בדרך לכתב אישום: "משה חוגג גייס 290 מיליון דולר לקריפטו, רימה את המשקיעים והשתמש בכסף לצרכיו"
משה חוגג היה לפני כמה שנים על גג העולם. הוא היה שם מוכר בתעשייה, כולם רצו להיות קרובים אליו. הוא מעורב בהשקעות בתחום קריפטו, שם עשה את הונו בראשית דרכו. חוגג שלט בביתר ירושלים וגם היה אמור היה לקבל בהנחה גדולה מניות של השלד קמן קפיטל שתחתיו אמור היה לחפש השקעה בתחום - עסקה שהתפוצצה בסופו של דבר והשלד נמחק. אבל העניינים הידרדרו, הוא נחקר בחשד לגיוס כספים והונאה בתחום הקריפטו במסגרת קרן סינגולריטים שבה הוא שלט, נאלץ למכור את ביתר ירושלים לאוהדים אחרי שהאוהדים החלו לקלל אותו. כעת, למשטרה כבר אין ספק, שמשה חוגג לכאורה אשם בהונאת משקיעים בכספי קריפטו והעבירה את התיק לפרקליטות.
"במהלך השנים 2017 - 2018 גייסו חוגג ושותפיו סך של כ-290 מיליון דולר ממשקיעים, עבור ארבעה מיזמי קריפטו, תוך הצגת מצגי שווא, ריקון קופות המיזמים ונטילת כספי המשקיעים לשימושם הפרטי" כך מאשימה המשטרה את משה חוגג, איש העסקים לשעבר. הוא חשוד לכאורה ב"ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות", כך על פי התשתית הראייתית שצברה המשטרה נגדו.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
לדברי המשטרה יש גם תשתית ראייתית נגד חשודים נוספים בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס.
- עו"ד בחברה הערבית זייפו מסמכים ו"מכרו" קרקעות ב-55 מיליון שקל
- כמה עלה משפט נתניהו? חצי מיליארד שקל בעלויות ישירות ומיליארדים רבים בעקיפין. היה שווה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה התקבלה אחרי חקירה של שנתיים ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433. במשטרה חקרו 180 מעורבים, ביצעה חיפושים ותפסה 900 מוצגים, תפיסות כספים ורכוש לשם חילוט.
החקירה המורכבת נוהלה כאמור ביאח"ה, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ובשיתוף רשות המיסים – יחידת יהלום וחקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ויחידת החילוט האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
לדברי המשטרה, במסגרת החקירה נחקר בנוסף חשד נגד משה חוגג לביצוע עבירות מין ופגיעה סדרתית בפרטיות כלפי נשים. פרשיה זו לוותה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) ותיק החקירה בעניין החשד לביצוע עבירות כלפי נשים, מועבר אף הוא היום לעיון והחלטת הפרקליטות.
- מחילת חוב הוגדרה עסקה מלאכותית - וקיזוז ההפסדים בוטל
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 9.דב בירן 23/08/2023 16:28הגב לתגובה זועולם פשע, שמתאים את עצמו למדינה, חרפה.
- 8.דגדג 23/08/2023 14:40הגב לתגובה זומרשים לו לרמות אמשים תמימים!
- 7.החיים 23/08/2023 11:45הגב לתגובה זוועדין מעריציו בביזפורטל יהללו את הרמאי
- 6.אנונימי 23/08/2023 11:40הגב לתגובה זומרגע שנכנסו סעיפים פגיעה בנשים, ישר המוח עובר למצב תופרים את האיש, גם שאין לי מושג אשם או לא, רוב התלונות שמערבים פגיעה בנשים מסתבר שזה דרישת כופר, בהפוך על הפוך. השתמשתם בסעיף זה אני מאמין שכל המוצג מפוקפק מהיסוד.
- 5.v 23/08/2023 10:42הגב לתגובה זוprison 10 years minimum
- 4.כל יום משה חוגג (ל"ת)אנונימי 23/08/2023 10:38הגב לתגובה זו
- 3.ותיק 23/08/2023 10:34הגב לתגובה זואנשים שאינם בקיאים בעסקי הקריפטו , עדיף שיתרחקו ולא יסכנו ולו שקל אחד. בעסק שבו אין הם מבינים. גם אם היזמים אינם מתכוונים לרמות, אין לדעת איך זה ייגמר.
