הונאה פונזי (דאליאי)
הונאה פונזי (דאליאי)

4 שנות מאסר לעו"ד שגנב מהלקוחות 3.4 מיליון שקל

עו"ד אלכס שוד הודה כי גנב כ-3.4 מיליון שקל מקורבנות, בהם מבוגרים וחולים, השופט: "אלמלא ההסדר, הקורבנות היו עומדים בפני שוקת שבורה"; מקרי ההונאה על ידי עורכי דין הולכים ומתרבים, כך תגנו על עצמכם

רוי שיינמן | (5)
נושאים בכתבה הונאה עורך דין
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונש של ארבע שנות מאסר על עו"ד אלכס שוד, שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות מרמה, זיוף ועבירות כלכליות נוספות. בנוסף, נקבע כי יפצה את קורבנותיו באמצעות כספים שיתקבלו ממכירת שתי דירות שבבעלותו.


לפי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד צליל זנטי מפרקליטות מחוז דרום, אשר בו הודה שוד, במהלך השנים 2019-2024 פעל שוד בשיטה מתוכננת כלפי קורבנות הונאה שונים. בין הקורבנות נמנים אנשים מבוגרים, חולים, מי שאינם שולטים בשפה העברית, מכרים של שוד וכן כאלה שחסרו ידע בסיסי בתחום המשפטי. שוד ניצל את פערי הידע בינם לבינו, ובאמצעות תחבולות מתוחכמות, גבה מהם סכום כולל של כ-3.4 מיליון שקל.


במעשיו, השתמש שוד באופן שיטתי בכספי הלקוחות לצרכיו האישיים, ובחלק מהמקרים אף לכיסוי התחייבויותיו כלפי לקוחות אחרים. כדי להעניק למעשיו מראית עין חוקית, הציג ללקוחותיו מסמכים מזויפים שנועדו לרכוש את אמונם ולאפשר את המשך המרמה.


בהתאם להודאתו, הרשיע נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, את שוד בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף בכוונה לקדם דבר בנסיבות מחמירות, 15 עבירות של שימוש במסמך מזויף, מתן תשובה כוזבת לפי חוק מיסוי מקרקעין, השמטת הכנסה וניהול ספרי חשבונות כוזבים.


במהלך שלב הטיעונים לעונש הדגישה עו"ד זנטי: "הנאשם ביצע את העבירות בכובעו כעורך דינם של המתלוננים. לא מדובר בפגיעה כלכלית גרידא אלא רמיסת האמון הבסיסית בין נותני שירותים ומקבלי שירותים... יחד עם זאת, היו מספר שיקולים שהיטו את הכף לטובת קיומו של ההסדר כפי שהוגש לבית המשפט, שבראש ובראשונה השיקול המרכזי שנשקל הוא בחירתנו בעתם לשים את הזרקור על הפיצוי המידי שעתיד להגיע לנפגעי העבירה בתיק הזה".


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהתאם להסדר שהושג בין הצדדים, גזר השופט בני שגיא על שוד עונש של ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וכן פיצוי שיינתן לקורבנות מתוך כספי מכירת הדירות שבבעלותו, בניכוי חובות קיימים. בנימוקי גזר הדין כתב השופט שגיא: "הנחת העבודה כי אלמלא הסדר הטיעון היו קורבנות העבירה עומדים בפני שוקת שבורה, לצד הנתונים הנוספים, הופכת את הסדר הטיעון ראוי, מאוזן וכזה שיש לכבד".


איך תגנו על עצמכם?

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים בהם עורכי דין בישראל גונבים כספים מלקוחותיהם. מדובר בכספים שהופקדו בידיהם בנאמנות, במסגרת עסקאות נדל"ן, תביעות משפטיות, ירושות ועוד, אך במקום לנהל אותם באחריות ובשקיפות, חלק מעורכי הדין הפכו את הכספים לרכושם האישי - הנה כמה מהמקרים הבולטים הנוספים בשנים האחרונות .


קיראו עוד ב"משפט"
כדי להגן על עצמכם מפני מעילה, הונאה או עוגמת נפש, כדאי להקפיד על כמה כללים פשוטים. בדקו רישום בלשכת עורכי הדין: ודאו שלעורך הדין יש רישיון בתוקף. באתר לשכת עורכי הדין אפשר גם לבדוק אם קיימות נגדו תלונות קודמות או שלילות רישיון.


דרשו הסכם שכר טרחה כתוב: אל תסכימו לעבוד ללא הסכם מסודר. כל תשלום צריך להיות מוגדר, מוסבר, ומתועד בכתב. אל תעבירו כספים ללא מסמך מלווה: בכל העברת כספים לעורך דין, ודאו מראש מה מטרת ההעברה ודאגו לקבל אישור כתוב או תיעוד מסודר.


