כאשר הפילוג באמריקה בשיא, המשקיעים כבר מסתכלים על המכשול הבא

עמית טל | (1)
נושאים בכתבה טראמפ תקרת חוב

הממשל בארצות הברית מייצר כותרות בקצב מסחר. כאשר המשקיעים עוד לא הספיקו להירגע מסאגת צפון קוריאה וההתחממות עם סין, פרשיית האלימות בווירג'יניה הגיע ומאיימת לסחוף את אמריקה לפילוג  חריף בין השמאל לימין. כאשר ההנהגה נראית מפולגת מתמיד, המשקיעים מתחילים להסתכל על האתגר הבא, והוא לא הולך להיות פשוט בכלל בהתחשב בבוז' שרוכשים 2 הצדדים אחד לשני - העלאת תקרת החוב של ארצות הברית בחודש הבא. נזכיר, תקרת החוב הממשלתי מהווה את הסכום המקסימאלי הקבוע בחוק אותה יכולה ממשלת ארה"ב ללוות. חריגה מתקרת החוב משמעותה חוסר יכולת טכנית של הממשל לשלם את התחייבויותיו, במילים פשוטות הכרזה על ארה"ב כחדלת פירעון. ב-4 העשורים האחרונים חל גידול חד בכמות החובות של הממשל בארה"ב, ומסתכם כעת ב-19.8 טריליון דולר, ובהתאם לכך גם תקרת החוב הועלתה 78 פעמים באותה תקופה. הרמת תקרת החוב האחרונה התרחשה במרץ 2015, תקרה שהממשל הגיעה אליה ב-16 במרץ השנה, 2 המפלגות הצליחו להגיע להסכמה של הרגע האחרון להרמה זמנית של תקרת החוב עד אוקטובר הקרוב, ועתה מתחדש הלחץ בנושא. התאריך האחרון לביצוע הסכם זה הוא ה-29 בספטמבר, כאשר לאחר תאריך זה ארצות הברית לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. שר האוצר, סטיב מנסה לשכנע כבר חודשים את המחוקקים להעלות את תקרת החוב, כדי למנוע אי פירעון של ארה"ב, אך לשווא. בתי המחוקקים יצאו לחופשת הקיץ שלהם וצפויים לחזור לעבודה רק באמצע ספטמבר, דבר שישאיר לממשל 12 ימים בלבד לטפל בנושא. "וושינגטון לא הצליחה להשיג דבר אחד מהותי מאז תחילת הכהונה, ולכן בהתחשב בכך, יש הרבה סיבות להיות עצבני שהם לא יעשו זאת בזמן ", אמר מארק זאנדי, הכלכלן הראשי של מודי'ס בראיון לעיתון ה-HILL .  

כאשר 2 הצדדים נראים מפולגים מתמיד, המשימה נראית כרגע בלתי אפשרית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מומחה לקנוניות 18/08/2017 02:03
    הגב לתגובה זו
    אין בעיה עם תקרת החוב. היא תמיד גדלה מידי זמן - כך היא בנויה. האינפלציה שוחקת את החוב ולכן החוב יכול לגדול. הפוליטקאים כבר מיומנים לא להגדיל יותר מידי את החובות בשביל לא לגרום להיפר אינפלציה. האינפלציה בפועל במדינות המערב היא כ 3 אחוזים לשנה נכון לזמנים אלה. זה חלק מהשיטה הכלכלית הקלוקלת של כסף כחוב.
וול סטריט
צילום: istock

"החור השחור" שקיים כעת בשוקי הכסף בארה"ב

15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר? 
עמית נעם טל |
בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.  על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).  מבולבלים? הסרטון הבא של הוול סטריט ג'ורנל מ-2015 עשוי לעזור להבנה
בעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית  (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'הריביות בארה"ב מול הטווח התחתון של קרנות הריבית של הפד': לגופים הפיננסים כדאי כעת להשאיר את הכסף אצל הפד' ותנחשו מה? זה בדיוק מה שקורה בחודשים האחרונים, כאשר הבנקים הזרים הגדילו ביותר מ-120 מיליארד דולר את העסקאות עם הפד', דבר שמוריד בפועל את בסיס הדולרים בשוק. כאשר עקומת האג"ח האמריקנית התהפכה לפני כשבועיים לראשונה, טענו כי "מדובר בגורם שמייצר את המיתון, ולא רק אינדיקטור" וזאת כיוון הבנקים מקטינים את כמות האשראי לשוק (לכתבה המלאה). הירידה החדה בכמות הכסף בעקבות הרצון של הבנקים לשים את הכסף בחשבון הפד' היא גורם נוסף שצפוי להעיב באופן משמעותי על הצמיחה בשוק בחודשים הקרובים. התהליך הנ"ל משפיע כמובן גם על הביקוש לאגרות החוב של ארה"ב, כפי שבא ליידי ביטוי באזהרה שפרסם ג'יי פי מורגן בשבוע שעבר (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, כפי שציינו מוקדם יותר החודש, תקנות באזל האחרונות למעשה גורמות לתשואות האג"חים לרדת בצורה חדה ומהירה יותר, מה שמגביר את הרצון של הבנקים לבצע עסקאות עם הפד' ולא לשחרר כסף לשוק.  "לולאת הבלהות" שמתרחשת בשוק האג"ח כעת איך הפד' יכול פתור בעיה זו? הדרך הראשונה היא להגביל את הסכום שהבנקים יכולים להעניק לו. הדרך השנייה היא חיתוך מהיר של הריביות בארה"ב, חיתוך שיגרום לריבית שהפד' מהעניק לבנקים להיות שוב מתחת לריבית שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות. אך יש לציין כי חיתוך כזה עשוי לייצר בעיה נוספת לפד', והפעם בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS).  ולסיכום, כל עוד הפד' לא משנה את עקומת האג"ח האמריקנית, כמות הכסף בשוק צפויה לרדת בעקבות מבנה העקומת האג"ח האמריקנית. מדובר כעת ב"חור שחור" ששואב עוד ועוד דולרים מהשוק, ווזאת עוד לפני הצפי לגיוסי הענק של הממשל החל מיום שני הקרוב (לכתבה המלאה). הפד' כמובן שמבין זאת, אך משום מה ממשיך להתעכב בפעולותיו. הדברים החריגים שטען אמש נשיא הפד' לשעבר בניו יורק מסבירים חלקית את ההתמהמהות של הבנק בתגובה לסיטואציה בשוק (לכתבה המלאה).