בדרך לכתב אישום: "משה חוגג גייס 290 מיליון דולר לקריפטו, רימה את המשקיעים והשתמש בכסף לצרכיו"
משה חוגג היה לפני כמה שנים על גג העולם. הוא היה שם מוכר בתעשייה, כולם רצו להיות קרובים אליו. הוא מעורב בהשקעות בתחום קריפטו, שם עשה את הונו בראשית דרכו. חוגג שלט בביתר ירושלים וגם היה אמור היה לקבל בהנחה גדולה מניות של השלד קמן קפיטל שתחתיו אמור היה לחפש השקעה בתחום - עסקה שהתפוצצה בסופו של דבר והשלד נמחק. אבל העניינים הידרדרו, הוא נחקר בחשד לגיוס כספים והונאה בתחום הקריפטו במסגרת קרן סינגולריטים שבה הוא שלט, נאלץ למכור את ביתר ירושלים לאוהדים אחרי שהאוהדים החלו לקלל אותו. כעת, למשטרה כבר אין ספק, שמשה חוגג לכאורה אשם בהונאת משקיעים בכספי קריפטו והעבירה את התיק לפרקליטות.
"במהלך השנים 2017 - 2018 גייסו חוגג ושותפיו סך של כ-290 מיליון דולר ממשקיעים, עבור ארבעה מיזמי קריפטו, תוך הצגת מצגי שווא, ריקון קופות המיזמים ונטילת כספי המשקיעים לשימושם הפרטי" כך מאשימה המשטרה את משה חוגג, איש העסקים לשעבר. הוא חשוד לכאורה ב"ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות", כך על פי התשתית הראייתית שצברה המשטרה נגדו.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
לדברי המשטרה יש גם תשתית ראייתית נגד חשודים נוספים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- עו"ד בחברה הערבית זייפו מסמכים ו"מכרו" קרקעות ב-55 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה התקבלה אחרי חקירה של שנתיים ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433. במשטרה חקרו 180 מעורבים, ביצעה חיפושים ותפסה 900 מוצגים, תפיסות כספים ורכוש לשם חילוט.
החקירה המורכבת נוהלה כאמור ביאח"ה, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ובשיתוף רשות המיסים – יחידת יהלום וחקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ויחידת החילוט האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
לדברי המשטרה, במסגרת החקירה נחקר בנוסף חשד נגד משה חוגג לביצוע עבירות מין ופגיעה סדרתית בפרטיות כלפי נשים. פרשיה זו לוותה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) ותיק החקירה בעניין החשד לביצוע עבירות כלפי נשים, מועבר אף הוא היום לעיון והחלטת הפרקליטות.
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- כשהריבית הפכה לנטל בלתי אפשרי: החלטה חריגה בהוצל"פ
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
- 9.דב בירן 23/08/2023 16:28הגב לתגובה זועולם פשע, שמתאים את עצמו למדינה, חרפה.
- 8.דגדג 23/08/2023 14:40הגב לתגובה זומרשים לו לרמות אמשים תמימים!
- 7.החיים 23/08/2023 11:45הגב לתגובה זוועדין מעריציו בביזפורטל יהללו את הרמאי
- 6.אנונימי 23/08/2023 11:40הגב לתגובה זומרגע שנכנסו סעיפים פגיעה בנשים, ישר המוח עובר למצב תופרים את האיש, גם שאין לי מושג אשם או לא, רוב התלונות שמערבים פגיעה בנשים מסתבר שזה דרישת כופר, בהפוך על הפוך. השתמשתם בסעיף זה אני מאמין שכל המוצג מפוקפק מהיסוד.
- 5.v 23/08/2023 10:42הגב לתגובה זוprison 10 years minimum
- 4.כל יום משה חוגג (ל"ת)אנונימי 23/08/2023 10:38הגב לתגובה זו
- 3.ותיק 23/08/2023 10:34הגב לתגובה זואנשים שאינם בקיאים בעסקי הקריפטו , עדיף שיתרחקו ולא יסכנו ולו שקל אחד. בעסק שבו אין הם מבינים. גם אם היזמים אינם מתכוונים לרמות, אין לדעת איך זה ייגמר.
- 2.אריק 23/08/2023 10:17הגב לתגובה זוויגלו שלא הייתה הונאה אלה פעילות עסקית דפוקה
- 1."עסקי הקריפטו" - חחח. עולמות הנוכלים. (ל"ת)ביטקוין=0$ 23/08/2023 10:09הגב לתגובה זו
הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...
הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.
בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.
אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים
מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.
יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- מהפכה בפרסומת, נזיפה מהשופט: ליברה תשלם 100 אלף ש'
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