תהיו מעורבים: אל תשאירו את כל ההתנהלות בידיו של עורך הדין. דרשו עדכונים שוטפים, שאלו שאלות ואל תחששו להתעקש, זכותכם לדעת מה נעשה בכספכם. בקשו חשבון נאמנות ייעודי: עמדו על כך שהכספים יופקדו בחשבון נאמנות נפרד ולא בחשבונו האישי של עורך הדין. זהו נוהל חוקי, מקובל וחשוב במיוחד. סמכו על תחושת הבטן: אם עורך הדין מתחמק, מגיב באגרסיביות או גורם לכם לחוש אי נוחות, אל תתעלמו מהתחושות. עדיף לעצור בזמן מאשר להצטער אחר כך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מזל לא הלכתם לעוד גנביץ שודדדביץ. (ל"ת)
    אנונימי 09/05/2025 08:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לצערי לא סומך על אף אחד (ל"ת)
    אנונימי 05/05/2025 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שווה לגנוב (ל"ת)
    דן 30/04/2025 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    א ענישה לא מספיקה ב מי הולך לעוד שכשאתה מצלצל אליו אומר לך שזה שוד (ל"ת)
    אנונימי 29/04/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 29/04/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
    כשמו כן הוא. חבל שרק 4 שנות מאסר. צל 20 שנים
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט

העליון דחה את ערעורה של צעירה שהורשעה בליווי חבר למחלקה הסגורה אל מותו. המערערת, בעלת מוגבלויות קוגניטיביות ורקע נפשי מורכב, טענה כי לא התכוונה לסייע להתאבדות חבר שהכירה במחלקה הפסיכיאטרית. העליון קבע כי שורת מעשיה הובילה בפועל את המנוח אל הגג שממנו קפץ. דעת מיעוט סברה כי יש לזכותה בשל ספק ממשי בנוגע ליסוד הנפשי.

עוזי גרסטמן |

הבוקר ההוא בירושלים, שבסיומו קפץ צעיר בן 32 אל מותו מגג בניין בן עשר קומות ברחוב יפו, ממשיך להדהד גם שנים לאחר מכן. בתוך הפרטים העובדתיים, העדויות, חוות הדעת הפסיכיאטריות והניתוחים המשפטיים, נותרת תמונה אנושית קשה של שני צעירים פגיעים, שנפגשו בין קירות מחלקה פסיכיאטרית סגורה, פיתחו קשר מורכב, ובשלב מסוים החלו לרקום יחד תוכנית התאבדות. אלא שבשעה שהמנוח הלך עד איתה עד הסוף המר, המערערת חזרה בה במהלך הדרך. למרות חזרתה, בית המשפט המחוזי הרשיע אותה בסיוע להתאבדות וגזר עליה שישה חודשי עבודות שירות. הערעור לבית המשפט העליון נדחה בדעת רוב, בהחלטה ארוכה ומעמיקה שניתנה היום.

במרכז פסק הדין ניצבת השאלה האם ניתן להרשיע בעבירת סיוע להתאבדות אדם שלא רצה בתוצאה הקטלנית, ואף ניסה לשכנע את חברו שלא לבצע את המעשה, אך בפועל הוביל אותו שלב אחר שלב עד לנקודה שממנה התאבד. הסיפור מתחיל חודשים קודם לכן, כשהמנוח, לאחר ניסיון התאבדות קודם שבו שבר את רגליו, אושפז במחלקה הסגורה בהדסה עין כרם. שם הכיר את המערערת, צעירה עם עבר של מצוקה נפשית, מנת משכל גבולית ורקע משפחתי מורכב. השניים התיידדו, ולקראת אמצע דצמבר 2018 נרקמה ביניהם תוכנית, שלפחות לפי דבריה הראשוניים של המערערת, היתה "תוכנית התאבדות משותפת, עם מקום וזמן ספציפיים", כפי שאמרה בחקירתה: "כן. היה לנו תכנון להתאבד ביחד... היה מקום וזמן ספציפיים".

ביום מסוים, כשהמערערת יצאה לחופשה קצרה מהמחלקה, ביקש המנוח מהצוות לצאת לטיפול שיניים בליווי אדם נוסף. הבקשה הזו התקבלה, והמערערת הגיעה אל בית החולים כדי להוציא לפועל - כך סברו התביעה ובית המשפט - את התוכנית. היא שכנעה עובד בית חולים שהיא המלווה המותרת עבור המנוח, ובכך הצליחה להביא לשחרורו מהמחלקה הסגורה.

"ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו"

מכאן ואילך התגלגלה העלילה במהירות. המערערת נטלה הליכון, הושיבה את המנוח בכסא גלגלים, העלתה אותו למונית והשניים נסעו לבניין הגבוה שבו תכננו לשים קץ לחייהם. אלא שבמהלך הנסיעה, כך טענה המערערת לאורך הדרך, חל אצלה מהפך פנימי. היא סיפרה כי חשבה לוותר על רעיון ההתאבדות המשותפת וניסתה לשכנע את המנוח לחזור בו. היא אף תיארה כיצד שכנעה אותו שבמקום לקפוץ, הם "ישתו קצת אלכוהול ויתאווררו". בית המשפט המחוזי אמנם התרשם מקיומה של אמביוולנטיות מסוימת בתוכנית, שלעתים נראתה כלקראת התאבדות, ולעתים כיציאה ספונטנית לשתייה - אך חרף זאת קבע כי בבסיסה היתה תוכנית קונקרטית למדי.

כשהגיעו השניים אל הבניין, המערערת סייעה למנוח לצאת מהמונית, להסיעו אל המעלית, ואפילו גייסה שני גברים שנקרו בדרכם כדי שיעלו אותו ואת כסא הגלגלים עד לגג. שם, לפי כתב האישום וכפי שאישר בית המשפט, היא הותירה אותו בקרבת הגדר, שגובהה 125 ס"מ. הגובה הזה, שנטען כי "מאפשר קפיצה מעליו בלא קושי רב", היה נקודת מחלוקת מהותית: כיצד אדם עם רגליים מגובסות קפץ מעל גדר זו? השופטים אינם יודעים, וגם המערערת נשאה בהבעותיה את התמיהה הזאת. בחקירתה היא העידה כי, "בגלל שהיה לו גבס לא חשבתי שהוא באמת יעשה משהו... זה גבוה, אני לא הצלחתי לעלות".