- 2.אריק 23/08/2023 10:17הגב לתגובה זוויגלו שלא הייתה הונאה אלה פעילות עסקית דפוקה
- 1."עסקי הקריפטו" - חחח. עולמות הנוכלים. (ל"ת)ביטקוין=0$ 23/08/2023 10:09הגב לתגובה זו
מחילת חוב של בעל מניות הוגדרה כעסקה מלאכותית - ואישור קיזוז ההפסדים בוטל
פסק דין שניתן באחרונה קבע כי רשות המסים רשאית לבטל אישור לקיזוז הפסדים שניתן לנישום, כשמתברר בדיעבד כי התבסס על נתונים חלקיים או מצג מטעה. בית המשפט בחן את פעילות החברה ואת התנהלות בעל השליטה, וקבע כי מחילת חוב שבוצעה בסמוך לעסקת מקרקעין יצרה מצג מלאכותי
של הפסד הון. השופטת הדגישה כי פעולה שכזו עלולה להתפרש כניסיון להימנע ממס, ולכן אינה מקנה זכות לקיזוז הפסד הון
זה היה אחד מאותם דיונים שבהם הצדדים מגיעים אל אולם המשפט כשהם משוכנעים בצדקתם, אך ככל שהשופטת חודרת אל עומק הפרטים, מתגלה תמונה אחרת לחלוטין. כך התרחש גם במקרה של חווית הרוכבים ובעלי השליטה בה, אילן ודורה פלג, שביקשו מבית המשפט המחוזי להתערב בהחלטת פקיד השומה ולבטל את קביעתו שלפיה מחילת חוב של בעל המניות לחברה אינה מהווה הפסד הון בר-קיזוז. בית המשפט קבע כי הצדק נמצא דווקא עם רשות המסים, וכי לא רק שלא נפל פגם בהחלטתה לבטל את אישור קיזוז ההפסדים, אלא שהפעולות שביצעו המערערים הן שהצדיקו זאת מלכתחילה.
הפרשה נחלקה לשתי שכבות עיקריות: האחת נוגעת להחלטת רשות המסים לבטל אישור שניתן למערערים לקזז הפסדים בעקבות מחילת חוב לטובת החברה, והשנייה לעיקרי שומת הפרשי ההון שהוצאה להם עבור 2016-2015. אך את שניהם מאחדת מסקנה אחת ברורה: המחילה שבוצעה, אופן התיעוד בדו"חות הכספיים ופרטי הדיווח שהוגשו לרשות המסים לא עמדו בסטנדרט המצופה, ובעיקר חשפו פערים מהותיים שהעלו חשש לפעולה מלאכותית.
במרכז המחלוקת עמדה טענתם של בעלי החברה, שלפיה ב-2016 מחלו על חוב שהחברה חייבת לבעלים, ושהמחילה זו יצרה עבורו הפסד הון אמיתי. ההפסד הזה, לטענתם, ניתן לקזז כנגד רווח הון שנוצר להם בעקבות מכירת מקרקעין בשנה שלאחר מכן. אלא שהבדיקה שביצעה רשות המסים במהלך הליכי השומה הצביעה על תמונה שונה. בתרשומת שהובאה בפני בית המשפט צוין כי "מחילת החוב יושמה באופן חלקי בלבד, רק בצד ההפסד אצל המערער, ולא נרשמה הכנסה אצל החברה בסכום המחילה", וכי נמצאו פקודות יומן "שככל הנראה נועדו להטעות את המשיב כאילו נרשמה הכנסה" (סעיף 12 לפסק הדין). עוד הוסיפה הרשות כי הדיווח על המחילה נעשה באופן רטרואקטיבי, ורק לאחר שבמסגרת דיון מס שבח נקבע כי מכירת המקרקעין היתה של המערער עצמו ולא של החברה.
"טענת המערער תמוהה"
בפני בית המשפט טענו המערערים כי רשות המסים חרגה מסמכותה וכי לא ניתן להם פירוט מספק של הסיבות שהובילו לביטול אישור קיזוז ההפסדים. השופטת דחתה זאת בצורה ברורה וקבעה בהחלטתה כי, "טענת המערער לפיה החלטת המשיב ניתנה ללא נימוקים תמוהה". מתוכן הפרוטוקולים שהוצגו עלה כי במהלך הדיונים הובהר למייצגי המערערים שהרשות רואה במחילת החוב פעולה מלאכותית, ואף הוזכר פסק הדין בעניין ויינברג - פסק דין מוכר שעסק בהבחנה בין מחילת חוב אמיתית לבין כזו שנועדה לייצר הפסד הון מלאכותי לצורכי מס.
- רשות המסים: ניתן לדווח דיגיטלית על עזיבת עובדים באופן מרוכז
- מכירת מניות בבניין מושכר לא מזכה בהטבות מס לפי החוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת פירטה בפסק הדין שפורסם בהרחבה כיצד נסיבות המחילה והעיתוי שבו בוצעה מעידים על בעייתיות מהותית. מבחינתה, החפיפה בין מועד המחילה לבין מועד עסקת המקרקעין, לצד הרישום החלקי בדוחות ופקודות היומן המעובדות, מציירים תמונה שאינה תואמת פעולה כלכלית טבעית. בכמה סעיפים חזר בית המשפט על העיקרון שלפיו יש לבחון האם פעולה של נישום נושאת אופי כלכלי אמיתי, או שמא היא מובילה למסקנה שהיא "עסקה מלאכותית שיש להתעלם ממנה". זו היתה גם התוצאה במקרה זה.
