בדרך לכתב אישום: "משה חוגג גייס 290 מיליון דולר לקריפטו, רימה את המשקיעים והשתמש בכסף לצרכיו"
משה חוגג היה לפני כמה שנים על גג העולם. הוא היה שם מוכר בתעשייה, כולם רצו להיות קרובים אליו. הוא מעורב בהשקעות בתחום קריפטו, שם עשה את הונו בראשית דרכו. חוגג שלט בביתר ירושלים וגם היה אמור היה לקבל בהנחה גדולה מניות של השלד קמן קפיטל שתחתיו אמור היה לחפש השקעה בתחום - עסקה שהתפוצצה בסופו של דבר והשלד נמחק. אבל העניינים הידרדרו, הוא נחקר בחשד לגיוס כספים והונאה בתחום הקריפטו במסגרת קרן סינגולריטים שבה הוא שלט, נאלץ למכור את ביתר ירושלים לאוהדים אחרי שהאוהדים החלו לקלל אותו. כעת, למשטרה כבר אין ספק, שמשה חוגג לכאורה אשם בהונאת משקיעים בכספי קריפטו והעבירה את התיק לפרקליטות.
"במהלך השנים 2017 - 2018 גייסו חוגג ושותפיו סך של כ-290 מיליון דולר ממשקיעים, עבור ארבעה מיזמי קריפטו, תוך הצגת מצגי שווא, ריקון קופות המיזמים ונטילת כספי המשקיעים לשימושם הפרטי" כך מאשימה המשטרה את משה חוגג, איש העסקים לשעבר. הוא חשוד לכאורה ב"ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות", כך על פי התשתית הראייתית שצברה המשטרה נגדו.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
לדברי המשטרה יש גם תשתית ראייתית נגד חשודים נוספים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.
- עו"ד בחברה הערבית זייפו מסמכים ו"מכרו" קרקעות ב-55 מיליון שקל
- כמה עלה משפט נתניהו? חצי מיליארד שקל בעלויות ישירות ומיליארדים רבים בעקיפין. היה שווה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה התקבלה אחרי חקירה של שנתיים ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433. במשטרה חקרו 180 מעורבים, ביצעה חיפושים ותפסה 900 מוצגים, תפיסות כספים ורכוש לשם חילוט.
החקירה המורכבת נוהלה כאמור ביאח"ה, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ובשיתוף רשות המיסים – יחידת יהלום וחקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ויחידת החילוט האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
לדברי המשטרה, במסגרת החקירה נחקר בנוסף חשד נגד משה חוגג לביצוע עבירות מין ופגיעה סדרתית בפרטיות כלפי נשים. פרשיה זו לוותה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) ותיק החקירה בעניין החשד לביצוע עבירות כלפי נשים, מועבר אף הוא היום לעיון והחלטת הפרקליטות.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- אחרי ארבעה עשורים: עסקת המכר מ-1987 הושלמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- 9.דב בירן 23/08/2023 16:28הגב לתגובה זועולם פשע, שמתאים את עצמו למדינה, חרפה.
- 8.דגדג 23/08/2023 14:40הגב לתגובה זומרשים לו לרמות אמשים תמימים!
- 7.החיים 23/08/2023 11:45הגב לתגובה זוועדין מעריציו בביזפורטל יהללו את הרמאי
- 6.אנונימי 23/08/2023 11:40הגב לתגובה זומרגע שנכנסו סעיפים פגיעה בנשים, ישר המוח עובר למצב תופרים את האיש, גם שאין לי מושג אשם או לא, רוב התלונות שמערבים פגיעה בנשים מסתבר שזה דרישת כופר, בהפוך על הפוך. השתמשתם בסעיף זה אני מאמין שכל המוצג מפוקפק מהיסוד.
- 5.v 23/08/2023 10:42הגב לתגובה זוprison 10 years minimum
- 4.כל יום משה חוגג (ל"ת)אנונימי 23/08/2023 10:38הגב לתגובה זו
- 3.ותיק 23/08/2023 10:34הגב לתגובה זואנשים שאינם בקיאים בעסקי הקריפטו , עדיף שיתרחקו ולא יסכנו ולו שקל אחד. בעסק שבו אין הם מבינים. גם אם היזמים אינם מתכוונים לרמות, אין לדעת איך זה ייגמר.
