הונאה פונזי (דאליאי)
הונאה פונזי (דאליאי)

4 שנות מאסר לעו"ד שגנב מהלקוחות 3.4 מיליון שקל

עו"ד אלכס שוד הודה כי גנב כ-3.4 מיליון שקל מקורבנות, בהם מבוגרים וחולים, השופט: "אלמלא ההסדר, הקורבנות היו עומדים בפני שוקת שבורה"; מקרי ההונאה על ידי עורכי דין הולכים ומתרבים, כך תגנו על עצמכם

רוי שיינמן | (5)
נושאים בכתבה הונאה עורך דין
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונש של ארבע שנות מאסר על עו"ד אלכס שוד, שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות מרמה, זיוף ועבירות כלכליות נוספות. בנוסף, נקבע כי יפצה את קורבנותיו באמצעות כספים שיתקבלו ממכירת שתי דירות שבבעלותו.


לפי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד צליל זנטי מפרקליטות מחוז דרום, אשר בו הודה שוד, במהלך השנים 2019-2024 פעל שוד בשיטה מתוכננת כלפי קורבנות הונאה שונים. בין הקורבנות נמנים אנשים מבוגרים, חולים, מי שאינם שולטים בשפה העברית, מכרים של שוד וכן כאלה שחסרו ידע בסיסי בתחום המשפטי. שוד ניצל את פערי הידע בינם לבינו, ובאמצעות תחבולות מתוחכמות, גבה מהם סכום כולל של כ-3.4 מיליון שקל.


במעשיו, השתמש שוד באופן שיטתי בכספי הלקוחות לצרכיו האישיים, ובחלק מהמקרים אף לכיסוי התחייבויותיו כלפי לקוחות אחרים. כדי להעניק למעשיו מראית עין חוקית, הציג ללקוחותיו מסמכים מזויפים שנועדו לרכוש את אמונם ולאפשר את המשך המרמה.


בהתאם להודאתו, הרשיע נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, את שוד בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף בכוונה לקדם דבר בנסיבות מחמירות, 15 עבירות של שימוש במסמך מזויף, מתן תשובה כוזבת לפי חוק מיסוי מקרקעין, השמטת הכנסה וניהול ספרי חשבונות כוזבים.


במהלך שלב הטיעונים לעונש הדגישה עו"ד זנטי: "הנאשם ביצע את העבירות בכובעו כעורך דינם של המתלוננים. לא מדובר בפגיעה כלכלית גרידא אלא רמיסת האמון הבסיסית בין נותני שירותים ומקבלי שירותים... יחד עם זאת, היו מספר שיקולים שהיטו את הכף לטובת קיומו של ההסדר כפי שהוגש לבית המשפט, שבראש ובראשונה השיקול המרכזי שנשקל הוא בחירתנו בעתם לשים את הזרקור על הפיצוי המידי שעתיד להגיע לנפגעי העבירה בתיק הזה".


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהתאם להסדר שהושג בין הצדדים, גזר השופט בני שגיא על שוד עונש של ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וכן פיצוי שיינתן לקורבנות מתוך כספי מכירת הדירות שבבעלותו, בניכוי חובות קיימים. בנימוקי גזר הדין כתב השופט שגיא: "הנחת העבודה כי אלמלא הסדר הטיעון היו קורבנות העבירה עומדים בפני שוקת שבורה, לצד הנתונים הנוספים, הופכת את הסדר הטיעון ראוי, מאוזן וכזה שיש לכבד".


איך תגנו על עצמכם?

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים בהם עורכי דין בישראל גונבים כספים מלקוחותיהם. מדובר בכספים שהופקדו בידיהם בנאמנות, במסגרת עסקאות נדל"ן, תביעות משפטיות, ירושות ועוד, אך במקום לנהל אותם באחריות ובשקיפות, חלק מעורכי הדין הפכו את הכספים לרכושם האישי - הנה כמה מהמקרים הבולטים הנוספים בשנים האחרונות .


קיראו עוד ב"משפט"
כדי להגן על עצמכם מפני מעילה, הונאה או עוגמת נפש, כדאי להקפיד על כמה כללים פשוטים. בדקו רישום בלשכת עורכי הדין: ודאו שלעורך הדין יש רישיון בתוקף. באתר לשכת עורכי הדין אפשר גם לבדוק אם קיימות נגדו תלונות קודמות או שלילות רישיון.


דרשו הסכם שכר טרחה כתוב: אל תסכימו לעבוד ללא הסכם מסודר. כל תשלום צריך להיות מוגדר, מוסבר, ומתועד בכתב. אל תעבירו כספים ללא מסמך מלווה: בכל העברת כספים לעורך דין, ודאו מראש מה מטרת ההעברה ודאגו לקבל אישור כתוב או תיעוד מסודר.


תהיו מעורבים: אל תשאירו את כל ההתנהלות בידיו של עורך הדין. דרשו עדכונים שוטפים, שאלו שאלות ואל תחששו להתעקש, זכותכם לדעת מה נעשה בכספכם. בקשו חשבון נאמנות ייעודי: עמדו על כך שהכספים יופקדו בחשבון נאמנות נפרד ולא בחשבונו האישי של עורך הדין. זהו נוהל חוקי, מקובל וחשוב במיוחד. סמכו על תחושת הבטן: אם עורך הדין מתחמק, מגיב באגרסיביות או גורם לכם לחוש אי נוחות, אל תתעלמו מהתחושות. עדיף לעצור בזמן מאשר להצטער אחר כך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מזל לא הלכתם לעוד גנביץ שודדדביץ. (ל"ת)
    אנונימי 09/05/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לצערי לא סומך על אף אחד (ל"ת)
    אנונימי 05/05/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שווה לגנוב (ל"ת)
    דן 30/04/2025 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    א ענישה לא מספיקה ב מי הולך לעוד שכשאתה מצלצל אליו אומר לך שזה שוד (ל"ת)
    אנונימי 29/04/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 29/04/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
    כשמו כן הוא. חבל שרק 4 שנות מאסר. צל 20 שנים
בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה. 

