בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עונש של ארבע שנות מאסר על עו"ד אלכס שוד, שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות מרמה, זיוף ועבירות כלכליות נוספות. בנוסף, נקבע כי יפצה את קורבנותיו באמצעות כספים שיתקבלו ממכירת שתי דירות שבבעלותו.

לפי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד צליל זנטי מפרקליטות מחוז דרום, אשר בו הודה שוד, במהלך השנים 2019-2024 פעל שוד בשיטה מתוכננת כלפי קורבנות הונאה שונים. בין הקורבנות נמנים אנשים מבוגרים, חולים, מי שאינם שולטים בשפה העברית, מכרים של שוד וכן כאלה שחסרו ידע בסיסי בתחום המשפטי. שוד ניצל את פערי הידע בינם לבינו, ובאמצעות תחבולות מתוחכמות, גבה מהם סכום כולל של כ-3.4 מיליון שקל.

במעשיו, השתמש שוד באופן שיטתי בכספי הלקוחות לצרכיו האישיים, ובחלק מהמקרים אף לכיסוי התחייבויותיו כלפי לקוחות אחרים. כדי להעניק למעשיו מראית עין חוקית, הציג ללקוחותיו מסמכים מזויפים שנועדו לרכוש את אמונם ולאפשר את המשך המרמה.

בהתאם להודאתו, הרשיע נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, את שוד בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף בכוונה לקדם דבר בנסיבות מחמירות, 15 עבירות של שימוש במסמך מזויף, מתן תשובה כוזבת לפי חוק מיסוי מקרקעין, השמטת הכנסה וניהול ספרי חשבונות כוזבים.

• ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב (חלק ב')
• ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במהלך שלב הטיעונים לעונש הדגישה עו"ד זנטי: "הנאשם ביצע את העבירות בכובעו כעורך דינם של המתלוננים. לא מדובר בפגיעה כלכלית גרידא אלא רמיסת האמון הבסיסית בין נותני שירותים ומקבלי שירותים... יחד עם זאת, היו מספר שיקולים שהיטו את הכף לטובת קיומו של ההסדר כפי שהוגש לבית המשפט, שבראש ובראשונה השיקול המרכזי שנשקל הוא בחירתנו בעתם לשים את הזרקור על הפיצוי המידי שעתיד להגיע לנפגעי העבירה בתיק הזה".

בהתאם להסדר שהושג בין הצדדים, גזר השופט בני שגיא על שוד עונש של ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וכן פיצוי שיינתן לקורבנות מתוך כספי מכירת הדירות שבבעלותו, בניכוי חובות קיימים. בנימוקי גזר הדין כתב השופט שגיא: "הנחת העבודה כי אלמלא הסדר הטיעון היו קורבנות העבירה עומדים בפני שוקת שבורה, לצד הנתונים הנוספים, הופכת את הסדר הטיעון ראוי, מאוזן וכזה שיש לכבד".

איך תגנו על עצמכם?

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המקרים בהם עורכי דין בישראל גונבים כספים מלקוחותיהם. מדובר בכספים שהופקדו בידיהם בנאמנות, במסגרת עסקאות נדל"ן, תביעות משפטיות, ירושות ועוד, אך במקום לנהל אותם באחריות ובשקיפות, חלק מעורכי הדין הפכו את הכספים לרכושם האישי - הנה כמה מהמקרים הבולטים הנוספים בשנים האחרונות .

• תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
• האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית

כדי להגן על עצמכם מפני מעילה, הונאה או עוגמת נפש, כדאי להקפיד על כמה כללים פשוטים. בדקו רישום בלשכת עורכי הדין: ודאו שלעורך הדין יש רישיון בתוקף. באתר לשכת עורכי הדין אפשר גם לבדוק אם קיימות נגדו תלונות קודמות או שלילות רישיון.

דרשו הסכם שכר טרחה כתוב: אל תסכימו לעבוד ללא הסכם מסודר. כל תשלום צריך להיות מוגדר, מוסבר, ומתועד בכתב. אל תעבירו כספים ללא מסמך מלווה: בכל העברת כספים לעורך דין, ודאו מראש מה מטרת ההעברה ודאגו לקבל אישור כתוב או תיעוד מסודר.

תהיו מעורבים: אל תשאירו את כל ההתנהלות בידיו של עורך הדין. דרשו עדכונים שוטפים, שאלו שאלות ואל תחששו להתעקש, זכותכם לדעת מה נעשה בכספכם. בקשו חשבון נאמנות ייעודי: עמדו על כך שהכספים יופקדו בחשבון נאמנות נפרד ולא בחשבונו האישי של עורך הדין. זהו נוהל חוקי, מקובל וחשוב במיוחד. סמכו על תחושת הבטן: אם עורך הדין מתחמק, מגיב באגרסיביות או גורם לכם לחוש אי נוחות, אל תתעלמו מהתחושות. עדיף לעצור בזמן מאשר להצטער אחר כך.