- 2.אריק 23/08/2023 10:17הגב לתגובה זוויגלו שלא הייתה הונאה אלה פעילות עסקית דפוקה
- 1."עסקי הקריפטו" - חחח. עולמות הנוכלים. (ל"ת)ביטקוין=0$ 23/08/2023 10:09הגב לתגובה זו

אחרי ארבעה עשורים: עסקת המכר מ-1987 הושלמה
יורשי הקבלן טענו כי לא בטוח שהדירה אכן שולמה ולכן אין להכיר בהעברת הזכויות לקונה המקורי, שהעביר אותה לבתו וזו מכרה אותה לתובעים. השופט קבע כי הראיות מצביעות על כך שהעסקה הושלמה בשנות ה-80, וכי טענות היורשים הן ספקולציות בלבד. בפסק הדין פורטו משמעותה
של החזקה שנמסרה כבר אז, הראיות למס שבח ומס רכישה, והתנהלות היורשים לאורך השנים. הדירה תירשם על שם התובעים
הסיפור הבא החל בשלהי שנות השמונים, בבניין מגורים ברחוב גרוסברג 7א’ בירושלים. הדירה המדוברת, בת ארבעה חדרים שפונה לעורף בקומה השלישית, נמסרה אז לרוכש בשם דוד מילר, שקנה אותה מהמנוח ירחמיאל יוניוב, הקבלן שבנה את הבניין. עשרות שנים עברו מאז, הרוכשים המקוריים הלכו לעולמם, וגם הקבלן עצמו איננו עוד, והדירה החליפה ידיים בתוך המשפחה עד שנמכרה לתובעים, ירחמיאל טוקר ונחמה גליקר טוקר. אלא שבדרכם להסדיר את רישום הזכויות, ציפתה להם הפתעה: יורשי הקבלן התנגדו וטענו כי אין כל הוכחה שהתשלום עבור הדירה אכן שולם ב-1987.
המחלוקת הזו, שהתמקדה בשאלה טכנית לכאורה: האם התמורה שולמה או לא, נהפכה למכשול שמנע מהתובעים לרשום על שמם דירה שהם מתגוררים בה בפועל. ההליך המשפטי שניהלו הוביל להכרעה מפורטת של השופט אוהד גורדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי העסקה ההיסטורית הושלמה וכי יש לרשום את הדירה על שם התובעים. לאורך פסק הדין חזר השופט והדגיש כי טענות היורשים נותרו בגדר ספקולציה בלבד, בעוד ראיות התובעים היו מוצקות בהרבה, גם אם חלקן מבוססות על מסמכים מלפני 40 שנה.
כבר בפתח פסק הדין מתאר השופט את התמונה העובדתית הכוללת. המנוח, שהיה קבלן שבנה את הבניין במסגרת הסדר עם משפחת גרינפלד, קיבל לידיו כמה דירות ומכר אותן לרוכשים שונים. ברישום הזכויות בבניין הופיע המנוח כבעלים של חלק יחסי של 4/79, המייצג את הדירה שבמרכז ההליך. לא היתה מחלוקת על כך שרישום זה משקף את הזכויות בדירה. ב-1987 נחתם ההסכם שבמסגרתו מכר המנוח את זכויותיו בדירה לדוד מילר, שקיבל לידיו גם את החזקה. בהמשך, העביר דוד את הזכויות ללא תמורה לבתו נעמי, וזו מכרה אותן ב-2018 לתובעים.
הטענות התבססו על אפשרות תיאורטית בלבד
כל אלה לעומת טענת היורשים, יגאל ובתיה יוניוב, שהצהירו כי אין לדעת אם דוד אכן שילם את מלוא התמורה למנוח, וכי ייתכן שהמנוח “נהג לאפשר שימוש בדירות” גם לפני שהועברו תשלומים מלאים. הטענות האלה לא באו מתוך ידיעה, אלא מתוך אפשרות תיאורטית בלבד, כפי שהבהירו השניים בעצמם בדיון. השופט מצטט את תשובת הנתבע יגאל יוניוב, שנשאל האם אביו סיפר לו על חוב כלשהו בגין הדירה: “אין לי מושג לבוא ולהגיד בוודאות ששולם או לא […] אין לי ידיעה מאבי".
- 26 שנה של עיכובים: זה הפיצוי על אי רישום דירה בטאבו
- בנות הזוג נפרדו: האם רישום בטאבו גובר על הסכם ממון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, השופט מזכיר כי מדובר בעסקה עתיקה מאוד - ארבעה עשורים חלפו מאז, וכל הצדדים המקוריים הלכו לעולמם. אף על פי כן, התובעים הצליחו להציג ראיות משמעותיות המאששות את הטענה שהעסקה הושלמה. הראיות האלה נגעו בראש ובראשונה למסירת החזקה, שהיתה לפי ההסכם מותנית בעמידה מלאה של הרוכש בהתחייבויותיו, כולל תשלום התמורה. כפי שמציין השופט בפסק הדין שפורסם, “מסירת החזקה הותנתה, בהסכם המכר, בעמידה של דוד בכל התחייבויותיו לפי ההסכם […] מכאן שבעצם מסירת החזקה לדוד יש משום תמיכה ניכרת בכך שהתמורה בגין הדירה שולמה על ידו”.

נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוך ממושך בין בני זוג לשעבר, שבמרכזו דרישת האשה לקבל 800 אלף שקל כתנאי למכירת הדירה המשותפת. למרות חתימה על מסמך שכונה “הסכם ממון”, בית המשפט קבע כי ההסכם חסר תוקף, אינו תואם את המציאות, ואף מקפח את הבעל באופן
משמעותי. בפסק הדין הדגישה השופטת את חשיבות האישור הפורמלי של הסכמי ממון ואת הצורך לדייק בסכומים ובהסכמות בעת ניסוחם
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, גילה ספרא־ברנע, מצאה את עצמה לאחרונה ניצבת מול מחלוקת שנראתה לכאורה פשוטה: שני בני זוג לשעבר, דירה שנרכשה במהלך הנישואים, מסמך ישן שנחתם ביניהם לפני כמעט עשור והבטחה לא ממומשת ל-800 אלף שקל. ואולם מאחורי הסיפור התגלה סכסוך רחב ומורכב, שנולד משילוב של אמון, חוסר בהירות משפטית, ניסוח לקוי של מסמכים ונתונים כספיים שלא התאימו למציאות בשטח. מה שהתחיל כתביעה שבמסגרתה ניסתה האשה לאכוף הסכם ממון, הסתיים בקביעה תקיפה של בית המשפט: ההסכם אינו תקף, הסכום שדרשה אינו הגיוני, והדירה, כך על פי הרישום, שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים.
הצדדים נישאו ב-2008 וחיו יחד עד הגירושים ב-2020. במהלך חייהם המשותפים, ב-2014, הם רכשו יחד דירת מגורים שנרשמה על שמם בחלקים שווים. שנה לאחר רכישת הדירה, בפברואר 2015, חתמו הצדדים על מסמך שכונה "הסכם ממון", שבו נקבע בין היתר כי במקרה של מכירת הדירה יקבלו האשה או בנה סכום של 800 אלף שקל, בטענה שמדובר בסכום המגלם את ערך דירתה הקודמת של האשה. המסמך נחתם בנוכחות נוטריון, אך לא אושר בבית המשפט, למרות דרישת החוק כשמדובר בבני זוג נשואים.
עם פרוץ הסכסוך בין הצדדים ולקראת הגירושים, ביקשה האשה לאכוף את ההסכם ולקבוע כי הדירה אינה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים כתנאי לרישום, אלא כי עליה לקבל את אותם 800 אלף שקל עוד לפני כל חלוקה. מנגד, טען האיש כי המסמך שנחתם אינו אלא טיוטה לקויה, שאינה עומדת בדרישות החוק, אינה תואמת את העובדות, ואף נחתמה בנסיבות כאלה שלא מאפשרות לראות בה הסכמה אמיתית ומודעת.
בית המשפט פתח את בחינתו מן הנתון הבסיסי והברור ביותר: הרישום בטאבו. הצדדים רשומים כבעלי מחצית הזכויות כל אחד, והרישום הקנייני מהווה ראיה חזקה לטובת השוויון. השופטת הדגישה בהכרעתה כי הנטל לסתור רישום שכזה מוטל על האשה. לדבריה, “הנטל להוכיח כי הרישום בפנקסי המקרקעין אינו משקף את מצב הזכויות [...] מוטל על כתפי האשה”. לטענתה, אותו הסכם ממון, שעל פיו מגיעים לה 800 אלף שקל, צריך לשנות את החלוקה.
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן החלה להתברר התמונה הבעייתית סביב אותו הסכם. השופטת ציינה בפסק הדין שפורסם כי המסמך “נחזה להיות הסכם ממון”, ולכן, על פי חוק יחסי ממון, הוא היה חייב לקבל אישור בפני בית משפט או בית דין דתי. כל עוד הוא לא אושר, אין לו תוקף. אבל מעבר לכך, גם אם היה מדובר בהסכם רגיל שלא מחייב אישור פורמלי, עדיין לא ניתן לאשר אותו בשל כשלים מהותיים. “ההסכם מעורר בעייתיות בנושא של גמירות דעת ותום לב”, קבעה השופטת, והוסיפה כי הוא “לוקה ואינו עולה בקנה אחד עם העובדות בפועל”.
