הוא היחידי שממש מבין
  • 2.
    אבי 24/12/2015 11:40
    הגב לתגובה זו
    השווקים נצבים בפני סיום מלאכותי ארוך טווח של עליות חסרות כל פרופורציה. וודאי שנראה בתום החג את העצבנות שנובעת מחוסר כל איזון . כתבה זו דווקא די מעניינת ומתיחסת בנגיעות לחלקים מנקודות שבר שאין כל ספק שישתקפו על מסכינו. שבת שלום ומבורך..
  • 1.
    קשקשנים (ל"ת)
    ישראל אמזלגו 23/12/2015 09:44
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%

המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.