לקנא: תראו מה היה הבונוס הממוצע בוול סטריט בשנת 2014
172,860 דולר שהם כ-700 אלף שקלים - זה היה הבונוס הממוצע לעובד בוול סטריט בשנת 2014. גל העליות המתמשך בשווקים הפיננסיים מביא איתו בונוסים גדולים והפיננסיירים הגדולים בוול סטריט צוחקים כל הדרך אל הבנק. הנתון שפורסם אתמול ע"י מבקר מדינת ניו יורק, תומאס די נאפולי משקף עלייה של 2% מהבונוסים של שנת 2013.
סך כל הבונוסים בוול סטריט בשנת 2014 הסתכמו בסכום עתק של 28.5 מיליארד דולר, כפול מהשכר השנתי של יותר ממיליון עובדים בשכר מינימום. כך על פי המכון למחקר מדיניות האמריקני.
בעוד הבונוסים, היפים בהחלט יש לומר נמצאים במגמת התאוששות מאז המשבר הפיננסי הקשה ב-2008 הם עדיין רחוקים מאוד מהשיא בשנת 2006 אז הבונוס הממוצע עמד על 191,360 דולר.
רוב העובדים במשק האמריקני היו שמחים להתעורר למציאות בה הם מקבלים בונוס בן 6 ספרות אך המציאות שונה לגמרי - משק בית אמריקני ממוצע הרוויח בשנת 2013 רק 51,939 דולר. מספר הקטן יותר מפי 3 מהבונוס הממוצע בוול סטריט.
- טונדו סמארט חותמת על שיתוף פעולה עם חברת סיבים אמריקאית גדולה
- נאום מצב האומה - מה ג'ו ביידן יגיד ומה הוא חושב על הכלכלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנתונים של די נאפולי משכורת הבסיס הממוצעת לעובד בתעשיית ניירות הערך בשנת 2013 הייתה 355,900 דולר - מספר גבוה פי 5 מכל שכר ממוצע במגזר הפרטי במדינת ניו יורק. "רואים בבירור שתעשיית ניירות הערך נותרה התעשייה שמשלמת את הסכומים הגבוהים ביותר בניו יורק, זאת עבודה מצוינת אם אתה יכול להתקבל אליה" אמר די נאפולי.
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