גירושים
צילום: Pixabay

העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות

פסק דין חדש מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עושה סדר באחת הסוגיות המורכבות ביותר ביחסים בין בני זוג - השיתוף בחובות. השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי כל עוד החובות נוצרו במסגרת ניהול עסק ששימש מקור פרנסה למשפחה ואִפשר את רמת חייה, אין להחריגם מהאיזון הרכושי גם אם נצברו על שמו של אחד מבני הזוג בלבד

עוזי גרסטמן |

זה אחד מאותם מקרים שבהם סכסוך גירושים נהפך גם לדיון עקרוני על צדק ושוויון בין בני זוג. בני זוג מחיפה, הורים לשלושה ילדים - אחד מהם בעל נכות מלאה - מצאו את עצמם בלב מאבק משפטי לא רק על מזונות ומדור, אלא על השאלה מי יישא בחובות הכבדים של העסק המשפחתי שקרס. האשה טענה כי החובות שנצברו על שם בעלה נעשו מאחורי גבה, תוך הסתרת מידע ומניפולציות כספיות; מנגד, הבעל טען כי מדובר בחובות שנוצרו במהלך ניהול העסק ששימש את שניהם, ולפיכך הם חובות משותפים. השופטת לירון זרבל קדשאי הכריעה בפסק דין ארוך ומפורט כי האחריות לחובות מוטלת על שני בני הזוג גם יחד. לדבריה, לא הוכח כי החובות נבעו מהתנהלות חריגה או מהברחת כספים, אלא מתוך ניסיונות לגיטימיים להמשיך ולהפעיל עסק שהיה "מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאִפשר את רמת החיים הגבוהה יחסית שהצדדים סיגלו לעצמם".

בני הזוג נישאו ב-2009 וניהלו חיים שנראו כלפי חוץ רגילים. היא עבדה כמורה, והוא הפעיל עסק פרטי, שבשלב מסוים הוסב לחברה בע"מ. לפי עדות האשה, היא לא היתה מעורבת בניהול העסק, לא ידעה על חובותיו ואף הופתעה לגלות מהיקפם רק כשחבר של בעלה סיפר לה על "מיליון שקלים חוב שהסתיר ממנה". היא תיארה מערכת יחסים שבה הבעל שלט בכלכלה המשפחתית באופן בלעדי, בעוד שהיא נשאה בעיקר הנטל של גידול הילדים. הבעל, לעומת זאת, טען אחרת. לדבריו, העסק נפתח ב-2014 בהסכמה מלאה של שניהם, וההחלטות המרכזיות התקבלו במשותף. הוא הדגיש כי גם האשה נהנתה מפירות העסק - קיבלה משכורת חודשית מהחברה, השתמשה בחשבון העסקי והיתה שותפה להחלטות על שיפוצים, משכנתאות והלוואות. "שני הצדדים משכו כספים כדי לעמוד ברמת החיים שסגלו לעצמם", העיד.

האשה ניסתה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בחובות אישיים של הבעל, שנוצרו מתוך חוסר תום לב ומניפולציות. לדבריה, הוא הסתיר ממנה חובות, משך כספים מהחברה, ביטל כרטיסי אשראי והפסיק להעביר משכורת לחשבון המשותף. היא טענה כי חלק מהכספים שימשו להימורים, כי העסק נמכר מאחורי גבה לחברו של הבעל, וכי הוא פעל "ללא כל שיתוף פעולה ותוך הפרת אמון מוחלטת". היא ביקשה מבית המשפט להחריג את החובות מהאיזון הרכושי ולטעון כי מדובר בהתנהלות אישית שאין לה קשר למשפחה.

"האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה"

הבעל הציג גרסה שונה בתכלית. הוא סיפר כי האשה ידעה היטב על המתרחש בעסק, השתתפה בהחלטות ואף טיפלה בשיווק ובאתר האינטרנט. לדבריו, השם של החברה שנרשמה ב-2019 כלל את ראשי התיבות של שמותיהם המשותפים - עדות לשותפות המלאה. הוא הדגיש כי הגדלת המשכנתא שנעשתה ב-2018, בסכום כולל של 400 אלף שקל, נועדה להציל את העסק מקריסה, והאשה היתה שותפה מלאה להחלטה וחתומה בעצמה על ההלוואה. גם רכישת שעון הרולקס המדוברת, שהאשה הציגה כהוכחה לפזרנות, התבררה כמעשה שנעשה בידיעתה. "האשה עצמה רשמה את ההמחאות עבור העסקה", ציינה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי לא ניתן להציג זאת כהוצאה שנעשתה מאחורי גבה.

הנקודה המרכזית בפסק הדין נוגעת לשאלת השיתוף בחובות. השופטת הסבירה כי בדין הישראלי קיימת "חזקה כי חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין הם חובות משותפים, אלא אם הוכח אחרת". היא ציטטה את דברי בית המשפט העליון בעניין אבנרי נ' אבנרי: "אין לדרוש מאת אחד מבני הזוג יותר מאשר להוכיח כי חייב כספים... חזקה על החובות שהם חובות משותפים עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי מדובר בהוצאות שאין לראותן כחובות משותפים".