בדרך לכתב אישום: "משה חוגג גייס 290 מיליון דולר לקריפטו, רימה את המשקיעים והשתמש בכסף לצרכיו"
משה חוגג היה לפני כמה שנים על גג העולם. הוא היה שם מוכר בתעשייה, כולם רצו להיות קרובים אליו. הוא מעורב בהשקעות בתחום קריפטו, שם עשה את הונו בראשית דרכו. חוגג שלט בביתר ירושלים וגם היה אמור היה לקבל בהנחה גדולה מניות של השלד קמן קפיטל שתחתיו אמור היה לחפש השקעה בתחום - עסקה שהתפוצצה בסופו של דבר והשלד נמחק. אבל העניינים הידרדרו, הוא נחקר בחשד לגיוס כספים והונאה בתחום הקריפטו במסגרת קרן סינגולריטים שבה הוא שלט, נאלץ למכור את ביתר ירושלים לאוהדים אחרי שהאוהדים החלו לקלל אותו. כעת, למשטרה כבר אין ספק, שמשה חוגג לכאורה אשם בהונאת משקיעים בכספי קריפטו והעבירה את התיק לפרקליטות.
"במהלך השנים 2017 - 2018 גייסו חוגג ושותפיו סך של כ-290 מיליון דולר ממשקיעים, עבור ארבעה מיזמי קריפטו, תוך הצגת מצגי שווא, ריקון קופות המיזמים ונטילת כספי המשקיעים לשימושם הפרטי" כך מאשימה המשטרה את משה חוגג, איש העסקים לשעבר. הוא חשוד לכאורה ב"ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות", כך על פי התשתית הראייתית שצברה המשטרה נגדו.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
לדברי המשטרה יש גם תשתית ראייתית נגד חשודים נוספים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.
- עו"ד בחברה הערבית זייפו מסמכים ו"מכרו" קרקעות ב-55 מיליון שקל
- כמה עלה משפט נתניהו? חצי מיליארד שקל בעלויות ישירות ומיליארדים רבים בעקיפין. היה שווה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה התקבלה אחרי חקירה של שנתיים ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433. במשטרה חקרו 180 מעורבים, ביצעה חיפושים ותפסה 900 מוצגים, תפיסות כספים ורכוש לשם חילוט.
החקירה המורכבת נוהלה כאמור ביאח"ה, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ובשיתוף רשות המיסים – יחידת יהלום וחקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ויחידת החילוט האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
לדברי המשטרה, במסגרת החקירה נחקר בנוסף חשד נגד משה חוגג לביצוע עבירות מין ופגיעה סדרתית בפרטיות כלפי נשים. פרשיה זו לוותה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) ותיק החקירה בעניין החשד לביצוע עבירות כלפי נשים, מועבר אף הוא היום לעיון והחלטת הפרקליטות.
- מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
- 9.דב בירן 23/08/2023 16:28הגב לתגובה זועולם פשע, שמתאים את עצמו למדינה, חרפה.
- 8.דגדג 23/08/2023 14:40הגב לתגובה זומרשים לו לרמות אמשים תמימים!
- 7.החיים 23/08/2023 11:45הגב לתגובה זוועדין מעריציו בביזפורטל יהללו את הרמאי
- 6.אנונימי 23/08/2023 11:40הגב לתגובה זומרגע שנכנסו סעיפים פגיעה בנשים, ישר המוח עובר למצב תופרים את האיש, גם שאין לי מושג אשם או לא, רוב התלונות שמערבים פגיעה בנשים מסתבר שזה דרישת כופר, בהפוך על הפוך. השתמשתם בסעיף זה אני מאמין שכל המוצג מפוקפק מהיסוד.
- 5.v 23/08/2023 10:42הגב לתגובה זוprison 10 years minimum
- 4.כל יום משה חוגג (ל"ת)אנונימי 23/08/2023 10:38הגב לתגובה זו
- 3.ותיק 23/08/2023 10:34הגב לתגובה זואנשים שאינם בקיאים בעסקי הקריפטו , עדיף שיתרחקו ולא יסכנו ולו שקל אחד. בעסק שבו אין הם מבינים. גם אם היזמים אינם מתכוונים לרמות, אין לדעת איך זה ייגמר.
