יור הפדרל ריזרב גרום פאואל
צילום: CC

המלכוד של הפד - איך מתמרנים בין אינפלציה והצורך "לשמור על השוק"

דר' אביחי שניר | (2)
נושאים בכתבה הבנק המרכזי הפד

הדבר הכי מדהים בעליית התשואות של האג"ח הארוכות בארה"ב זה איך הבנק המרכזי הצליח להכניס את עצמו למלכוד שבו כל החלטה שהוא יקבל תפתיע את השוק. עכשיו, הוא צריך למצוא את הדרך לפרוץ את המלכוד, בלי להפיל את שוק ההון, ובלי לאפשר לאינפלציה לעלות מעבר ל-3%-4%.

יש בזה משהו אירוני, כי במידה רבה, המלכוד הזה הוא תוצאה של הצלחה גדולה של הבנק המרכזי בעיצוב הציפיות של הציבור. מאז שנות ה-1990, נגידים של בנקים מרכזיים מרבים להתראיין, ומקפידים להסביר לפני כל הודעת ריבית מה הסיבות להחלטה שלהם, מה הציפיות שלהם לגבי התקופה הקרובה, ומה התוכניות שלהם. הם לא עושים את זה בגלל שהם רוצים למצוא חן בעיני מישהו. הם עושים את זה בגלל שהתפקיד שלהם הוא לייצב את השווי של הכסף, וכדי לייצב את השווי של הכסף, הם צריכים שהשוק ידע לצפות את המהלכים שלהם. הפתעות, מאמינים בבנקים מרכזיים, הם גורם מרכזי לזעזועים בשווי של המטבע, ולכן הם עושים הכל כדי שהשוק לא יופתע. השיחות עם כלכלנים נועדו לתת להם רמז, אפילו יותר מרמז מה הולך להיות קדימה. 

אבל בשנים האחרונות נוצרה להם בעיה. המשקיעים התחילו להאמין שחלק מהתפקיד של הפד זה לייצב גם את שוק ההון. בשנים האחרונות, בכל פעם שהיו נפילות גדולות יחסית בשוק המניות, הפד פעל כדי לעצור את הנפילות. בדרך כלל, הפעולות שלו היו מספיק חזקות בשביל שהשוק יחזור לעלות.

אז עכשיו, הפד מוצא את עצמו בסיטואציה שבה אם הוא לא יפעל כדי לייצב את שוק המניות, הוא יפתיע את המשקיעים. המשקיעים בשוק מצפים לעזרה ממנו. והפתעות זה רע, ולכן הוא לא יכול לעשות את זה. הוא אמור על סמך הציפיות ממנו להתערב בדרך מסוימת.

מצד שני, הבנק המרכזי גם הדפיס כמויות אדירות של כסף, וההדפסה הזאת מאפשרת לממשל לשפוך כסף לשוק. אבל כשהממשל שופך כמויות של כסף לשוק בדיוק כשהכלכלה מתחילה להתאושש, יש חשש שתיווצר אינפלציה. המנגנון שאמור למנוע את האינפלציה זה עלייה בתשואות האג"חים. העלייה הזאת נובעת משתי סיבות. הראשונה, זה בדיוק החשש שתיווצר אינפלציה. כאשר יש חשש לאינפלציה, המשמעות שהמשקיעים מצפים לקבל תשואה גבוה יותר על אגרות 

השנייה, זה שבזמנים של צמיחה התשואה על השקעה עולה, והמשקיעים רוצים לקחת חלק מהתשואה הזאת לעצמם. מכיוון שהמטרה המרכזית של הבנק היא למנוע אינפלציה, הבנק צריך לאפשר לתהליך הזה לקרות. אם הוא לא יאפשר את זה, הוא יפתיע את המשקיעים. והפתעות כאמור זה רע.

אבל אם הבנק יאפשר לתהליך הזה לקרות, אז הוא יפריע לצמיחה בשוק ההון, כי עלייה בריבית זה בדיוק מה ששוק ההון לא יכול לסבול כרגע. כל עוד הריבית היא אפסית, אפשר להסביר כל מכפיל, ולכן גם מכפיל רווח של למעלה מ- 1000 לטסלה יכול להיות ריאלי. אבל בעולם שבו הריבית עולה, פשוט אי אפשר להסביר מכפילי רווח כאלה, והשוק יצטרך להתכנס לרמות מחירים נמוכות יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל הבנק לא יכול לאפשר לשוק ההון לרדת, כי אז הוא יפתיע את המשקיעים...

אז עכשיו הבנק המרכזי עסוק באיך הוא גם מרגיע את המשקיעים בשוק ההון, וגם נראה כאילו הוא פועל לייצוב האינפלציה. לדעתי, הפשרה שהוא יגיע אליה כרגע זה שהוא לא יצמצם את הזרמת הכסף, תוך שהוא לוקח סיכון שהאינפלציה תעלה קצת. אבל אם הוא יעשה את זה, בעוד לא הרבה זמן הוא שוב ימצא את עצמו באותו מלכוד. השאלה היא, מה הוא יעשה אז.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חשבון קשה 11/03/2021 11:18
    הגב לתגובה זו
    זה כמו כשהבטן נפוחה מנאד ליד אנשים ומנסים בכוח לעצור או לשלוט על הלחץ. בסוף זה מתפוצץ ובצורה הכי רעה.
  • להוסיף 12/03/2021 09:58
    הגב לתגובה זו
    הבטן נפוחה מקלקול קיבה של משהו שבחרת לאכול בידיעה שיוביל לנפיחות, והכל כשמלכתחילה לא היית באמת רעב ושלצד האוכל המקולקל היה שפע של בחירה מאוכל תקין.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.