מצליחה בגדול: "כולם לומדים מסטארבאקס" - הארנק האלקטרוני עובד

לענקית הקפה האמריקנית נזקפת הצלחה מסחררת של מודל ה'תשלום על ידי הסלולרי' שלה, הצלחה אותה קמעונאים נוספים מחפשים, והם יכולים למצוא אותה באפליקצייה ובדרך שפיתחה סטארבאקס
עידן קייסר |

מאז חודש מאי, שרה אספינוזה, סטודנטים ב'פן-סטייט', פוקדת כל יום בין פעמיים לשלוש את סניף הסטארבאקס (סימול: SBUX) המקומי במכללה, זהו קצב כפול לפחות ממה שנהגה לעשות פעם. באביב האחרון היא הורידה את האפליקציה של סטארבאקס לסמארטפון שלה, והיא יכולה לשלם באמצעות האייפון 4S שלה את החשבון על ה'קפה סויה כפול ארוך' שהיא מזמינה. "הם שולחים לי הצעות יומיות מפתותף וגורמים לי לרצות לבוא לסניף ולשתות קפה", אמרה שרה.

בביזנסוויק של בלומברג כותבים השבוע על ענקית הקפה מסיאטל, אשר תוכנית התשלומים הסלולרית שלה פועלת כבר מזה שנה וחצי, והיא כנראה התוכנית הגדולה ביותר מסוגה בצפון אמריקה. גם לפני שרכשה סטארבאקס את הסטארט-אפ 'סקוור' (Square) בהשקעה של 25 מיליון דולר, היא כבר עיבדה כמיליון עסקאות סלולריות בשבוע. "מה שתשלומים באמצעות הסלולר מאפשרים זה מערכת יחסים חסרת תקדים עם הלקוח", אמר אדם ברוטמן, המנהל הדיגיטלי הראשי בחברה.

"כולם לומדים מסטארבאקס" אומר דרו סיברס, מנכ"ל MFOUNDRY, סטארט-אפ שמתמחה בתשלומים בסלולר, והחברה שעזרה לענקית הקפה לבנות את האפליקציה ואת התוכנה. ב-15 באוגוסט השנה, יותר מ-12 קמעונאים כולל טארגט (סימול: TGT), בסט ביי (סימול: BBY), וול-מארט (סימול: WMT) פנו כדי ליצור אפליקציה משלהם לתשלום בסלולר.

לחברות מצפה תחרות עם 'מתווכות' כמו גוגל (סימול: GOOG), איביי (סימול: EBAY) פיי-פאל וכוד. הקמעונאיות עשויות גם להקים חברות פיננסיות על מנת להפחית את עלויות ה'גיהוץ' שלהן, כך אומרים אנליסטים לבלומברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

מכונת הכסף: קרן הגידור שגרפה הון עתק על חשבון ארגנטינה

מתן בן ברוך |
בשנת 2001 ארגנטינה נכנסה לרשימה המפוקפקת של מדינות שנפלו לחדלות פרעון עם חוב עצום של 95 מיליארד דולר. במקביל, האינפלציה במדינה המריאה והתמ"ג רשם ירידה חדה שהביאה את המדינה למשבר כלכלי חמור. חלק מהחוב המטאורי של ארגנטינה היה בעיקרו באג"ח הממשלתיות שלה שהוחזקו במידה רבה על ידי שורה של קרנות גידור אמריקניות. ברגע שהכלכלה השנייה בגודלה בדרום אמריקה קרסה היא לא הצליחה לשרת את החוב שלה וקרנות הגידור מצידם החלו בהליך משפטי כנגד המדינה. הליך שהגיע לסיומו ביום ראשון האחרון וזאת לאחר 15 שנה של מאבק משפטי. המנצחים הגדולים היו ארבעה קרנות גידור שרשמו פשוט תשואות מדהימות. הנה המספרים: קרן גידור מבוסטון בשם Bracebridge Capital הצליחה קיבלה לפי ההסדר 950 מיליון דולר וזאת אחרי השקעה בקרן של 120 מיליון דולר. וזה אומר תשואה של כמעט 800%. גם המיליארדר היהודי והפרו ישראלי פול סינגר תבע את החברה באמצעות קרן הגידור שלו NML Capital והצליח לרשום תשואה של 370% בעקבות ההסדר המשפטי השבוע. הקרן השקיעה 617 מיליון דולר וקיבלה השבוע בחזרה 2.28 מיליארד דולר. נציין כי הסיפור הזה מייצג חלק מאסטרטגיה בה בחרו קרנות גידור רבות לנקוט בשנים האחרונות, אסטרטגיה בה הם קונים את החוב של המדינה במשבר (יוון, פורטו ריקו לדוגמה) וברגע שהכלכלה קורסת, הקרנות פשוט תובעות את המדינה וגורפות, בד"כ לאחר מאבק משפטי ארוך ומייגע, רווחי עתק.