- 2.אריק 23/08/2023 10:17הגב לתגובה זוויגלו שלא הייתה הונאה אלה פעילות עסקית דפוקה
- 1."עסקי הקריפטו" - חחח. עולמות הנוכלים. (ל"ת)ביטקוין=0$ 23/08/2023 10:09הגב לתגובה זו
מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
פסק דין מעניין של בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע כי מינוי בן ממשיך שנעשה כבר בשנות השמונים ולא בוטל במשך עשרות שנים, תקף גם אם בצוואה מאוחרת ביקש בעל הנחלה לחלק את המשק שלו בין ילדיו. השופט רן ארנון קבע כי המינוי, שאושר על ידי הסוכנות היהודית,
מהווה התחייבות בלתי חוזרת, ולכן אין בכוחה של הצוואה לשנותו - גם אם היחסים בין הצדדים עלו על שרטון לפני מות האב
באחד מאותם סכסוכי ירושה משפחתיים מורכבים, שבהם מתערבבים אהבות ישנות, פצעים ישנים וזיכרון של נחלה אחת משותפת, נדרש באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה להכריע בשאלה מה גובר - צוואתו של האב, או מינוי הבן הממשיך שעשה עוד לפני עשרות שנים. מדובר במשק חקלאי בצפון הארץ, שבעליו המנוח מינה ב-1984 את בנו ואשתו כ"בן ממשיך" - מינוי שאושר אז על ידי הסוכנות היהודית והאגודה החקלאית. אלא שכעבור שלושה עשורים, בצוואה שנערכה ב-2011, קבע האב כי הנחלה תתחלק בין ילדיו, והדבר הצית מאבק משפחתי עיקש.
התובעים, בני הזוג מ’ וע’, טענו כי הם מונו כדין כבן ממשיך כבר בשנות השמונים, והאב מעולם לא ביטל את ההתחייבות הבלתי חוזרת שעליה הוא חתם. לטענתם, על סמך אותו מינוי הם קיבלו היתר בנייה ובנו את ביתם במשק בידיעת כולם. הם הדגישו כי במשך עשרות שנים הם חיו מתוך אמונה שהם יורשיו הטבעיים של המשק, בעוד שיתר אחיהם ואחיותיהם קיבלו נחלות אחרות משלהם. אלא שהאב הלך לעולמו ב-2015, והצוואה שהותיר מאחוריו קבעה חלוקה שונה - פיצול של הנחלה בין הבנים והבנות, באופן שסותר את עקרונות ההסכם המשולש בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסוכנות והאגודה החקלאית.
האחים שמנגד - צ', א' וד' - טענו כי האב חתם על המסמכים מ-1984 רק כדי לאפשר לבן לבנות את ביתו במשק, אך לא מתוך כוונה אמיתית להעניק לו את הנחלה. לדבריהם, גם אם היתה כוונה כזו, היא לא הושלמה כדין, ובכל מקרה השתנתה עם השנים, בייחוד לנוכח התנהגותו של הבן, שהסתבך בפלילים ונעדר מהמשק במשך שנים ארוכות. "התובעים נטשו את הנחלה ואת אביהם," טענו האחים, "ולכן אין מקום להעניק להם מתנה של נחלה שלמה שהם לא טיפחו ולא שמרו עליה". הם הוסיפו כי במשך עשרות שנים הם היו אלה שעיבדו את האדמה, השקיעו בה ודאגו לאב עד יומו האחרון, בעוד שהבן הממשיך הנטען לא לקח חלק בנעשה.
תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית
השופט רן ארנון פתח את פסק דינו בהסבר רחב על מוסד ה"בן הממשיך", תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית, שנועדה "למנוע מחלוקות משפחתיות עתידיות בנוגע למי מבין הילדים יירש את הזכויות במשק לאחר מות ההורים". הוא הדגיש כי לפי הפסיקה, הזכויות בנחלה אינן חלק מהעיזבון הרגיל של אדם ואינן ניתנות לחלוקה בצוואה, מכיוון שמדובר בזכויות של בר-רשות בלבד, התלויות באישורה של המדינה והמוסדות המיישבים. או במלים אחרות, הנחלה אינה נכס רגיל שאפשר להוריש, והוראות הצוואה אינן גוברות על מינוי בן ממשיך תקף.
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שסקר את העדויות, ההסכמים והמסמכים שנחתמו לאורך השנים, קבע השופט כי, "מינוי התובעים כבן ממשיך וההצהרה שניתנה על ידי המנוח ביום 29.11.84 לא בוטלה באופן מפורש על ידי האב". הוא הוסיף כי עשרות שנים חלפו מאז המינוי ועד לפטירת האב, ובכל אותן שנים, "לא טרח האב ולא עמד על כך כי המינוי יבוטל", ולכן המינוי נותר בתוקף. השופט דחה את טענות האחים, שלפיהן יש לבטל את המינוי מכיוון שהוא לא נרשם ברמ"י. לדבריו, בשנות השמונים לא היה נהוג לדווח לרמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל - ממ"י) על מינויים שכאלה, ונוהל הדיווח נכנס לתוקף רק ב-1997. "לא נמצא כל בסיס חוקי לטענה כי יש לרשום את דבר המינוי של הבן הממשיך ברמ"י גם ביחס למינויים שבוצעו שנים, ולעתים עשרות שנים, בטרם כניסתו של הנוהל לתוקף", כתב השופט בהכרעתו, והוסיף כי מדובר בנוהל מנהלי בלבד שאינו רטרואקטיבי.
מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
סכסוך חריג בין בנות זוג לשעבר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית טענה כי זוגתה לשעבר שימשה רק פונדקאית, ואילו זו התעקשה כי היא אמו של הילד שילדה וגידלה בחודשים הראשונים לחייו. תסקיר הרווחה והאפוטרופוסית לדין תמכו בחידוש הקשר,
והחלטת השופטת אליה נוס הכריעה בהתאם. האם שהרתה וגידלה בחודשים הראשונים את הילד תקבל זמני שהות - עוד לפני ההכרעה בשאלת ההורות עצמה
בבוקר סתווי אחד, כמעט שנתיים אחרי שנולד ילד קטן לזוג נשים שחייהן נפרדו זה מכבר, חזרו שתיים מהדמויות המרכזיות ביותר בחייו המוקדמים של הפעוט לעמוד זו מול זו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מעל האולם ריחפה שאלה אחת, עקבית ומכאיבה: מי היא אמו של ילד שנולד לביצית של אחת מבנות הזוג ולרחמה של השנייה? והאם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו, אך אינה רשומה כאמו, זכאית לראותו, גם אם בת הזוג לשעבר מתנגדת לכך בתוקף. השופטת אליה נוס נדרשה להכריע בבקשה זמנית לקביעת זמני שהות בין התובעת, האם היולדת, לבין הקטין בן השנתיים וחצי. החלטתה מתארת מערכת יחסים זוגית שהחלה ב-2019 והסתיימה בפירוק מגורים בתחילת 2024, הריון שנישא ברחמה של התובעת, בקשות משפטיות חוצות מדינות, ותפישות קוטביות ביחס למעמדה של התובעת בחיי הילד.
הנתבעת - האם הגנטית ובעלת הביצית - טענה לכל אורך הדרך כי התובעת שימשה עבורן פונדקאית בלבד, במסגרת הסכמה מוקדמת וברורה. לדבריה, עוד לאורך ההיריון התחזתה התובעת לנתבעת לצורך רישום הילד כבנה של הנתבעת בלבד, ואף קיבלה תשלום על עצם ההיריון. התובעת מצדה, טענה כי מדובר בהורות משותפת לכל דבר, כזו ששיקפה את מערכת היחסים רבת השנים ואת רצונן להביא ביחד ילד לעולם. היא הזכירה כי היא זו שילדה את הקטין, הניקה אותו וגידלה אותו בחודשים הראשונים לחייו, וכי מעולם לא התכוונה לשמש פונדקאית בלבד.
כבר בתחילת ההליך, הזכירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהתובעת היא היולדת. בפסק הדין נכתב כי, "אין מחלוקת בין הצדדים כי הן ניהלו קשר זוגי וכי התובעת היא מי שילדה את הקטין". לצד זה, היא הפנתה להלכה משפטית ברורה, שנקבעה בעמ"ש 64159-11-24, שלפיה בשאלות הנוגעות למתח בין אם גנטית לבין אם יולדת קיימות שתי זכויות הוריות בעלות משמעות, ואין לקבוע מראש כי אחת גוברת על רעותה. השופטת כתבה כי, "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על פי נסיבות העניין... ואפשר שתשתנה מעניין לעניין".
העו"סית: יש לחדש את הקשר
מול המחלוקת המשפטית והרגשית העמוקה הזאת, שהתעצמה והלכה מאז שניתק הקשר בין התובעת לבין הילד בפברואר 2024, הוזמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין להכין תסקיר. התסקיר הזה, שהוגש ביוני 2025, הסתמן במהרה כמסמך משמעותי ביותר בהליך. העובדת הסוציאלית בחנה את הטענות של שתי הנשים, נפגשה עם הילד והתרשמה מהקשר שנוצר בעבר בינו לבין התובעת, והגיעה למסקנה חד-משמעית: יש לחדש את הקשר ללא דיחוי.
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחוות דעתה, הדגישה העובדת הסוציאלית כי בעיניה התובעת אינה פונדקאית. בחקירתה היא אמרה כי, "התובעת היא לא אם פונדקאית בעיניי". היא הוסיפה כי בבואה לגבש המלצה אינה בוחנת הסכמות או טענות משפטיות, אלא מסתכלת רק על טובת הילד, והסבירה כי "יש שתי נשים עם היסטוריה של זוגיות... והביאו הסכמה להביא ילד לעולם, אשה אחת ילדה והניקה אותו במשך 8-7 חודשים, היא יצרה אתו התקשרות מסוימת בניגוד לפונדקאות. יש פה בסיס איתן לקשר".
