בדרך לכתב אישום: "משה חוגג גייס 290 מיליון דולר לקריפטו, רימה את המשקיעים והשתמש בכסף לצרכיו"
משה חוגג היה לפני כמה שנים על גג העולם. הוא היה שם מוכר בתעשייה, כולם רצו להיות קרובים אליו. הוא מעורב בהשקעות בתחום קריפטו, שם עשה את הונו בראשית דרכו. חוגג שלט בביתר ירושלים וגם היה אמור היה לקבל בהנחה גדולה מניות של השלד קמן קפיטל שתחתיו אמור היה לחפש השקעה בתחום - עסקה שהתפוצצה בסופו של דבר והשלד נמחק. אבל העניינים הידרדרו, הוא נחקר בחשד לגיוס כספים והונאה בתחום הקריפטו במסגרת קרן סינגולריטים שבה הוא שלט, נאלץ למכור את ביתר ירושלים לאוהדים אחרי שהאוהדים החלו לקלל אותו. כעת, למשטרה כבר אין ספק, שמשה חוגג לכאורה אשם בהונאת משקיעים בכספי קריפטו והעבירה את התיק לפרקליטות.
"במהלך השנים 2017 - 2018 גייסו חוגג ושותפיו סך של כ-290 מיליון דולר ממשקיעים, עבור ארבעה מיזמי קריפטו, תוך הצגת מצגי שווא, ריקון קופות המיזמים ונטילת כספי המשקיעים לשימושם הפרטי" כך מאשימה המשטרה את משה חוגג, איש העסקים לשעבר. הוא חשוד לכאורה ב"ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות", כך על פי התשתית הראייתית שצברה המשטרה נגדו.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
לדברי המשטרה יש גם תשתית ראייתית נגד חשודים נוספים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.
- עו"ד בחברה הערבית זייפו מסמכים ו"מכרו" קרקעות ב-55 מיליון שקל
- כמה עלה משפט נתניהו? חצי מיליארד שקל בעלויות ישירות ומיליארדים רבים בעקיפין. היה שווה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה התקבלה אחרי חקירה של שנתיים ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433. במשטרה חקרו 180 מעורבים, ביצעה חיפושים ותפסה 900 מוצגים, תפיסות כספים ורכוש לשם חילוט.
החקירה המורכבת נוהלה כאמור ביאח"ה, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ובשיתוף רשות המיסים – יחידת יהלום וחקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ויחידת החילוט האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
לדברי המשטרה, במסגרת החקירה נחקר בנוסף חשד נגד משה חוגג לביצוע עבירות מין ופגיעה סדרתית בפרטיות כלפי נשים. פרשיה זו לוותה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) ותיק החקירה בעניין החשד לביצוע עבירות כלפי נשים, מועבר אף הוא היום לעיון והחלטת הפרקליטות.
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- כך נהפכה נחלה עם זכויות בנייה למבחן על פטור ממס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
- 9.דב בירן 23/08/2023 16:28הגב לתגובה זועולם פשע, שמתאים את עצמו למדינה, חרפה.
- 8.דגדג 23/08/2023 14:40הגב לתגובה זומרשים לו לרמות אמשים תמימים!
- 7.החיים 23/08/2023 11:45הגב לתגובה זוועדין מעריציו בביזפורטל יהללו את הרמאי
- 6.אנונימי 23/08/2023 11:40הגב לתגובה זומרגע שנכנסו סעיפים פגיעה בנשים, ישר המוח עובר למצב תופרים את האיש, גם שאין לי מושג אשם או לא, רוב התלונות שמערבים פגיעה בנשים מסתבר שזה דרישת כופר, בהפוך על הפוך. השתמשתם בסעיף זה אני מאמין שכל המוצג מפוקפק מהיסוד.
- 5.v 23/08/2023 10:42הגב לתגובה זוprison 10 years minimum
- 4.כל יום משה חוגג (ל"ת)אנונימי 23/08/2023 10:38הגב לתגובה זו
- 3.ותיק 23/08/2023 10:34הגב לתגובה זואנשים שאינם בקיאים בעסקי הקריפטו , עדיף שיתרחקו ולא יסכנו ולו שקל אחד. בעסק שבו אין הם מבינים. גם אם היזמים אינם מתכוונים לרמות, אין לדעת איך זה ייגמר.
- 2.אריק 23/08/2023 10:17הגב לתגובה זוויגלו שלא הייתה הונאה אלה פעילות עסקית דפוקה
- 1."עסקי הקריפטו" - חחח. עולמות הנוכלים. (ל"ת)ביטקוין=0$ 23/08/2023 10:09הגב לתגובה זו
בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל
השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית
המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה
הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.
האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.
בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.
האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?
הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.
- שבו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תירש אותו?
- צוואת של קשיש בביה"ח הועדפה על זו מלפני 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.
ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שהיא כן תצא לפועל
היא הגיעה לישראל בגיל 20, לאחר שהוריה של בעלה הנכה הביאו אותה מברזיל עם הבטחה: אם תינשא לו, תזכה לבית משלה. במשך 30 שנה היא טיפלה בו, גידלה ילדים, עבדה ופרנסה את המשפחה. ואז, בערוב ימיה, חמותה ערכה צוואה חד־צדדית שמנשלת אותה ואת בנה מכל נכסי המשפחה
ומעבירה הכל לבתה. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הפעיל את דוקטרינת “זעקת ההגינות”, וקבע כי יש לכבד את ההבטחה שניתנה
הסיפור הבא, שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נדמה כמעט כמו עלילה ספרותית: צעירה בת 20 מברזיל, שנמצאת בראשית דרכה, מתבקשת לעזוב את משפחתה, את שפתה ואת ארצה כדי להגשים חלום שאינו שלה, אלא חלום של אחרים. הוריו של גבר עיוור מילדות, בן 29, רקמו תוכנית לשדך לו אשה צעירה שתהיה לו לעזר, לבת זוג, לאם ילדיו ולמי שתעניק לו חיים משפחתיים. ההורים הגיעו לברזיל במיוחד, יצרו קשר עם משפחה מקומית, ופיזרו הבטחות גדולות כדי לשכנע את אותה צעירה להסכים לנישואים. בין ההבטחות, כך טענה האשה לאורך כל ההליך, היתה התחייבות ברורה: “נקנה לכם דירה בישראל, שלא יהיו לך דאגות”.
האישה הסכימה. היא נישאה לבן, עברה לישראל, התגיירה, הקימה משפחה וגידלה שתי בנות. במשך יותר מ-30 שנה היא ניהלה חיי משפחה לצד בן זוג מוגבל לחלוטין מעיוורון מולד, טיפלה בו, הובילה אותו לכל מקום, ופרנסה את הבית דרך עבודתה. אלא שהשנים חלפו, היחסים נסדקו, ובשלהי חייה של חמותה - האשה שממנה היא ציפתה להגינות - נחתה עליה מכה נוספת: צוואה חדשה, שנערכה ב-2018, ובה "המנוחה העניקה את מלוא עיזבונה לבתה בלבד", כפי שמתאר פסק הדין. בכך, נשלל מהבעל ומבת זוגו כל רכוש שהובטח להם.
המאבק המשפטי שנרקם בעקבות האירועים חשף שכבות רבות של כאב, הסתמכות, מניפולציות משפחתיות, ושאלה אחת גדולה: האם ההבטחה שניתנה לפני עשרות שנים - הבטחה שהשפיעה על חייה של צעירה - עומדת גם כיום, אף שלא נחתמה במסמך ברור? השופטת סגלית אופק, שדנה בתיק הארוך והמורכב, קבעה כי כן. היא קיבלה את טענתה של האשה לגבי קיומה של התחייבות ברורה מצד חמותה וחמיה לרכוש דירה לבני הזוג, והפעילה עיקרון שכמעט אינו נזכר בפסקי דין אך משמעותו עמוקה: זעקת ההגינות.
העובדות מצדיקות סטייה מהרישום שבמרשם המקרקעין
כבר בפתח פסק הדין, קבעה השופטת כי ההוכחה נדרשת להיות “כבדת משקל במיוחד”, שכן הרישום הרשמי במקרקעין מעניק לנתבעת, הבת, חזקה חזקה שהנכס שלה. אלא שהשופטת אופק קבעה כי “במקרה זה עלה בידי התובעת להרים את הנטל הרובץ לפתחה בעניין הבטחה להעניק דירה”, וכי המכלול העובדתי מצדיק סטייה מהחזקה שבמרשם המקרקעין.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסמך הראשון שמככב בפרשה היה ההסכם הברזילאי, מסמך נוטריוני שנחתם ב-1987 בסאו פאולו, שבו נקבע כי בני הזוג יחלקו גם מתנות וירושות. השופטת קבעה כי כבר במסמך הזה, “טמונה הבטחה של המנוחים להעניק לבני הזוג דירה במתנה”, וכי המנוחים, שהיו אלה שניהלו את המשא ומתן ואף נכחו בחתימה, ביקשו להבטיח לכלה הצעירה ביטחון לפני שתעזוב את משפחתה ותתחיל את חייה בישראל. האשה העידה כי לא היתה נישאת לבעלה ללא אותה הבטחה. בעדותה בבית המשפט היא אמרה כי, “הבטיחו לי שהם יקנו לי דירה… לי ולב' כמובן”. עדותה, קבעה השופטת, היתה קוהרנטית ואמינה, ולא נסתרה בידי מי מהצדדים. עוד הדגישה השופטת כי בראייה הגיונית, הן בשל פערי הכוחות והן בשל הסיטואציה הייחודית של שידוך בין צעירה זרה לגבר עיוור, היתה חשיבות גדולה להבטיח לה קורת גג ומשענת לאורך זמן.
